הקרקס חוזר: הפוליטיקאים ממשיכים לפזר הבטחות חסרות ביסוס

אסף אנגל, מנכ"ל משותף ב"אנגל-שביט" המייעצת ומלווה קבוצות בתהליך רכישה מיזמים, על ההבטחות האינטרסנטיות, האמירות הסתמיות והאינטנסיביות בנאומי הפוליטיקאים במירוץ הבחירות

אסף אנגל | 24/02/2015 08:56 (29)

נושאים בכתבה מחירי הדירות שוק הדיור

קרקס הדיור התנקז אתמול, יום ב', למיקרוקוסמוס של יום אחד, ובמצעד האיוולת צעדו רבים וטובים. בסופו של יום, לאחר קשב רב לכל הנתונים וההצהרות, חזרתי לאותה נקודת מוצא, רק מסוחרר הרבה יותר.

זה התחיל עם פרסום הדו"ח של השמאי הממשלתי, שהציג את נתוני הענף ברבעון האחרון לשנת 2014, ובו הצגה של עליית מחירי הדיור של כ-5% לערך. נמשך בנאומו של שר הבינוי, שאין לי אלא להגדירו, כהזוי וחף מכל אחיזה במציאות, כי השנה, 2015, נראה את מחירי הדירות יורדים. באותו כנס ממש הביע את עמדתו, יו"ר "ארגון בוני הארץ", ניסים בובליל, כי במידה ולא יעשו צעדים דרסטים לטיפול עמוק בשוק הדיור, צפויה עליית מחירים של 5%-7% במחירים בשנת... כן, אותה שנה, שנת 2105. לקראת סוף היום, פרסם בנק ישראל את שער הריבית החדש - שפל של כל הזמנים שמזכיר למשקיעים ששכחו, דירה היא עדיין האלטרנטיבה היחידה מבחינתכם לתשואה.

מבולבלים? אז חסכתי לכם את מצעדת הנואמים באותו כנס של שר האוצר היוצא, יאיר לפיד, של יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, ושל יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג - כולם, ללא יוצא מן הכלל, פיזרו הצהרות והבטחות לבוחר מעל ראשם של באי הכנס, רובם מענף הדיור, שישבו משתאים לנוכח חוסר הבושה. וכל זאת, להזכירכם, לפני פרסום דו"ח המבקר על טיפול הממשלות בשוק הדיור.

מצד אחד, אני לא ממש מופתע. בסך הכל אנחנו שומעים אינספור אמירות סתמיות או אינטרסנטיות מכל כיוון, אך האינטנסיביות היא שהיממה אותי. כנראה שלמשחק הפוליטי אין גבולות ומערכת בחירות היא קרקע פורייה מאד להצהרות חסרות אחריות. טענותיי לגבי מהות התכנים זהה לגבי כל הדוברים. יחד עם זאת, קשה שלא להתרכז בשר האחראי על משרד הבינוי בשנתיים האחרונות, עם אמירתו הכל כך מקוממת שמחירי הדיור ירדו ב-2015 וקריאתו לאזרחים לעצור את הביקושים. שוב.

אהיה הראשון לשמוח לראות את מחירי הדירות יורדים, מונגשים לזוגות צעירים שעובדים ומשרתים את המדינה, אך על מה מבסס כבוד השר את הצהרותיו? על עשייה קודמת? על עשייה עתידית? אותו שר, האחראי על הענף הנדל"ן, למי ששכח, הצהיר בסיכום שנת 2013 כי היתה זו שנה מבוזבזת מבחינת הטיפול במחירי הדיור, ובתחילת שנת 2014, הצהיר מעל אותה במה בדיוק, כי מחירי הדיור ירדו. מוכר? ובכן, רוכשי דירת 4 חדרים ממוצעת בשכונת פסגות אפק בראש העין, שהקשיבו להצהרות אלו ולתכניות אחרות והחליטו לחכות, איבדו את האמון בסוף שנת 2014 ושילמו, או בואו נהיה כנים: הפסידו כ-120 אלף שקלים בממוצע כשהקשיבו למוצא פיהם של קברניטי המדינה. הבטן תובעת אחריות, תובעת תביעה ייצוגית. במציאות, הכלבים ינבחו והשיירה תמשיך.

למען הסדר הטוב והתגובות שבו יבואו: אינני קורא לאיש לרוץ ולקנות דירה כי מחר יהיה יקר יותר, אלא בהחלט קורא למתמודדים בבחירות הקרובות לגלות אחריות ופשוט להפסיק לזרוע חול בעיני ציבור מבולבל. להפסיק לחזור על אותן אמירות בדיוק ואפס עשייה. אני קורא למתמודדים החדשים, רוצים להוריד את מחירי הדיור, בבקשה, הציגו תכנית לאומית. הצהרתו של יצחק הרצוג אתמול, כי אם העם ייתן לו 30 מנדטים, רק אז, יוכל לטפל ביוקר הדיור היא לא פחות ממגוחכת.

"המחירים עלו", "המחירים יעלו", "המחירים ירדו", "חכו עם רכישת הדירה ותעזרו בהורדת המחיר", "משקיעים בואו להשקיע", "תנו לי 15 מנדטים ויהיה בסדר"", "תנו לי 30 מנדטים ואני אטפל", "בואו ננסה את חוק מע"מ 0%" ואחד שלבטח ימליץ לבנות את כל הבית כמקלט אטומי כי זה מה שאנחנו צריכים עכשיו. והכל ביום בהיר אחד של חורף קודר בשנת 2015.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

26.
צריכים עכשיו נשימה ארוכה : לאן פנינו מועדים? (ל"ת)
ליאת מקהילת הזוגות ה 18/03/2015 15:54
הגב לתגובה זו
25.
שלומי הלוי 10/03/2015 01:15
הגב לתגובה זו
הבנתי שאני לא נחשב ולמעשה שקוף, בעיני השר אריאלי. אין סיכוי שאוכל אי פעם לרכוש את הדירה שלי ואפילו לא בקריות או בפריפריה.
24.
יאיר 08/03/2015 23:44
הגב לתגובה זו
שימו לב: המחירים של הדיור בישראל ממש לא מתכוננים לצנוח. צריך לצערי להפנים שהמחירים לא ירדו וכל זאת מפני שהמדינה לא מוכנה להקטין את רווחיה (ממיסים על הקרקעות).
23.
גל 04/03/2015 19:35
הגב לתגובה זו
לקראת הבחירות לא נפתח כאן במסע השתדלויות, עלינו לגלות אחריות ופשוט לא לבלבל יותר את הציבור.
22.
יהורם 04/03/2015 19:27
הגב לתגובה זו
מי האחראי על הענף הנדל"ן? השר אריאל בכבודו והעצמו! זה השר שהצהיר בסיכום השנה כי היתה זו שנה מבוזבזת בכל מה שקשור לטיפול במחירי הדיור. למה אתה מחכה אדוני השר!
21.
רונן בן שמואל 03/03/2015 13:40
הגב לתגובה זו
לקפוץ למים ולקנות דירה אין למה לחכות למה להמתין??? כדאי לקפוץ לבריכה. אני עצמי קפצתי (קניתי דירה) ואני שמח על ההחלטה של אשתי ושלי.
20.
ruth 02/03/2015 22:27
הגב לתגובה זו
בעבר התחשבו בשכבות המצוקה ולא היה מבייש את מדינת ישראל להושיט יד לענייה
19.
אבי 02/03/2015 22:23
הגב לתגובה זו
יש להסדיר בחוק ש 50% מהדירות יהיו קטנות ופשוטות ללא תוספות שמעלות את המחיר דירות קטנות אלה לא יהיו מפוארות, ויעלו במחיר סביר. אם לא יהיה חוק הקבלנים ימשיכו להשתולל בבניית דירות של 5,6 חדרים עם לובי חדר כושר ושיש איטלקי שעולות 2 מיליון שקל.
ואנחנו הזוגות הצעירים מחוץ למעגל קוני הדירות (ל"ת)
יעלי 02/03/2015 22:37
הגב לתגובה זו
18.
הכלבים ינבחו והשיירה תמשיך-המשפט מוכר לנו, מאיין? (ל"ת)
נמרוד 02/03/2015 01:22
הגב לתגובה זו
17.
רועי מרקוביץ 02/03/2015 01:15
הגב לתגובה זו
ממשלת ישראל קבלה בעבר החלטות של יצירת פתרונות לדיור בשביל מעוטי הכנסה או זוגות צעירים בראשית דרכם - אולם רוב ההחלטות לא יושמו. הממשלה מכירה בצורך של קורת גג לכל אזרחי המדינה - אך לא מצאה את הדרך המתאימה למנף את הפרויקט הזה.
16.
נעמה 01/03/2015 14:31
הגב לתגובה זו
נוכל גם למכשלה החדשה
15.
עופר בן יצחק 28/02/2015 17:16
הגב לתגובה זו
לא רק בנק ישראל שם לנו רגל. לפי דברי העיתון the marker משרדי הממשלה טירפדו החלטות על דיור בר-השגה...לא אלאה אותכם בפרטים מתוך המאמר - כדאי לקרוא ולהבין איפה אנחנו חיים
14.
עופר בן יצחק 28/02/2015 14:09
הגב לתגובה זו
לא רק בנק ישראל שם לנו רגל. לפי דברי העיתון the marker משרדי הממשלה טירפדו החלטות על דיור בר-השגה...לא אלאה אותכם בפרטים מתוך המאמר - כדאי לקרוא ולהבין איפה אנחנו חיים
13.
ינון 28/02/2015 06:36
הגב לתגובה זו
"כל תכנית מקומית או הצהרת בחירות, ש"הנה, אפשר להוריד בקלות את מחירי הדיור", יתקלו באותו גבול שסימן בנק ישראל מול שאיפתנו לראות את המחירים באמת יורדים. "
12.
האם זה קשור לדירות לסטודנטים? (לבת שלי) (ל"ת)
רות 28/02/2015 06:07
הגב לתגובה זו
11.
כדאי שתספר קצת על המיזם הבית האקדמי (ל"ת)
רות מהצפון 27/02/2015 15:50
הגב לתגובה זו
10.
יואל 27/02/2015 15:30
הגב לתגובה זו
אני רוצה לברך את אסף אנגל על יוזמתו החדשה,לדעתי מדהימה:איך לא חשבו על זה קודם הפרוייקט הנקרא "הבית האקדמי" - מיזם משותף עם התאחדות הסטודנטים.
9.
נעמי הכהן 27/02/2015 10:36
הגב לתגובה זו
מדובר על המחאה שחוזרת כדאי שיהיה גם לנו חלק בעניין,לא רק הקוטג'...
8.
נעמי הכהן 27/02/2015 10:14
הגב לתגובה זו
מדובר על המחאה שחוזרת כדאי שיהיה גם לנו חלק בעניין,לא רק הקוטג'...
7.
שאול רז 26/02/2015 23:08
הגב לתגובה זו
אנחנו לפני בחירות (לא מאמינים)המפלגות רוצות להוריד את מחירי הדיו ראך אין למפלגות ראיה לטווח רחוק.גם אני כמו כותב הטור הזה, מבקש הראו לנו תכנית לאומית להורדת המחירים בשוק הדירות.
6.
יעלי 26/02/2015 12:03
הגב לתגובה זו
"בדיקת מחירי הדירות מאז שנת 2009 ועד היום מגלה זינוקים של עשרות אחוזים, בשיעורים מצטברים הולכים וגדלים מדי שנה" - לא אני המצאתי את הקטע הזה
5.
שלווה 26/02/2015 11:55
הגב לתגובה זו
במידה ולא יעשו צעדים דרסטים לטיפול עמוק בשוק הדיור, צפויה עליית מחירים מי אמר את המשפט הזה?
4.
יוסף גולן 26/02/2015 02:11
הגב לתגובה זו
דוח מבקר המדינה מגלה מציאות עגומה של הזנחה ודחיינות, המעכבים את ביצוע תוכניות הדיור במשך שנים ארוכות.
רעות 26/02/2015 11:43
הגב לתגובה זו
גם אנחנו חייבים להיות עם היד על הדופק,לא דחות ולא להזניח!
3.
ארי 25/02/2015 14:05
הגב לתגובה זו
באמת כולם צוחקים עלינו כי ברור שלא יוכלו לקיים את ההבטחות וכך אני מגיע לעובדה שמי שלא מבטיח הוא ביבי , ואולי הכל הוא תהליכים כלכליים עולמיים ופשוט כמעט ואין שליטה על ההתיקרויות ולכן לא כדאי להבטיח מה שלא תוכל לקיים.
2.
אזרח מודאג 25/02/2015 10:03
הגב לתגובה זו
והם צודקים! לעם מטומטם מגיע מנהיגים מטומטמים. הממשל הישראלי בעשור האחרון לא טיפל, לא מטפל ולא יצליח לטפל בשום תחום. הכל זה פופוליזם פוליטי שקובר את כולנו.
1.
ruth 24/02/2015 13:12
הגב לתגובה זו
כולנו אמורים לזכור ולא לשכוח - מה הובטח לנו עכשיו לפני הבחירות ולפני ששר הבינוי והשיכון והאוצר והפנים - לפני שהם צועדים את צעדיהם בממשלה החדשה,עליהם למלא קודם כל את ההבטחות שנתנו לנו
יובל 25/02/2015 19:59
הגב לתגובה זו
מה שהובטח לנו עכשיו לפני הבחירות... כולנו אמורים לזכור ולא לשכוח - אמן

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן