הכותבים כבר לא אצים לכתוב; משוואת הסיכוי - סיכון כבר לא לטובתם
מדדי העולם ממתינים לעונת הדוחות בארה"ב. העיתונות תמיד תמציא סיבות למה הבורסה עולה, יורדת או עומדת. הרי אחרי 4% עלייה בארה"ב בשבוע שעבר והגעה לשיא חדש, לא צריך תירוצים. אם היו חוששים מעונת הדוחות בצורה משמעותית השוק לא היה עולה מלכתחילה. הבורסות מתממשות כי עלו חד ומתגבשות במקום. בעיתונות הכלכלית מייצרים דרמות, אבל בשטח הדאקס נמצא 5% משיא כל הזמנים. ה-sp בשיא של 5 שנים.
נשארה השאלה האם הבורסה מנותקת מהביצועים הכלכליים. הבורסה הקדימה את הכלכלה וכעת ממתינה בצומת חשובה לביצועים של זו האחרונה.
הבורסה תיתן צ'אנס לאורך זמן עד שמישהו יפר את הכללים ואז תדביק מטה. עד כה הבורסות החלו את 2013 במגמה חיובית והדוחות הראשונים בארה"ב יוכלו לתת עוד דחיפה מעלה.
בישראל שבועיים לבחירות ללא אירועים דרמטיים. הבורסה תיסחר ללא השפעה מיוחדת, אלא אם כן הסקרים ישתנו. היו זמנים שהבחירות היו מקפיצות את השוק בתקווה לשינוי. בעבר, הבורסה היתה הופכת לקטר בצפייה לשינויים כלכליים או שלום באופק. היום זה נראה שהמצב סטטי, לכן הבחירות לא משפיעות. המחזורים גדלים רק במצב קיצון, ובדרך כלל יהיו עד מיליארד ש'.
גב' אסתר לבנון התראיינה לרשתות בחו"ל והסבירה על הבורסה ועל הרצון להאריך שעות מסחר. שום מילה בשום ראיון על נושא המס או הרגולציה עליה מדברים מתראיינים אחרים. היא עסוקה בשני דברים - משקיעים זרים ומכונות מסחר. חבל שגם במקרה הזה מי שמחליט הוא לא מי שסובל מאוזלת החשיבה בעניין.
לסיכום:
הבורסה בישראל חזרה למחזורי דישדוש השבוע. כרגע, אין עניין ומניות ספציפיות במוקד. רמת ה-1220 מהווה אזור התנגדות החודש בינתיים. דרך אגב, בעניין מלאנוקס, מעניין אם ג'ים קריימר שעשה סטאנדאפ בתוכנית לילה שלו עם המילים sell sell למכור למכור, היה עובר לכאן?
sp:
1470 מהווה אזור התנגדות קשיח עד כה. כשמדובר באזורי התנגדות זה אומר שפריצה שלהם תיתן מהלך נוסף מעלה.
דולר:
הדולר ירד עד 3.7 ולא יסף. ציפיתי לפחות מכך ל-3.67 (אם כי זה נתן מהלך יורד). השבוע קפץ הדולר לרגל מחשבות בארה"ב לסיום תוכנית רכישות האג"ח. 3.8 מהווה אזור התנגדות.
אופציות מעו"ף:
שבוע שעבר מדד המעו"ף הגיח ביום ג' מעלה עקב פיתרון הצוק הפיסקאלי בארה"ב. הפיתרון הביא לרגיעה בשווקים. בעבר ציינתי שירידה בויקס תרגיע ותחזיר את כותבי הפרמיות כאן לקידמת הבמה. זה אכן קרה - השוק עומד לערך באותו מקום של יום ג' שעבר, הפרמיות נשחקו ומי שכתב לקח רווח נאה. הפרמיות השילו מאות שקלים. בכתיבה החשיבות היא לתיזמון - זה לא סתם לכתוב.
הרי מי שכתב לפני שבוע ומחצה אחרי הפקיעה, כתב אזורים נמוכים יותר.
מפת הכתיבות של הסוחרים מתחת ל-1220 בינתיים. כלומר הכותבים עם נקודת הנחה של עלייה נוספת מוגבלת בינתיים. הסטייה ירדה מאוד, הפרמיות כעת נמוכות למדי, הכותבים כבר לא אצים לכתוב פרמיות. משוואת הסיכוי - סיכון כבר לא לטובתם. לדעתי אסור כרגע לקנות את השקט שהשוק משדר, ויש צורך לשנות מיקום הגנות לכתיבה. כל עוד מדד המעו"ף נמצא מתחת לאזור 1220, כדאי לשהות עם הגנות למדד המעו"ף. מעבר של אזור 1220 רצוי במחזור גדול יחסית סביר שיוציא גל עליות נוסף.
הכותב, יונתן קריספין (דוביד), בעליו של חדר מסחר הכולל הכוונה בשוק ההון בירושלים, עוסק באימון אישי מיוחד למשקיעים וסוחרים והרצאות על שוק ההון.
- 8.מוסדי 10/01/2013 07:54הגב לתגובה זויש לו הרצאות מאלפות ואל תקשקשו כשהיה במגמות היו נוהרים להרצאות שלו
- 7.yuval743 08/01/2013 15:11הגב לתגובה זוהיכן שיש כסף יש ראאות
- matan3000 08/01/2013 16:46הגב לתגובה זוכתבנו מאות אוכפים 1190 ,החודש יהיו חגיגות.
- 6.TAPUZ 08/01/2013 15:05הגב לתגובה זואני עוקב אחריו ועושה מלא כסף
- 5.פח 08/01/2013 13:41הגב לתגובה זובמשך חודשים טענה הנהלת מלאנוקס שאין שום סיבה לדאגה,בסיגנון:"שמועות? אנחנו לא מגיבים לשמועות,יש מכירות יתר בלתי מוסברות והעסקים כרגיל".בינתיים הם מכרו מניות בשיא ומייד אחרי זה החלו השורטיסטים לחגוג.יש לכם הסברים מלבד זה שמידע על אזהרת הרווח הועבר לקבוצה המסויימת? קרמר זעק:"אני לא מאמין להם! אל תגעו במניה!". הוא חזר על כך אחרי אזהרת הרווח וביתר שאת,במשמע:הוא שאמרתי,בלתי אמינים והפעם עם קבלות.עכשיו גם פראייר כמוני כבר לא מאמין לוולדמן - הנהלת החברה מחסלת את המניה.
- 4.סוחר 08/01/2013 11:29הגב לתגובה זואתה נותן גם כלים מעשיים למסחר?
- עדיף לך שלא. הוא סתם קשקשן שלא מבין באופציות כלום (ל"ת)מניסיון 08/01/2013 11:57הגב לתגובה זו
- 3.אך הארכת שעות המסחר מבורכת! (ל"ת)הרגולציה הרסנית! 08/01/2013 11:05הגב לתגובה זו
- סוחר 08/01/2013 12:42הגב לתגובה זוהוא מדבר על הרגולציה והמכונות. שניהם הורסים את המסחר התקין והסביר
- אין לך חיים? (ל"ת)ג'מבו 08/01/2013 11:30הגב לתגובה זו
- 2.פיני 08/01/2013 10:52הגב לתגובה זו"הבורסה הקדימה את הכלכלה וכעת ממתינה בצומת חשובה לביצועים של זו האחרונה." לא נכון, הבורסה עלתה ב-3 שנים אחרונות מסיבות אחרות, ויסות למשל. כלומר: הבורסה ,לשיטתך ,מחכה כבר 3 שנים לשיפור בכלכלה הריאלית.
- 1.ד 08/01/2013 10:14הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
