רונן אביגדור
רונן אביגדור

במה להשקיע: מניות לפי מכפיל 22 או אג"ח ממשלתי לפי מכפיל 66?

תקופה לא קלה עוברת על המשקיעים. מפלס הלחץ עולה, כותרות מפחידות ממלאות את האתרים, ומרבית המשקיעים נאלצים לעכל ולהגיב להתפתחויות כשאין להם ידע וניסיון לגזור מהן אסטרטגיית השקעה - אז בראש ובראשונה, תבינו את המכשירים בשוק
רונן אביגדור | (18)

כשסטודנטים בחוג רב תחומי שאינם לומדים או בקיאים בכלכלה, שואלים אותי מה דעתי על התהפכות עקום תשואות האג"ח בארה"ב, ברור כי העניין בהשקעות מחד גיסא והבורות הפיננסית מאידך גיסא, גבוהים.

 

אם עד לפני כמה שבועות התנודתיות הייתה שמורה בעיקר למניות, בעוד שוק האג"ח בכלל והאפיק הממשלתי בפרט סיפקו למשקיעים רווחים נאים במיוחד, הרי שבעיקר בשבוע שחלף, הפחד הגיע לאג"ח הממשלתי שרשמו תנודות שערים חדות בכל המח"מים, ובמיוחד במח"מ הארוך.

 

מנגד, דווקא המניות רשמו בשבוע שחלף עליות שערים נאות, עד שהגיע יום ראשון ובהמשך לאירועים ברחבי העולם, המניות נפלו בכ-3%. במילים אחרות - נדנדה בשוקי המניות, וחשש מההמשך.

למה השוק תנודתי?

חמישה גורמים עיקריים מתעתעים כיום במשקיעים וגורמים לתנודתיות גבוהה הצפויה להמשיך ללוות אותנו קדימה. אי הוודאות אודות איתנותה של הצמיחה הכלכלית בארה"ב ובישראל, מלחמת הסחר המחריפה בין סין וארה"ב והשלכותיה, הקשיים המרובים והסבוכים של אירופה, חוסר יכולת של הממשלות לבצע הרחבה פיסקלית משמעותית, והחמישי - מחסנית מוניטרית כמעט ריקה של בנקים מרכזיים המחפשים כל דרך לאושש את הכלכלה.

 

נראה כאילו השווקים נמצאים בצומת קריטי. התסריט האופטימלי בו הן המניות והן האג"ח ממשיכים לעלות יחד, נראה כרגע פחות סביר. כשהמשקיעים בלחץ יש לשני האפיקים האלה נטייה להתנהג כאלטרנטיביים זה לזה. האם תימשך הכניסה של המשקיעים לבונקר פיננסי (Run to safety) המתבטאת בצניחה במניות ובהמשך עליות השערים באג"ח הממשלתי הנסחר ברמות שיא היסטוריות, שמשמעותן שפל בתשואות השנתיות לפדיון? או שהמניות תחזורנה להוביל?

 

מה עדיף - מניות או אג"ח?

מניות הן בהגדרה מכשיר מסוכן יותר מאג"ח. אבל סיכון הולך יחד עם סיכוי - מדובר במכשיר שאמור לספק תשואה טובה מאג"ח. הבעיה שאף אחד לא באמת יודע מה יקרה בטווח הקרוב והבינוני. בטווח הארוך המניות יספקו תשואה עודפת (כך לפחות על פי כל הבדיקות ההיסטוריות שמשוות בין מניות לאג"ח).

אז איזו אלטרנטיבה ראויה יותר עכשיו - מניות או אג"ח? בארצות הברית למשל, נסחר מדד ה-S&P 500 במכפיל רווח של 21.5. מכפיל הרווח בקצרה, מחושב כשווי השוק חלקי הרווח והוא מלמד על האטרקטיביות של המניות - ככל שהמכפיל נמוך יותר המניות אטרקטיביות יותר. מעבר לכך הוא מבטא בעקיפין תשואה (1 חלקי המכפיל מבטא את התשואה השנתית הצפויה למשקיע). התשואה שנגזרת ממכפיל הרווח האמור - 21.5 היא 4.65%.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

רמות השערים באג"ח הממשלתי גבוהה משמעותית. התשואה השנתית לפדיון של אג"ח אמריקאי ל- 10 שנים ירדה ל-1.5% בלבד. רמת שפל זו שקולה למכפיל רווח של 66 בשוק האג"ח (1 חלקי 1.5%).

 

מה עדיף? השקעה במניות לפי מכפיל רווח 21.5 או השקעה באג"ח ממשלתי במכפיל 66? לכאורה התשובה ברורה, וההעדפה צריכה להיות להשקעה במניות. אבל כל עוד נמשך הלחץ הגדול בשווקים, שיקולים רציונליים כאלו ימשיכו לפנות את מקומם לטובת חיפוש מקלט בטוח בשוק האג"ח הממשלתי, למרות השפל ההיסטורי בתשואות שלהן לפדיון.

 

צריך גם לזכור שהאפיק האג"חי צפוי להגיב בחיוב למאמצים הגדולים הצפויים מצד בנקים מרכזיים ברחבי העולם לחזור ולהיות יצירתיים ולגביר את ההרחבה המוניטרית מצדם. הצהרות שיצאו בסופ"ש מהכנס השנתי של הפד' בג'קסון הול, מעידות כי עידן ההרחבה המוניטרית צפוי לחזור וללוות אותנו, כפי שהיה בעצם בין 2009 ל-2017 ולספק תמיכה תחילה לשווקים הפיננסיים ובהדרגה גם לכלכלה הריאלית.

 

מדובר בעצם בחדשות טובות למשקיעים באג"ח ובמניות כאחד. המכשול העיקרי בפני עליות שערים בשני האפיקים היא מלחמת הסחר המחריפה והציפיות כי הפגיעה שלה בכלכלה הריאלית תחריף. משקיעים אופטימיים צריכים לסמוך על טראמפ, שידע לנהל את המשבר נכון.

 

טראמפ יודע שמצב הכלכלה הוא קריטי בסיכוייו להיבחר מחדש ב-2020, ועד כה הוא הוכיח בדרכו הייחודית, בלשון המעטה, שהוא מנהל את העניינים מזווית ראייה של איש עסקים, ולא תחת הקוד הדיפלומטי המסורתי ולעיתים הרופס שאפיין את כל המשטרים הקודמים, ובמיוחד את זה של אובמה.

ולסיום - המניות אולי עדיפות, בטח שלטווח ארוך, על פני אגרות החוב. אבל זה לא מבטיח שהן יהיו המכשיר המועדף בטווח הקצר. הסיכונים המוזכרים כאן לרבות מלחמת הסחר עלולים להכביד על שוקי המניות ולגרום לירידות בטווח הקצר והבינוני. לכן מה שחשוב הוא איזה סוג של משקיעים אתם ולאיזה טווח אתם חוסכים. מכאן תגזר גם החלטת ההשקעה שלכם.

 

האמור בטור זה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לרכישת או פעולה כלשהי במוצר פנסיוני או פיננסי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני או פיננסי, בידי בעל רישיון עפ"י הדין, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.​

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    והפוך באגח 31/08/2019 23:41
    הגב לתגובה זו
    בעוד שבאגח ה"מכפיל" הגבוה ביותר שמור לאגרות שהמשקיעים מחשיבים כבטוחות ביותר. מדובר ב פופוליזם...
  • מתאים יותר לשורט 03/09/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    אתה עלול לספוג הפסדי הון משמעותיים באג"ח שה"מכפיל" שלו גבוה.
  • 9.
    מעניין ומחדש. תודה (ל"ת)
    אורן 30/08/2019 03:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חשיבה נכונה, הכל נמצא במכפיל (ל"ת)
    ליעד 27/08/2019 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סוף סוף מישהו מפרגן לטראמפ הגבר ניחיד בין כל הפוליטיקאי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 27/08/2019 07:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אילן עזרא 27/08/2019 02:01
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעניין מרתק מצד אחד וקל מאד להבנה מצד שני....
  • 5.
    Eyal 26/08/2019 23:17
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה המסבירה בקצרה ובאופן המאפשר להבין את העולם המשוגע בו אני חיים. עוד מזה בבקשה!
  • מצויין וקל להבנה אבל לא נכון (ל"ת)
    חחחח 31/08/2019 23:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    תודה רונן, נהנה מהכתבות שלך (ל"ת)
    אדי 26/08/2019 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בועז 26/08/2019 15:49
    הגב לתגובה זו
    מקצוען!!!
  • 2.
    אבנר 26/08/2019 14:32
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף ליקרוא את הכתבות שלך מיקצוען אמיתי .אביגדור איפוא אתה מרצה
  • 1.
    נו באמת 26/08/2019 13:05
    הגב לתגובה זו
    השוואה ברמה נמוכה מאוד, ניסיון ליצור מכפיל לאג"ח זה שטות שעוד לא שמעתי עליה..
  • braganza 26/08/2019 15:51
    הגב לתגובה זו
    יש בהחלט מקום להשוואה כזו במיוחד במצבי קיצון כמו זה הנוכחי. על בסיס אותו עיקרון נהוג להתייחס אל תשואת דיבידנד כתוצאה מהשקעה במניה של חברה שנוהגת לחלק רווחים, ולהשוות את תשואת הדיבידנד לתשואה לפדיון של אג"ח של אותה חברה. תחשוב, רכישה של אג"ח בתשואה לפדיון 5% משולה למכפיל רווח 20. כי תוך 20 שנה תחזיר את סכום ההשקעה, בחישוב נאיבי. זה בדיוק החישוב של מכפיל רווח וההנחות שעומדות אחרי השימוש במכפיל הרווח המסורתי. מטרת ההשוואה הייתה להבהיר לקוראים עד כמה נפתח הפער בין שני האפיקים. זה"כ מדובר בשימוש מקובל. זה שלא נחשפת אליו עד כה? לא נורא. שוק ההון מספק לנו תמיד משהו חדש ללמוד מדי יום.
  • בני גור 27/08/2019 20:51
    אלא מהירידה בתשואות שנותנת רווח הון, היתר לא מעניין.
  • גם לך כדאי ללמוד 27/08/2019 08:36
    גם מניה עם תשואת דיבידנד. לדוגמא שאג"ח לא ישולם במלואו אך ורק במקרי קיצון בעוד שהמניה יכולה "להישחט" דווקא בזמנים כאלה. השוואה של תשואת דיבידנד לאג"ח של אותה חברה יותר הגיונית, וגם כאן המרווח ייצג את ההבדלים, אבל השוואה של סל מניות (מבלי להתחשב בתשואת דיבידנד) היא טיפשית. אג"ח יחזיר את ההשקעה בפדיון (אלא במקרה של חדלות פרעון) ולכן הקופון שלו מייצג תשואה ואם משקיע יחזיק עד הפדיון הוא לא חשוף לשינוי במחירי האג"ח.
  • חבריקו שיורד גשם כולם נרטבים הבנת??? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 27/08/2019 07:29
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.