קבלת פנים מבוהלת ליו"ר הפד' פאואל

רכבת הרים נרשמה בפעילות המדדים בשבוע האחרון, המשקיעים מחכים לאיתות מהפד', תנודות בשווקים בצל קשיי נזילות
גיא בן סימון |

הטריגר שהצית את הדרמה שנרשמה השבוע בשווקים מיוחס לנתון שפורסם ביום שישי שעבר בעניין שוק התעסוקה האמריקאי. השיפור שחיכו לו זמן רב הפתיע לא רק במספר המשרות שנוצרו אלא גם בשכר לשעה, ועמו עלה החשש כי האינפלציה בדרך. 

כולם זוכרים את הציטוט של הפד' שחזר בכל הודעות הריבית מאז החלה ההרחבה הכמותית, כי ישקול להפסיק את התמיכה בשווקים בהתאם ליציבות שוק העבודה. כעת, עם נתון חזק כמו זה שהציגה הכלכלה האמריקאית שמביאה את שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, אפשר לומר כי לבנק הפדרלי נגמרו התירוצים ובשוק עלה החשש כי עוד ב-2018 נזכה לראות העלאת ריבית נוספת מלבד זו המגולמת בשוק.

והתגובה של המשקיעים לא איחרה לבוא. התשואות על אגרות החוב האמריקאיות ל-10 שנים עלו לרמה של 2.8%, מה שמשקף את עליית החשש כי הממשל האמריקאי לא יצליח לשרת את החוב. לצד זאת, המדדים בעולם כולו נסחרו בפראות. ירידות של 2.6% ביום שישי שעבר נמשכו לנפילות של 4.6% ביום שני, וביום שלישי המדדים נסחרו כמו רכבת הרים, וכך גם הערב. תנודות שלא נראו זה שנתיים בשוק הוחלפו בתנודות המדדים ב-2% תוך דקות. השיאים שנקבעו יום אחר יום בחודשים האחרונים נשכחו וכותרות על מפולת בנוסח 1987 חזרו להופיע.

חלק לא קטן מהפאניקה שנוצרה מיוחס לקשיי הנזילות בשווקים ומסחר המכונות, האלגוטרייד. הצניחה של מדד דאו ג'ונס ב-1,597 נקודות במהלך המסחר  נגרמה לאחר שבמשך 15 דקות  הגיע זרם מהיר של פקודות מכירה, שעל פי הסוחרים, לא יכול היה לקרות בשל פעולה אנושית. סביר להניח כי פעולות המסחר האוטומטי הגבירו את התנודתיות ואת הלחץ של המשקיעים במקביל.

למרות הירידות החדות, הכלכלנים מסבירים כי מצבה של הכלכלה הריאלית בעולם טוב יחסית (למרות המכפילים הגבוהים), כאשר הצמיחה מואצת ומלווה בגידול בהשקעות המגזר העסקי. משכך, מוקדם מדי בכדי לדבר על משבר פיננסי  כאשר ברבור שחור לא נראה באופק.

איך מתייחסים לדרמה בבנק הפדרלי? נשיא הבנק הפדרלי בדאלס, רוברט קפלן, אמר ביום רביעי לאחר שנרגעו הרוחות כי הירידות שנרשמו בשווקים הן "תיקון בריא" ואין לך השפעה על הכלכלה .ובכל זאת, הבנק הפדרלי, שקיבל השבוע יו"ר חדש, נמצא במלכוד. מלבד השיפור בנתון התעסוקה, העלייה שנרשמה במקביל בשכר הממוצע תרמה לעליית ציפיות האינפלציה, ורק נזכיר כי אלו כבר נמצאות ברמת שיא של שנתיים. אם לפני כמה חודשים הדעה הרווחת בשווקים היתה כי האינפלציה צפויה להיוותר נמוכה בשנים הקרובות בגלל גורמים מבניים, כמו: הזדקנות האוכלוסייה, הטכנולוגיה ורמות החוב הגבוהות - לאחר רפורמת המס של טראמפ וכמה אמירות אופטימיות מכיוונם של הבנקים המרכזיים, השווקים השתכנעו שהאינפלציה בדרך.

כולם חששו שהאינפלציה תרים ראש והדבר לידי ביטוי בשווקים. עם זאת, גם מי שחיכה מזה זמן לירידות חדות לאחר הראלי המרשים שרשמו המדדים מתחילת השנה, לא היה יכול לשער שזה יקרה דווקא ביומו הראשון של יו"ר הפד' החדש ג'רופ פאוןל בתפקיד. השבוע הושבע פאוול וזכה לקבלת פנים מדממת עם צניחת המדדים בשבוע הגרוע מזה שנתיים. חלק מהמשקיעים אומרים כי התנאים היום בשוק דומים לאלו שנרשמו לפני המפולת הגדולה של 1987. כעת, השוק מחכה לאיתות מכיוון הפד' לגבי קצב העלאת הריבית. מצד אחד, נתוני הכלכלה הריאלית במגמת שיפור, ומנגד השוק נתן דגימה למה שיקרה אם תקופת הכסף הזול אכן תגיע לסיומה. אז אם פאוול יספק לוול סטריט את המבוקש וימתן את קצב העלאת הריבית, השוק עשוי לתפוס אותו כנגיד חלש. מנגד, במצב ההפוך, פאוול עשוי להיות הנגיד שיהיה חתום על הנפילות שיגיעו, למרות שהתנאים לכך התבשלו בהעדרו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

על הפחד שהגיע לשווקים ניתן ללמוד מפעילות תעודות הסל הפופולאריות העוקבות אחר מדד הפחד (VIX) . אלו פשוט נמחקו בצל התנודות החריפות, ואת ההשפעה הזו ירגישו מנפיקי התעודות שהם הבנקים הגדולים. בינתיים, בשוק המקומי בית ההשקעות אי.בי.איי דיווח על חשיפה של 12.5 מיליון דולר כתוצאה מחריגות אשראי של לקוחות שהימרו על מדד הפחד, והזרוע עוד נטויה.

שוק המטבעות הדיגיטליים מחק 500 מיליארד דולר בחודש

לצד הירידות החדות במדדים בשוקי המניות והעלייה בתשואות האג"ח, טלטלה נרשמה גם בשוק המטבעות הדיגיטליים. השיא שרשם הביטקוין בחודש דצמבר ברמה של קרוב ל-20 אלף דולרים, נראה רחוק שנות אור לעומת המחיר אליו הגיע הביטקויון בשבוע החולף - מתחת ל-6,000 דולרים. מאז, שוק המטבעות הדיגיטליים רשם התאוששות מסוימת אך השבוע הזה הזכיר לכולם כי מדובר בהשקעה ספקולטיבית של ממש על גבול ההונאה.

דיווחים על הידוק הרגולציה בסין, וחסימה של בנקים בעולם את האפשרות לרכוש מטבעות דיגיטליים, יחד עם האיסור של פייסבוק לפרסם בפלטפורמה שלה כל פעילות הקשורה בתחום הקריפטו, הביאה להתרסקות וההתאוששות שבאה אחרי יוחסה לפעילות של הונאה. בכל אופן נראה כי לא נאמרה המילה האחרונה. בבנק ההשקעות האמריקאי, גולדמן זאקס, שיגרו התייחסות חריפה השבוע בנושא, והזהירו את המשקיעים כי צריך להיערך למצב בו שווי המטבעות הדיגיטליים יהיה שווה אפס. להערכתם, הנפילה שמחקה בחודש האחרון כמעט 500 מיליארד דולר בערך המטבעות הדיגטליים עלולה עוד להחריף. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.