זה התחום שיספוג את המשבר הבא במשק הישראלי - וזה הולך לגעת בכולנו

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על התחלואה ההולכת וגוברת בסקטור חברות הדלק, ומה הצעדים שיצילו את המכה העתידית

צחי קלמין | (3)
נושאים בכתבה דלק

בימים אלו נמצאות על המדף 3 חברות דלק וותיקות: "טן" של אליעזר פישמן (מונה 50 תחנות תדלוק בפריסה ארצית ותג מחיר התחלתי של כ-250 מיליון שקלים), "דור אלון" (מפעילה כ-208 מתחמי תדלוק ומספקת דלקים לתחנות תדלוק פנימיות הממוקמות בעיקר בקיבוצים ובמושבים) ו"סונול" של קבוצת עזריאלי (נחשבת לשלישית בגודלה, אחרי פז ודלק, ומונה כ-235 תחנות תדלוק. היא ניהלה בשנה האחרונה מו"מ מתקדם למכירתה תמורת כ-450 מיליון שקלים - אך המהלך לא הבשיל לכדי עסקה).

לכאורה, כל אחת מהמוזכרות נמצאת על המדף מסיבה שונה. אולם כאשר מנתחים את ענף תחנות הדלק, מגלים כי הוא נמצא במגמת שחיקה איטית ומתמשכת - החל מההרעה במרווחי השיווק ועד התחרות העזה והרגולציה אשר פוגמים באופן מהותי ברווחיות הענף.

תחרות

ישנה מגמת ירידה בהיקפי מכירות הדלק לסוגיו. עיקר התחרות בתחום התחנות מתמקדת ברכישת זכויות להקמת מתחמי תדלוק ומסחר חדשים, ובהתקשרויות עם תחנות תדלוק ותיקות. כמו כן, לפי נתוני משרד התשתיות, על אף הגידול בתחנות הדלק, כמות הבנזין הנמכרת בתחנות כמעט ולא השתנתה משנת 1995 וכמות הסולר עלתה בצורה מתונה (זאת על אף הגידול המתמשך בציי רכב). כתוצאה מכך ירדו המכירות לתחנה (במונחים כמותיים).

רגולציה

משרד התשתיות ממשיך לקדם מהלכים בנושא הריכוזיות הגבוהה בשוק תחנות התדלוק. דו"ח טרכטנברג גורס כי למעלה מ־85% משוק התדלוק נמצא בבעלות ארבע חברות, פז, דלק, סונול ודור אלון, אשר מפעילות מספר תחנות בשטח מצומצם ומונעות בכך תחרות ראויה בשירות ובמחיר. ישנן ציפיות כי משרד התשתיות יגביר פעילותו בנושא "תחנת תדלוק זעירה", ויאפשר לחברות הדלק חדשות להתמקם בערים הגדולות. הקמת תחנות תדלוק זעירות בתוך הערים תגביר את התחרות בענף בשל עלויות הקמתן הנמוכות.

מרווחי שיווק

בעקבות הירידה במרווחי השיווק, חברות הדלק נאלצו לבצע פעולות שיחזירו אותן לרמת רווחיות סבירה: חוזי שכירות לתחנות שהגיעו לסופם חודשו במחירים נמוכים יותר, ההנחות לציי רכב התכווצו ונמשכה ההתמקדות במגזר חנויות הנוחות. יחד עם זאת, הפעולות שננקטו עד כה אינן מספקות וחברות הדלק מתקשות להציג שיפור בשורת הרווח.

נראה כי העתיד של ענף תחנות התדלוק אינו מזהיר. השחיקה המתמשכת ברווחים, לצד עלויות ההקמה הגבוהות של מתחמי התדלוק (המוערכים בכ-5 מיליון שקלים ללא רכיב הקרקע), יאלצו את רשתות התדלוק להעמיק את התנאים המסחריים המוצעים ללקוחות ציי הרכב ולהגדיל את החשיפה לאשראי לקוחות. כמו כן, הרגולציה המכבידה והתחרות הגוברת מצריכים שינויים מבניים וצמצום ניכר בהוצאות ההנהלה והתפעול השונות.

לסיכום יש לציין כי גוברים הסיכויים לקונסולידציה משמעותית בענף, אשר תכלול בין השאר, מיזוג פוטנציאלי בין חברות הדלק הקיימות. תשומת לב מיוחדת יש לייחס למבנה השליטה ברשתות השונות - להבדיל מחברת סונול, אשר מבקשת להימכר כחלק מהאסטרטגיה עסקית, הנהלות דור-אלון וחברת טן-דלק עומדות בפני שוקת שבורה: מחד, מצבם הכלכלי של בעלי השליטה, אליעזר פישמן ואלון רבוע כחול, מחייבים אותם להיפגש עם מזומנים במהרה לצורך תהליך הסדר חובות. מאידך, הקונים הפוטנציאליים לא ממהרים לחתום על עסקת רכישה ולהכניס את רגליהם אל המים הקרים של ענף תחנות התדלוק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שביב 03/08/2015 14:11
    הגב לתגובה זו
    על אף התחזית האפרורית של הכותב הייתי מת שתהיה לי תחנת דלק משלי. זה הענף הרווחי והבטוח ביותר במשק.
  • 2.
    מושיק 02/08/2015 14:27
    הגב לתגובה זו
    שוב משחרר כתבה מרתקת, אין לך מה לעשות חוץ מלסחוט תפוזים טעימים
  • 1.
    אחד העם 02/08/2015 13:03
    הגב לתגובה זו
    ועושקים את הציבור
בריטיש אירוויס מחלקה ראשונה עסקית טיסה מחלקת עסקים
צילום: British Airways

שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית

חברת התעופה של היבשת המבודדת מתכוננת להשקה ב-2026 של פרויקט Sunrise, שיאפשר טיסות נוסעים ארוכות במיוחד ללא עצירות וללא קונקשן, כך שתירדמו בהמראה מסידני ותתעוררו בלונדון

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס


כשחברת התעופה האוסטרלית Qantas הכריזה שתשבור את שיאי הזמן בטיסה ישירה בין סידני ללונדון, כמעט 20 שעות באוויר ללא חניית ביניים, התגובה נעה בין "וואו!" לבין "רגע, מי רוצה לשבת 20 שעות על אותה כרית?". 

דמיינו טיסה ללא הפסקות מלב סידני ללונדון או ניו יורק, 22 שעות בשמיים, מעל אוקיינוסים ומדבריות, מבלי לנחות וללא קונקשן וריצות בין דלפקי חברות התעופה. זהו חלום התעופה שהופך למציאות עם האיירבוס A350-1000ULR בפרויקט Sunrise של קוואנטס. 

Sunrise היא יוזמה פורצת דרך, שנשמעת כמעט כמו פרויקט חלל, שתאפשר טיסות נוסעים ללא עצירות בטיסות הארוכות ביותר בעולם, תוך כיבוש "נתיב הקנגורו" ההיסטורי. הפרויקט מחיה מסורת ממלחמת העולם השנייה של טיסות "Double Sunrise" של קוואנטס, שבהן המטוסים היו באוויר זמן רב מספיק כדי לראות שתי זריחות.

ולא מדובר בסתם מטוס גדול יותר, אלא זה ניסוי אנושי-טכנולוגי שמאתגר את גבולות הגוף, הזמן והשעון הביולוגי, וגם משנה את כללי המשחק בשוק התעופה העולמי.

מי מזמין ומדוע?

קוואנטס, חברת התעופה האוסטרלית הוותיקה שנוסדה ב-1920, הזמינה 12 מטוסי איירבוס A350-1000ULR מיוחדים, עם מיכל דלק אחורי נוסף של 20,000 ליטר שמאפשר טווח מטורף של 18,000 ק"מ. הסיבה? אוסטרליה מבודדת גיאוגרפית, וטיסות עם עצירות בסינגפור או בדובאי גוזלות זמן, כסף וסיכונים. Sunrise יחסוך ארבע שעות טיסה כוללת ויחבר את המדינה-היבשת ישירות למרכזים כלכליים.

בריטיש אירוויס מחלקה ראשונה עסקית טיסה מחלקת עסקים
צילום: British Airways

שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית

חברת התעופה של היבשת המבודדת מתכוננת להשקה ב-2026 של פרויקט Sunrise, שיאפשר טיסות נוסעים ארוכות במיוחד ללא עצירות וללא קונקשן, כך שתירדמו בהמראה מסידני ותתעוררו בלונדון

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס


כשחברת התעופה האוסטרלית Qantas הכריזה שתשבור את שיאי הזמן בטיסה ישירה בין סידני ללונדון, כמעט 20 שעות באוויר ללא חניית ביניים, התגובה נעה בין "וואו!" לבין "רגע, מי רוצה לשבת 20 שעות על אותה כרית?". 

דמיינו טיסה ללא הפסקות מלב סידני ללונדון או ניו יורק, 22 שעות בשמיים, מעל אוקיינוסים ומדבריות, מבלי לנחות וללא קונקשן וריצות בין דלפקי חברות התעופה. זהו חלום התעופה שהופך למציאות עם האיירבוס A350-1000ULR בפרויקט Sunrise של קוואנטס. 

Sunrise היא יוזמה פורצת דרך, שנשמעת כמעט כמו פרויקט חלל, שתאפשר טיסות נוסעים ללא עצירות בטיסות הארוכות ביותר בעולם, תוך כיבוש "נתיב הקנגורו" ההיסטורי. הפרויקט מחיה מסורת ממלחמת העולם השנייה של טיסות "Double Sunrise" של קוואנטס, שבהן המטוסים היו באוויר זמן רב מספיק כדי לראות שתי זריחות.

ולא מדובר בסתם מטוס גדול יותר, אלא זה ניסוי אנושי-טכנולוגי שמאתגר את גבולות הגוף, הזמן והשעון הביולוגי, וגם משנה את כללי המשחק בשוק התעופה העולמי.

מי מזמין ומדוע?

קוואנטס, חברת התעופה האוסטרלית הוותיקה שנוסדה ב-1920, הזמינה 12 מטוסי איירבוס A350-1000ULR מיוחדים, עם מיכל דלק אחורי נוסף של 20,000 ליטר שמאפשר טווח מטורף של 18,000 ק"מ. הסיבה? אוסטרליה מבודדת גיאוגרפית, וטיסות עם עצירות בסינגפור או בדובאי גוזלות זמן, כסף וסיכונים. Sunrise יחסוך ארבע שעות טיסה כוללת ויחבר את המדינה-היבשת ישירות למרכזים כלכליים.