5G Network
צילום: בלומברג
דעה

שוק הסלולר - או מיזוג או הסדר חוב

סלקום ופרטנר צריכות מיזוג, אחרת הן עלולות לגלוש להסדר חוב; וגם - איך המדינה מימנה את הורדות המחירים בסלולר, למה פרטנר והוט לא יכולות להתאחד והאם בעתיד יש סיכוי לדואופול בתחום? כתבה שנייה בסדרה

ארז ליבנה | (6)

כחלק מתנאי המכרז שהכניס משרד התקשורת ברפורמה בשוק הסלולר ב-2013, נקבע כי חברה שתגיע ל-7% מהשוק, תקבל את אגרות התדרים חזרה לכיסם. מדובר על סכומים לא מבוטלים שנעו בין 400 ל-700 מיליון שקלים. זאת לאחר שירדו מהמחיר ההתחלתי שעמד על 900 מיליון שקל, מאחר ואף אחת מהחברות לא הצליחה לעמוד בתנאי זה.

 

אז מה עשו גולן טלקום והוט מובייל כשקיבלו את הרישיון? הם כמובן חתכו מחירים בחסות הגנת הינוקא שקיבלו מהמדינה, הגיעו לנתח השוק הרצוי, ואיך לא, קיבלו חזרה את מאות מיליוני השקלים. כך, מבלי שאיש שם לב, המדינה, כלומר אנחנו, מימנו לעצמנו את הוזלת מחירי הסלולר. הכסף נכנס מכיס אחד וחזר אליהם מכיס אחר.

 

מדובר בלא פחות משערוריה. כששערוריה גדולה לא פחות היה הניסיון של מיכאל גולן  להתמזג עם סלקום. גולן עשה סיבוב על השוק הישראלי, לא הוציא כמעט כספים מכיסו ואז התלונן על כך שבישראל לא נותנים לעשות עסקים. בסוף, אגב, גולן נמכרה לאלקטרה צריכה.

 

כחלון ביצע אוברקיל; השוק לא מתאושש

הטינה המוגזמת לחברות הסלולר – זו שהורווחה ביושר – הרימה על כפיה את שר האוצר היוצא, משה כחלון, כשהביאה לו 10 מנדטים בבחירות 2015. אבל מה שבכירי התעשיה מבינים כיום, כולל במשרד התקשורת עצמו, זה שהרפורמה הצליחה. אפילו יותר מדי. יש כאלה שיאמרו שכחלון ביצע בשוק Overkill.

 

למה אוברקיל? כי כיום לא משתלם להחזיק בסלולר כעסק. רוב החברות נמצאות בהפסדים או שבקושי סוגרות את הרבעון. שוב, לציבור זה עדיף מהמצב הקודם שבו נעשק, אבל מספיקה איזו מלחמה קטנה, או כשל קטן בשוק, כדי שאחת החברות תודיע על פשיטת רגל – ובכך, בין אם נרצה או לא, אנו עלולים למצוא את עצמינו במצב שבו היינו עוד לפני הרפורמה - בגלל שהתחרות תפחת והמחירים יחזרו לעלות. 

 

ועכשיו, גם במשרד התקשורת, שמנסה לנהל את השוק וגם ברשות התחרות – שני הגופים שנלחמו הכי קשה בחברות הסלולר – כבר החליפו דיסקט. גם הם מבינים שבשוק קטן כמו בישראל, 6 מפעילים זה פשוט יותר מדי. בארצות הברית הגדולה, הנמצאת במרכזה של מהפכה בתחום, קיים מעבר מ-4 מפעילים ל-3. 3 מפעילים סלולרים. בכל ארצות הברית. בישראל הקטנה יש 6. הזיה.

 

אילו מיזוגים אפשריים ואילו בלתי אפשריים?

כשחושבים על מיזוגים, ישר עולה האופציה שחברה גדולה תבלע חברה קטנה, או ששתי חברות גדולות יתאחדו. אבל יש גם אופציה נוספת (שאליה נגיע בהמשך) בדמות ביטול ההפרדה המבנית בבזק. מצב שאם יקרה, עלול להוביל אותנו לקראת דואופול. זה אמנם רחוק עדיין, אבל התרחיש בהחלט אפשרי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשוק נזהרים מאוד מלדבר על מיזוגים אפשריים. גם בסלקום וגם בפרטנר הכחישו בתוקף. אבל דיבורים קיימים. בין אם יכחישו או לאו. החשש הגדול ביותר מבחינת חברות הסלולר שהודעה על מיזוג אפשרי יקפיץ את ערך המניה של החברה ויהפוך את כל הנושא לקשה על אחת כמה וכמה. למה? כי זה יהפוך את המניות לפחות אטרקטיביות לקניה ויחד עם החוב יהפוך את המיזוג ללא כדאי. 

 

הבעיות שניצבות בפני שוק הסלולר הן סבוכות מאוד. השוק כרגע מצוי במאין מלכוד 22. ישנם 3 שחקנים מרכזיים שמועמדים למיזוג באיזושהי קומבינציה שהם הוט, פרטנר וסלקום. המלכוד הוא שיש להוט ופרטנר הסכם רשתות. הפרת ההסכם היא לא אופציה כרגע, מכיוון שהיא יכולה להתבצע רק בהסכמה של שני הצדדים. אחרת, קנס היציאה פשוט יהיה לא כלכלי למיזוג.

 

במקביל, גם האצ'יסון המעוניינת לרכוש את מניותיה מהכינוס בו הן נמצאות ולחזור לקחת חלק מחודש בתחרות, לא בהכרח יכולה לשוב כרגע לשוק בישראל. זאת לאחר שאין ודאות לקבלת אישור מהרגולטורים, בשל הרגישויות של ההשקעות הסיניות בישראל והקמת הוועדה לבחינת השקעות זרות בישראל.

 

זה גם תוקע מיזוג אפשרי.

 

מה רוצים במשרד התקשורת ומה מאפשר השוק

במשרד התקשורת היו מעוניינים לראות את אחת החברות הגדולות בולעת חברה קטנה יותר, אבל גם אם זה כן יקרה, איך זה בדיוק ישפיע על התחרות? הרי שלחברות אין כסף לתשתיות ולהשקעות, אז איך מיזוג כזה ישנה משהו. יותר מזה, אין הבטחה כי השינוי יהיה מהותי.

 

גורמים המעורים בתחום אמרו שלמשרד התקשורת אין כלל אסטרטגיה ברורה להתמודד עם הבעיה. יכול להיות שלאחר מיזוג אחד שיאושר, משרד התקשורת יתקע ברקס במיזוגים עתידיים נוספים כדי לבחון את מצב השוק החדש. ייקח להם שנים להבין ששום דבר לא השתנה ובינתיים ישראל ותשתיותיה יישארו מאחור.

 

אנליסט התקשורת של IBI, ליאור לובלין אומר כי כרגע, במצב הפוליטי הנוכחי, לא יהיו מיזוגים. "כל עוד יש בחירות זה לא ישתנה. גם אין כל כך היגיון כלכלי במיזוג בין חברה גדולה לחברה גדולה נוספת. אם יהיה מיזוג זה רק שחברת סלולר תתמזג לתוך חברת תוכן. לדוגמה, שהוט תמזג לתוכה את אקספון.

"כיום, הדינמיקה הקיימת בשוק לא מאפשרת לשחקן אחד לגדול על חשבון האחר, בלי להתפשר על מחיר. בשוק שהפקטור היחיד בו הוא המחיר, האופציה היחידה היא להוריד מחירים", מוסיף לובלין.

"חברות התקשורת הבינו שאם הן יהיו חזיריות מדי, ידחפו להם תחרות בכל מחיר. אולי צריך לחשוב מחדש על מודל ה-3 חברות, אולי 4 מפעילים, אבל אסור שהמצב הקיים עם כל כך הרבה מפעילים יימשך".

 

במקביל, עו"ד יוסי עבאדי, ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, המתמחה בשוק התקשורת הישראלי, מעריך שהבעיה המרכזית של השוק זה החובות העצומים של מפעילות הסלולר הוותיקות.

"לסלקום יש חוב של מיליארד דולר. לפרטנר יש חוב של חצי מיליארד. החובות משפיעים על ההשקעות. לאף אחד אין את היכולת לשנות את זה ולהשקיע בתשתיות. כל מיזוג יחייב התייחסות לזה. או שבסוף יכניסו את החברות לכינוס ויעשות תספורת לאג"ח", אומר עבאדי.

גם הח"כים כבר מבינים שחייבים לתקן את השוק

גם בכנסת כבר הבינו שאין מנוס מהעלאת מחירים. בכנס שנערך השבוע בבית סלקום בנתניה ביוזמת ועד עובדי החברה, השתתפו מספר חברי כנסת שאמרו שהם בעד העלאה במחירי הסלולר, כדי להציל את השוק.

 

״כיום התחרות בסלולר הורגת את השוק", אמר ח"כ דוד ביטן (ליכוד), מי שהיה יו"ר הקואליציה עד לא מזמן. "מחירי הסלולר הנוכחיים לא מאפשרים השקעה בתשתיות והמדינה צריכה להתערב בנושא. חשוב לדעת שהשקעה בתשתיות יוצרת צמיחה, במיוחד בענף התקשורת״. 

 

גם ח"כ יואב קיש אמר כי הגיע הזמן לתקן את הרפורמה של כחלון. "הרפורמה של כחלון בזמנו הייתה נדרשת וחשובה, אבל הגיע הזמן לתיקון ולהתחיל להשקיע בתשתיות", אמר קיש.

איך אומרים במחוזותינו - ברוכים הבאים. אבל הכרזות לחוד ומציאות לחוד. בואו נראה מה משרד התקשורת יחליט - הוא הרי זה שקובע בסוף 80% מהרגולציה בתחום. 

האם אנחנו יכולים לראות דואופול בתחום?

הדבר הראשון שצריך לדעת זה בגלל גודלה ועוצמתה של בזק, אף רגולטור לא יאפשר לה במצב הקיים מיזוג עם אף מפעיל סלולר אחר. זה מצב נתון שאיש לא מערער עליו. גם לא בבזק.

 

ההערכה בשוק היא שסרצ'לייט תחתור לביטול ההפרדה המבנית, שיבוא לידי ביטוי באיחוד תחת קורת גג אחת את כלל שירותי התוכן, האינטרנט, התשתית והסלולר. משרד התקשורת מעוניין בהשקעה בתשתיות וזו בדיוק יכולה להיות העילה לביטול ההפרדה. המשמעות מבחינת סרצ'לייט זה לתת לצרכנים חשבון מרובע שיאחד גם סלולר, טלוויזיה, תשתית ואינטרנט בשנתיים הקרובות. זה לא יפתור את מצב שוק הסלולר.

 

מה שזה כן יכול לעשות זה להקים מפלצת, שיחייב את השוק להגיב במפלצת נוספת – מצד הוט – ומה שנראה זה דואופול בתחום התוכן\אינטרנט\תשתית\טלפונייה. בטווח הקרוב זה לא ייתכן, אבל אם השוק ימשיך להיות במצב של חסר בהשקעות בתשתיות - התרחיש בהחלט יכול להפוך למציאות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 13/12/2019 14:09
    הגב לתגובה זו
    מענין מתי קמה חברה נוספת כאשר מחיר מנוי היה 30 שקל לחודש או 300 שקל לחודשבקיצור זאת. כתבה שדואגת לבעלי המניות של חברות הסלולרשימו לב לדוחות הם מרוויחים רק לא כמו פעם
  • 5.
    כותבי תרחישים 13/12/2019 13:52
    הגב לתגובה זו
    ב2014 משפחה הוציאה כ 1500-בהווה פחות מ200שח לחוד היש שר שחסך סכום ענק כזה למשפחה לציבור למחזיק מגיע לשר כחלון - ברכות מצד שני בארהב יש צפטר 11 שחוסך תביעות וסכומים עצומים ובארץ אין צפטר 110 תבררו מה זה התקנה הנל יהיה לכם הפתעות- על המערכת המשפטית-זווע
  • 4.
    עינת 13/12/2019 10:04
    הגב לתגובה זו
    הוא אכן כ"כ גרוע! שלטון מרכזי למרות ש"ממשלות לא יודעות לנהל " הוא לעיתים עדיף,ראו את סין עם כל הגודל שלה ואוכלוסייתה!דברי עינת.,
  • 3.
    ארקד 13/12/2019 08:50
    הגב לתגובה זו
    הם עשקו את הציבור ולכן מגיע להם לקרוסאשתי היתה משלם 700 בחודש קבוע
  • 2.
    ארקד 13/12/2019 08:50
    הגב לתגובה זו
    הם עשקו את הציבור ולכן מגיע להם לקרוסאשתי היתה משלם 700 בחודש קבוע
  • 1.
    דירה = קורת גג 13/12/2019 08:02
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
תותח ה"רועם", צילום מתוך את"צתותח ה"רועם", צילום מתוך את"צ
בלעדי

התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק להם את המרעומים

עם כניסת תותח ה"רועם" לשירות בצה"ל, נודע לביזפורטל ממקורבים לחברה כי ארית צפויה ליהנות מביקושים חדשים לאחר שרשף כבר קיבלה הזמנות למרעומים עבור התותח החדש ב-2022 וגם במהלך השנה האחרונה והיא תהיה ספק בלעדי של מרעומי הארטילריה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

צה"ל נמצא בעיצומו של מעבר לדור חדש של תותחים, ובמקביל לכך מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת החדשה לשנים ארוכות. על פי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות ארית תעשיות 0%   , באמצעות חברת הבת רשף טכנולוגיות, כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים עבור התותח החדש, וצפויה להיות ספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת.

רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר בשנת 2022, עם תחילת שלבי ההצטיידות והבחינה של המערכת, והזמנה נוספת נחתמה במהלך 2025, לקראת כניסת התותח לשירות מבצעי. מדובר במוצר חדש עבור רשף, שמרחיב את פעילותה מעבר לליבת הפעילות ההיסטורית שלה בצה"ל, שהתמקדה בעיקר במרעומי מרגמות, עם נגיעה מצומצמת יחסית לעולם הארטילריה. כעת, החברה צפויה לספק מרעומי תותחים בהיקפים גדולים.

ה"רועם" - מערכת טעינה וירי ממוחשבת

התותח החדש, שמוכר בצה"ל בשם "רועם", כבר הגיע לידי חיל התותחנים ונמצא בימים אלה בשלב ההטמעה המבצעית. מדובר בתותח הוביצר 155 מ"מ מתקדם שאלביט מערכות אלביט מערכות 0.31%   גם שותפה מרכזית בייצורו. התותח המבוסס על פלטפורמה גלגלית עם מערכת טעינה וירי אוטומטית, שנועד לשמש את החיל בעשורים הקרובים. הכלי פותח במשך כשש שנים באלביט מערכות, מאפס, תוך התאמה ייעודית לצורכי צה"ל, והוא כולל מערכות שליטה ובקרה מתקדמות, קצב אש של עד שמונה פגזים בדקה, טווחי ירי של עשרות קילומטרים ויכולת ירי מתוזמן לעבר כמה מטרות במקביל.

בשבוע האחרון נמסר התותח הראשון לצה"ל בטקס סמלי במפעל אלביט ביקנעם, ומשם הועבר לבסיס צאלים לצורך קליטה, אימונים ובדיקות. בימים הקרובים צפוי להתבצע ירי צה"לי ראשון מתוך תהליך ההטמעה, ובצה"ל מעריכים כי ירי מבצעי ראשון עשוי להתבצע כבר בשבועות הקרובים, בהתאם לצרכים המבצעיים. במקביל, ייצור הכלים הבאים נמשך, והמסירות לצה"ל צפויות להתבצע בהדרגה החל מהקיץ.

ה"רועם" מופעל על ידי צוות מצומצם של שלושה לוחמים בלבד - מפקד משימה, תותחן ונהג - בין היתר בזכות המעבר לטעינה אוטומטית מלאה. הכלי נושא על גביו עשרות פגזים, והמערכת מאפשרת קצב אש גבוה ודיוק משופר, לצד ניידות גבוהה על גלגלים ויכולת מעבר מהירה בין אזורי ירי. בחיל התותחנים רואים בתותח החדש פלטפורמה שתמשיך להתפתח ולהשתפר לאורך השנים, עם שדרוגים עתידיים בקצב האש, בדיוק ובמערכות התפעול.

אירודרום; קרדיט: החברהאירודרום; קרדיט: החברה

פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים

חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי ארודרום ועכבו בכירים לחקירה בקשר עם מכרז משרד הביטחון שבוטל עליו דיווחה באיחור של שבועיים למשקיעים בשל "תקלה טכנית"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אירודרום

חוקרי רשות ניירות ערך ערכו אתמול חיפוש במשרדי חברת אירודרום, במסגרת חקירה שמנהלת הרשות בחשד לביצוע עבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין. אירודרום מסרה כי למיטב ידיעתה, במסגרת החקירה נחקרו גם מספר נושאי משרה בחברה, נוכחיים ולשעבר, במשרדי רשות ניירות ערך. החקירה נוגעת למכרז של משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024.

המכרז המדובר נחשב בזמנו לאבן דרך משמעותית עבור אירודרום. החברה דיווחה אז על זכייה בהיקף כולל של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים למשרד הביטחון, והציגה את ההתקשרות כהזמנה מחייבת. בהמשך התברר כי ועדת המכרזים של משרד הביטחון העבירה חלק מההזמנה למתחרה, בנדא מגנטיק, וכי תנאי המכרז אפשרו למשרד הביטחון לצמצם או לבטל את היקף ההתקשרות.

הדיווח המעודכן של אירודרום על השינוי בהזמנה פורסם באיחור של קרוב לשבועיים, שאותו תירצה אירודרום באי יכולתה לגשת למערכת שבה שודרה הודעת צמצום ההזנה. בעקבות הפרשה הוגשה נגד החברה בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה כי הציגה לציבור תמונה מטעה בנוגע לאופי ההזמנה ולמחויבות משרד הביטחון, בעוד שבפועל מדובר היה בהתקשרות ראשונית.

ההודעה של אירודרום מ-16 למרץ למערכת הבורסה:


פרישת הדח"ציות

בדצמבר 2024 הודיעו שתי הדירקטוריות החיצוניות, מיה נצר וחנה פרי-זן, על התפטרותן, תוך שהן מותחות ביקורת פומבית על התנהלות ההנהלה ועל ליקויים בממשל התאגידי. בדברי הפרישה ציינו השתיים פערים מהותיים בין תפיסת הניהול שלהן לבין גישת המנכ"ל ובעל השליטה דאז, רועי דגני, והוסיפו כי שינויים שנדרשו לדבריהן לא יושמו בפועל. בהמשך הודיע גם דגני עצמו על סיום תפקידו.