ערוץ 10 יפצה ב-60 אלף שקל 'אישה שמנה' אשר תמונותיה שודרו ללא הסכמתה

התמונות שודרו במסגרת כתבה לקראת סדרה תיעודית שהכינה מיקי חיימוביץ ששמה 'על המשקל', המתמקדת בתופעת ההשמנה. התובעת טענה, כי השידורים "השפילו וביזו אותה וכמו כן בעקבות השידור, "קיבלה פניות רבות ממאות חברים ובני משפחה שהמליצו לה להפחית במשקל בדרכים שונות"
מאיה זיסר |

בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את חדשות ערוץ 10 לפצות ב-60 אלף שקל 'אישה שמנה', שתמונותיה שודרו, ללא הסכמתה, במסגרת שתי כתבות של מגישת חדשות 10, מיקי חיימוביץ', העוסקות בהשמנה וקיבלו קונוטציות שליליות בשל ההקשר לכתבה. מדובר בערעור של התובעת, לאחר שהשופטת אביגיל כהן מבית משפט השלום בתל-אביב דחתה את ביולי 2007 את התביעה המקורית.

השידור הראשון שודר ביוני 2004, במסגרת התכנית "האולפן המרכזי בשישי", בערוץ 10 במסגרת כתבת פרומו לקראת סדרה תיעודית ('על המשקל') שהכינה חיימוביץ, המתמקדת בתופעת ההשמנה. חיימוביץ התארחה באולפן ורואיינה על ידי המנחה גלעד עדין כאשר מידי פעם משובצים סרטי וידאו מצולמים מארה"ב ומהארץ, וזאת במטרה לעודד את הצפייה בסדרה ובין השאר שודר קטע וידאו של כ-4 שניות בו נראית התובעת (שהיא אישה שמנה) הולכת ברחוב אבן גבירול בתל-אביב, כאשר המצלמה מתמקדת בה באופן ברור ועוקבת אחרי הליכתה בעוד שאר התמונות ברקע הינם לרוב קטועות.

בנוסף לכך, אותו הקטע בדיוק שודר גם בדצמבר 2005, במסגרת מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ. זאת למרות שהוגש כתב התביעה כבר בחודש מאי באותה השנה ולאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט בבית משפט קמא בסוף נובמבר 2005. התובעת מציינת בכתב התביעה כי "הסרטון שודר בשנית למרות שבעקבות השידור הראשון פנתה ל'חברת החדשות 10', ביקשה להשמיט מהסידרה את הצילומים ואכן הסידרה שודרה ללא הצילום. למרעם זאת, אותו קטע וידיאו קצר, בו נראית המערערת כשהיא הולכת ברחוב, שודר כאמור שוב בשנת 2005".

עוד טענה התובעת כי השידורים "השפילו וביזו אותה, וכמו כן בעקבות השידור, "קיבלה פניות רבות ממאות חברים ובני משפחה שהמליצו לה להפחית במשקל בדרכים שונות ונאלצה להתמודד עם התבטאויות שונות שעסקו בדמותה כפי שנראתה בשידורים". דמותה היתה אמורה לשמש סמל ויזואלי בעל מסר ודמות סטיראוטיפית של אדם בעל עודף משקל כ'תווית הזיהוי' שלה למסר של מגיפת ההשמנה, אחריות הורית לבעיית ההשמנה וכו'.

השופט קובי ורדי כתב בפסק הדין, כי "תועלת לציבור בצילומה של המערערת דווקא והצגתה בשני השידורים וצילומה, לא תרם לגיבוש דעת הציבור בעניינים ציבוריים או סייע לשיפור אורחות חייו" לדבריו, "אין די גם בענין ציבורי בפרסום אלא יש צורך בטעם המצדיק את הפגיעה בפרטיות של אדם כדי לספק את האינטרס הציבורי במידע והמסר של הכתבה היה מועבר באותה מידה גם אם תמונותיה של המערערת לא היו מתפרסמות (כפי שקרה בסופו של דבר בשידור הסדרה "על המשקל" ששודרה ללא צילומיה של המערערת)".

הוא הבהיר כי, "לא ניתן לטעון לתום לב, במיוחד לא בשידור השני, שכן בשידור השני בוודאי שהיה על המשיבה ('חברת החדשות 10'), לאחר הגשת התביעה המקורית והפניה להפסקת השידורים והדיון בבית המשפט בטרם השידור השני" בנוסף לכך, אומר ורדי, "המשיבה יכלה לדעת ולצפות שאדם שמן המצולם ברחוב יכול להיות מבוזה ומושפל בשל תכונה זו של היותו אדם שמן המוצג על רקע הקשרם של הדברים השליליים המיוחסים בכתבה להשמנה כמגיפה, הפוגעת חברתית באדם השמן ופוגעת בחברה כלכלית וחברתית".

בקביעתו על הפיצוי, ציין ורדי כי "הפליא לעשות במקרה דנן בכך ששידרה (גם אם בטעות) את השידור השני למרות התנגדות המערערת לצילומים ולמרות שהוגש כתב התביעה המקורי והתנהל דיון ראשוני בבית המשפט" עוד ציין ורדי כי, "ערוץ 10 אף לא טרח להתנצל בגין הנ"ל ולהודות בטעותו וטען שמדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית". בהתחשב בכך שמדובר בשני שידורים, על כן, פסק ורדי כי 'חברת החדשות 10' ישלמו לאישה פיצוי בסך של 60 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.