קבלת פנים מבוהלת ליו"ר הפד' פאואל

רכבת הרים נרשמה בפעילות המדדים בשבוע האחרון, המשקיעים מחכים לאיתות מהפד', תנודות בשווקים בצל קשיי נזילות
גיא בן סימון |

הטריגר שהצית את הדרמה שנרשמה השבוע בשווקים מיוחס לנתון שפורסם ביום שישי שעבר בעניין שוק התעסוקה האמריקאי. השיפור שחיכו לו זמן רב הפתיע לא רק במספר המשרות שנוצרו אלא גם בשכר לשעה, ועמו עלה החשש כי האינפלציה בדרך. 

כולם זוכרים את הציטוט של הפד' שחזר בכל הודעות הריבית מאז החלה ההרחבה הכמותית, כי ישקול להפסיק את התמיכה בשווקים בהתאם ליציבות שוק העבודה. כעת, עם נתון חזק כמו זה שהציגה הכלכלה האמריקאית שמביאה את שוק העבודה קרוב לתעסוקה מלאה, אפשר לומר כי לבנק הפדרלי נגמרו התירוצים ובשוק עלה החשש כי עוד ב-2018 נזכה לראות העלאת ריבית נוספת מלבד זו המגולמת בשוק.

והתגובה של המשקיעים לא איחרה לבוא. התשואות על אגרות החוב האמריקאיות ל-10 שנים עלו לרמה של 2.8%, מה שמשקף את עליית החשש כי הממשל האמריקאי לא יצליח לשרת את החוב. לצד זאת, המדדים בעולם כולו נסחרו בפראות. ירידות של 2.6% ביום שישי שעבר נמשכו לנפילות של 4.6% ביום שני, וביום שלישי המדדים נסחרו כמו רכבת הרים, וכך גם הערב. תנודות שלא נראו זה שנתיים בשוק הוחלפו בתנודות המדדים ב-2% תוך דקות. השיאים שנקבעו יום אחר יום בחודשים האחרונים נשכחו וכותרות על מפולת בנוסח 1987 חזרו להופיע.

חלק לא קטן מהפאניקה שנוצרה מיוחס לקשיי הנזילות בשווקים ומסחר המכונות, האלגוטרייד. הצניחה של מדד דאו ג'ונס ב-1,597 נקודות במהלך המסחר  נגרמה לאחר שבמשך 15 דקות  הגיע זרם מהיר של פקודות מכירה, שעל פי הסוחרים, לא יכול היה לקרות בשל פעולה אנושית. סביר להניח כי פעולות המסחר האוטומטי הגבירו את התנודתיות ואת הלחץ של המשקיעים במקביל.

למרות הירידות החדות, הכלכלנים מסבירים כי מצבה של הכלכלה הריאלית בעולם טוב יחסית (למרות המכפילים הגבוהים), כאשר הצמיחה מואצת ומלווה בגידול בהשקעות המגזר העסקי. משכך, מוקדם מדי בכדי לדבר על משבר פיננסי  כאשר ברבור שחור לא נראה באופק.

איך מתייחסים לדרמה בבנק הפדרלי? נשיא הבנק הפדרלי בדאלס, רוברט קפלן, אמר ביום רביעי לאחר שנרגעו הרוחות כי הירידות שנרשמו בשווקים הן "תיקון בריא" ואין לך השפעה על הכלכלה .ובכל זאת, הבנק הפדרלי, שקיבל השבוע יו"ר חדש, נמצא במלכוד. מלבד השיפור בנתון התעסוקה, העלייה שנרשמה במקביל בשכר הממוצע תרמה לעליית ציפיות האינפלציה, ורק נזכיר כי אלו כבר נמצאות ברמת שיא של שנתיים. אם לפני כמה חודשים הדעה הרווחת בשווקים היתה כי האינפלציה צפויה להיוותר נמוכה בשנים הקרובות בגלל גורמים מבניים, כמו: הזדקנות האוכלוסייה, הטכנולוגיה ורמות החוב הגבוהות - לאחר רפורמת המס של טראמפ וכמה אמירות אופטימיות מכיוונם של הבנקים המרכזיים, השווקים השתכנעו שהאינפלציה בדרך.

כולם חששו שהאינפלציה תרים ראש והדבר לידי ביטוי בשווקים. עם זאת, גם מי שחיכה מזה זמן לירידות חדות לאחר הראלי המרשים שרשמו המדדים מתחילת השנה, לא היה יכול לשער שזה יקרה דווקא ביומו הראשון של יו"ר הפד' החדש ג'רופ פאוןל בתפקיד. השבוע הושבע פאוול וזכה לקבלת פנים מדממת עם צניחת המדדים בשבוע הגרוע מזה שנתיים. חלק מהמשקיעים אומרים כי התנאים היום בשוק דומים לאלו שנרשמו לפני המפולת הגדולה של 1987. כעת, השוק מחכה לאיתות מכיוון הפד' לגבי קצב העלאת הריבית. מצד אחד, נתוני הכלכלה הריאלית במגמת שיפור, ומנגד השוק נתן דגימה למה שיקרה אם תקופת הכסף הזול אכן תגיע לסיומה. אז אם פאוול יספק לוול סטריט את המבוקש וימתן את קצב העלאת הריבית, השוק עשוי לתפוס אותו כנגיד חלש. מנגד, במצב ההפוך, פאוול עשוי להיות הנגיד שיהיה חתום על הנפילות שיגיעו, למרות שהתנאים לכך התבשלו בהעדרו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

על הפחד שהגיע לשווקים ניתן ללמוד מפעילות תעודות הסל הפופולאריות העוקבות אחר מדד הפחד (VIX) . אלו פשוט נמחקו בצל התנודות החריפות, ואת ההשפעה הזו ירגישו מנפיקי התעודות שהם הבנקים הגדולים. בינתיים, בשוק המקומי בית ההשקעות אי.בי.איי דיווח על חשיפה של 12.5 מיליון דולר כתוצאה מחריגות אשראי של לקוחות שהימרו על מדד הפחד, והזרוע עוד נטויה.

שוק המטבעות הדיגיטליים מחק 500 מיליארד דולר בחודש

לצד הירידות החדות במדדים בשוקי המניות והעלייה בתשואות האג"ח, טלטלה נרשמה גם בשוק המטבעות הדיגיטליים. השיא שרשם הביטקוין בחודש דצמבר ברמה של קרוב ל-20 אלף דולרים, נראה רחוק שנות אור לעומת המחיר אליו הגיע הביטקויון בשבוע החולף - מתחת ל-6,000 דולרים. מאז, שוק המטבעות הדיגיטליים רשם התאוששות מסוימת אך השבוע הזה הזכיר לכולם כי מדובר בהשקעה ספקולטיבית של ממש על גבול ההונאה.

דיווחים על הידוק הרגולציה בסין, וחסימה של בנקים בעולם את האפשרות לרכוש מטבעות דיגיטליים, יחד עם האיסור של פייסבוק לפרסם בפלטפורמה שלה כל פעילות הקשורה בתחום הקריפטו, הביאה להתרסקות וההתאוששות שבאה אחרי יוחסה לפעילות של הונאה. בכל אופן נראה כי לא נאמרה המילה האחרונה. בבנק ההשקעות האמריקאי, גולדמן זאקס, שיגרו התייחסות חריפה השבוע בנושא, והזהירו את המשקיעים כי צריך להיערך למצב בו שווי המטבעות הדיגיטליים יהיה שווה אפס. להערכתם, הנפילה שמחקה בחודש האחרון כמעט 500 מיליארד דולר בערך המטבעות הדיגטליים עלולה עוד להחריף. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

אקסטנד מתחרה בחברות גדולות יותר ואף מובילה בקטגוריית FPV - רחפנים טקטיים קלים ומתמרנים במיוחד במהירות עד 200 קמ״ש לטווחים של 5-20 ק״מ. רחפנים אלה משנים את שדה הקרב בזירות כמו אוקראינה ועזה בכך שהם מאפשרים מתן סיוע קרוב לקוחות קרקעיים ללא סיכון למפעיל. הרחפנים יכולים לנווט למטרה ללא שימוש ב-GPS הניתן לשיבוש.

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

בלבנון, נגד חיזבאללה ששיגר אלפי רחפנים, ישראל בודקת רובוטיקה משולבת: רחפנים אוויריים עם כלי רכב קרקעיים אוטונומיים. זה יוצר "להקה היברידית" ששולטת בשטח שלם, ומשנה את הקונספט הצבאי הקלאסי של טנקים וחי"ר. גלובלית, ארה"ב לומדת מישראל ומפרסמת על יכולות להפעיל טייסות רחפנים מתאבדים ראשונות.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.