קבלת פנים מבוהלת ליו"ר הפד' פאואל

רכבת הרים נרשמה בפעילות המדדים בשבוע האחרון, המשקיעים מחכים לאיתות מהפד', תנודות בשווקים בצל קשיי נזילות
גיא בן סימון |

הטריגר שהצית את הדרמה שנרשמה השבוע בשווקים מיוחס לנתון שפורסם ביום שישי שעבר בעניין שוק התעסוקה האמריקאי. השיפור שחיכו לו זמן רב הפתיע לא רק במספר המשרות שנוצרו אלא גם בשכר לשעה, ועמו עלה החשש כי האינפלציה בדרך. 

כולם זוכרים את הציטוט של הפד' שחזר בכל הודעות הריבית מאז החלה ההרחבה הכמותית, כי ישקול להפסיק את התמיכה בשווקים בהתאם ליציבות שוק העבודה. כעת, עם נתון חזק כמו זה שהציגה הכלכלה האמריקאית שמביאה את שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, אפשר לומר כי לבנק הפדרלי נגמרו התירוצים ובשוק עלה החשש כי עוד ב-2018 נזכה לראות העלאת ריבית נוספת מלבד זו המגולמת בשוק.

והתגובה של המשקיעים לא איחרה לבוא. התשואות על אגרות החוב האמריקאיות ל-10 שנים עלו לרמה של 2.8%, מה שמשקף את עליית החשש כי הממשל האמריקאי לא יצליח לשרת את החוב. לצד זאת, המדדים בעולם כולו נסחרו בפראות. ירידות של 2.6% ביום שישי שעבר נמשכו לנפילות של 4.6% ביום שני, וביום שלישי המדדים נסחרו כמו רכבת הרים, וכך גם הערב. תנודות שלא נראו זה שנתיים בשוק הוחלפו בתנודות המדדים ב-2% תוך דקות. השיאים שנקבעו יום אחר יום בחודשים האחרונים נשכחו וכותרות על מפולת בנוסח 1987 חזרו להופיע.

חלק לא קטן מהפאניקה שנוצרה מיוחס לקשיי הנזילות בשווקים ומסחר המכונות, האלגוטרייד. הצניחה של מדד דאו ג'ונס ב-1,597 נקודות במהלך המסחר  נגרמה לאחר שבמשך 15 דקות  הגיע זרם מהיר של פקודות מכירה, שעל פי הסוחרים, לא יכול היה לקרות בשל פעולה אנושית. סביר להניח כי פעולות המסחר האוטומטי הגבירו את התנודתיות ואת הלחץ של המשקיעים במקביל.

למרות הירידות החדות, הכלכלנים מסבירים כי מצבה של הכלכלה הריאלית בעולם טוב יחסית (למרות המכפילים הגבוהים), כאשר הצמיחה מואצת ומלווה בגידול בהשקעות המגזר העסקי. משכך, מוקדם מדי בכדי לדבר על משבר פיננסי  כאשר ברבור שחור לא נראה באופק.

איך מתייחסים לדרמה בבנק הפדרלי? נשיא הבנק הפדרלי בדאלס, רוברט קפלן, אמר ביום רביעי לאחר שנרגעו הרוחות כי הירידות שנרשמו בשווקים הן "תיקון בריא" ואין לך השפעה על הכלכלה .ובכל זאת, הבנק הפדרלי, שקיבל השבוע יו"ר חדש, נמצא במלכוד. מלבד השיפור בנתון התעסוקה, העלייה שנרשמה במקביל בשכר הממוצע תרמה לעליית ציפיות האינפלציה, ורק נזכיר כי אלו כבר נמצאות ברמת שיא של שנתיים. אם לפני כמה חודשים הדעה הרווחת בשווקים היתה כי האינפלציה צפויה להיוותר נמוכה בשנים הקרובות בגלל גורמים מבניים, כמו: הזדקנות האוכלוסייה, הטכנולוגיה ורמות החוב הגבוהות - לאחר רפורמת המס של טראמפ וכמה אמירות אופטימיות מכיוונם של הבנקים המרכזיים, השווקים השתכנעו שהאינפלציה בדרך.

כולם חששו שהאינפלציה תרים ראש והדבר לידי ביטוי בשווקים. עם זאת, גם מי שחיכה מזה זמן לירידות חדות לאחר הראלי המרשים שרשמו המדדים מתחילת השנה, לא היה יכול לשער שזה יקרה דווקא ביומו הראשון של יו"ר הפד' החדש ג'רופ פאוןל בתפקיד. השבוע הושבע פאוול וזכה לקבלת פנים מדממת עם צניחת המדדים בשבוע הגרוע מזה שנתיים. חלק מהמשקיעים אומרים כי התנאים היום בשוק דומים לאלו שנרשמו לפני המפולת הגדולה של 1987. כעת, השוק מחכה לאיתות מכיוון הפד' לגבי קצב העלאת הריבית. מצד אחד, נתוני הכלכלה הריאלית במגמת שיפור, ומנגד השוק נתן דגימה למה שיקרה אם תקופת הכסף הזול אכן תגיע לסיומה. אז אם פאוול יספק לוול סטריט את המבוקש וימתן את קצב העלאת הריבית, השוק עשוי לתפוס אותו כנגיד חלש. מנגד, במצב ההפוך, פאוול עשוי להיות הנגיד שיהיה חתום על הנפילות שיגיעו, למרות שהתנאים לכך התבשלו בהעדרו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

על הפחד שהגיע לשווקים ניתן ללמוד מפעילות תעודות הסל הפופולאריות העוקבות אחר מדד הפחד (VIX) . אלו פשוט נמחקו בצל התנודות החריפות, ואת ההשפעה הזו ירגישו מנפיקי התעודות שהם הבנקים הגדולים. בינתיים, בשוק המקומי בית ההשקעות אי.בי.איי דיווח על חשיפה של 12.5 מיליון דולר כתוצאה מחריגות אשראי של לקוחות שהימרו על מדד הפחד, והזרוע עוד נטויה.

שוק המטבעות הדיגיטליים מחק 500 מיליארד דולר בחודש

לצד הירידות החדות במדדים בשוקי המניות והעלייה בתשואות האג"ח, טלטלה נרשמה גם בשוק המטבעות הדיגיטליים. השיא שרשם הביטקוין בחודש דצמבר ברמה של קרוב ל-20 אלף דולרים, נראה רחוק שנות אור לעומת המחיר אליו הגיע הביטקויון בשבוע החולף - מתחת ל-6,000 דולרים. מאז, שוק המטבעות הדיגיטליים רשם התאוששות מסוימת אך השבוע הזה הזכיר לכולם כי מדובר בהשקעה ספקולטיבית של ממש על גבול ההונאה.

דיווחים על הידוק הרגולציה בסין, וחסימה של בנקים בעולם את האפשרות לרכוש מטבעות דיגיטליים, יחד עם האיסור של פייסבוק לפרסם בפלטפורמה שלה כל פעילות הקשורה בתחום הקריפטו, הביאה להתרסקות וההתאוששות שבאה אחרי יוחסה לפעילות של הונאה. בכל אופן נראה כי לא נאמרה המילה האחרונה. בבנק ההשקעות האמריקאי, גולדמן זאקס, שיגרו התייחסות חריפה השבוע בנושא, והזהירו את המשקיעים כי צריך להיערך למצב בו שווי המטבעות הדיגיטליים יהיה שווה אפס. להערכתם, הנפילה שמחקה בחודש האחרון כמעט 500 מיליארד דולר בערך המטבעות הדיגטליים עלולה עוד להחריף. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: