גל התפטרויות ברשות השידור: בשל חוסר אמון בשר אדלשטיין ובסיכוי להשלמת הרפורמה
התפטרותו של יו"ר הרשות, משה גביש בשבוע שעבר, גוררת אחריה גל התפטרויות. המשנה ליו"ר דורית ענבר וחבר המליאה דורון צברי הודיעו הבוקר על התפטרותם.
דורון צברי, חבר במליאה ובוועד המנהל של רשות השידור, הגיש הבוקר את התפטרותו לשר הממונה על רשות השידור, יולי אדלשטיין. את מכתב ההתפטרות הוא פותח כך: "בצער, אכזבה ותסכול גדול, אני מגיש לך בזאת את התפטרות ".
ענבר במכתב ההתפטרות אותו הגישה הבוקר לשר, אומרת, כי "עתה, לאחר התפטרותו של היו"ר מר משה גביש, ונוכח התנהלות המוסדות הממשלתיים הרלוונטיים בכל האמור בנושא הרפורמה הזו, קלושים הסיכויים לדעתי להשלים את ביצועה. בהעדר רפורמה שתכנס לתוקף במתווה הזמנים שנקבע, הן בהסכמי הרפורמה שנחתמו עד עתה והן במסגרות משפטיות אחרות, עומד עצם קיומה ותפקודה של רשות השידור בסכנה, ועימה, לצערי, השידור הציבורי".
לטענתה, יהיה קשה למצוא יו"ר חדש בדומה לגביש, "אני חוששת כי יקשה למצוא אדם אחר העונה על הפרמטרים הנ"ל, שיתאים וייאות להמשיך בדרך שהתווה גביש ולנסות לבצע את המשימה הסיזיפית של השלמת מהלך הרפורמה.
"מאחר שנבצר ממני להיכנס בנעליו הגדולות של גביש, לרבות מבחינת השקעת הזמן הנדרשת לשם ביצועו הראוי של תפקיד יו"ר רשות השידור, ומאחר שאיני מאמינה בהמשך התנהלותה של רשות השידור וביכולתה לקיים את יעודה וחובותיה על-פי חוק ללא השלמתה הדחופה של הרפורמה - אין מקום לכך שאהיה חברה במוסדותיה, ובוודאי לא שאמלא את תפקיד היו"ר, ואני מאמינה לכן כי זוהי אחריותי וחובתי להגיש לך את התפטרותי".
צברי לשר אדלשטיין: אתה חורץ את דין כהונתך כשר הממונה ככהונה כושלת
צברי כיהן כמשקיף מבחוץ, כיו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים ויו"ר איגוד הבמאים, מפקח מטעם הציבור וכחבר במליאה והוועד המנהל ובעצם הקדיש כעשר שנים (בהתנדבות) לקידום הרפורמה ברשות השידור.
לדברי צברי, "עשר שנים אני נאבק למען רפורמה ברשות השידור. התחלתי את המאבק בשנת 99 כיו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים. אורי פורת היה אז מנכ"ל הרשות, גיל סמסונוב יו"ר הוועד המנהל ודליה איציק השרה הממונה.
הוא מתייחס בדבריו להבטחות השווא של שרי התקשורת לרפורמה ואומר, "בעשור שחלף כיהנו בתפקיד 4 מנכ"לים, 5 יו"ר ועד מנהל ו-6 שרים ממונים. כולם, כולל כולם, הבטיחו רפורמה". הוא מציין כי אדלשטיין הוא השר השביעי שממונה לתפקיד בעשור האחרון ואומר, "כשאתה מבטיח רפורמה, כמו כל קודמך, אני מתקשה להאמין לך".
צברי מנמק את דבריו, כבוד השר, מניסיונך אתה ודאי יודע, שבשורה התחתונה, הכל אנשים. מינוי אדם לא ראוי בתפקיד מפתח בגוף ציבורי ותוך זמן קצר, בשורה של החלטות שגויות, הוא יחריב הכל. אני חוסך ממך את הדוגמאות, אתה יודע לבד למה אני מתכוון". ולהיפף, "במידה וממונה אדם ראוי בראש גוף שאיבד את הכיוון והחזון ותוך פרק זמן קצר נראה כי הכול מתחיל להשתנות והתקווה מתחילה לבצבץ מבעד להריסות. רוצה דוגמא? ברק אובמה".
הוא מתייחס במכתבו להתפטרותו של יו"ר הרשות ואומר, "בכל השנים שהקדשתי, לא נתקלתי באדם ראוי יותר ממשה גביש. אין לי מילים בכדי להביע את התפעלותי מהאופן שבו מילא גביש את תפקידו. שליח ציבור במובן הכי אמיתי ועמוק של המילה".
לדבריו, "אין אנשים כאלו, מר אדלשטיין. האמן לי. למעשה, אם להיות כנה איתך, כהונתו של גביש הייתה הפעם היחידה בה האמנתי שיש תקווה לרשות השידור. בפעם הראשונה עמד בראש הספינה הזו קברניט ראוי".
הוא פונה לשר אדלשטיין ואומר, "הפנתה כתף קרה למאמציו של גביש ולסמן לו את הדרך החוצה, אתה חורץ את דין כהונתך כשר הממונה ככהונה כושלת. יש אדם הקונה את עולמו בשעה אחת ויש המפסיד אותו בהחלטה (אומללה) אחת".
הוא מסכם את מכתב ההתפטרות ואומר, "צר לי, אך אין לי אמון בך".
כזכור, יו"ר רשות השידור, משה גביש, הגיש בשבוע שעבר את מכתב ההתפטרות לשר, יולי אדלשטיין, הממונה על רשות השידור. ההתפטרות תיכנס לתוקף לקראת סוף חודש יוני. עדיין לא ידוע מי יחליף אותו.
גביש אשר הקדיש את כהונתו למען הרפורמה ברשות השידור, התנגד להצעת משרד האוצר בכל הקשור לסעיף המתייחס לרשות השידור. לטענתו הצעה זו תביא לנטישת הרפורמה ברשות השידור, ולסבירות גבוהה לתרחיש שיוביל לסגירת רשות השידור. לכתבה המלאה
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
