איי.סי.אל עם הסכם גדול למכירת אשלג לסין; צפויה עליית מחיר של 5% ומעלה
עסקת ענק לאיי.סי.אל איי.סי.אל -0.34% - חברת הכימיקלים דיווחה על חתימה על הסכמי מסגרת מול לקוחות בסין לאספקת 2.5 מיליון טון של אשלג שיסופקו בין השנים 2025-2027, עם אפשרות לתוספת של עוד 960 אלף טון לתקופה של 3 שנים. מדובר על כמות שמבטאת סדר גודל קרוב למה שנמכר השנה, אך עם האופציה מדובר על גידול משמעותי. מה שחשוב יותר הוא המחיר. החברה לא יודעת מה המחירים שיקבעו, אך על פי הערכות בשוק מדובר על עליית מחיר צפויה של 5% ומעלה לעומת המחיר הקיים.
העסקה מבטיחה לחברה ביטחון לגבי המכירות לסין, שוק חשוב עבור החברה המהווה כרבע ממכירותיה בתחום זה. ב-2022 חתמה החברה על הסכמים למכירת 700 אלף טון של אשלג עם אופציה ל-250 אלף טון נוספים ללקוחות בסין לפי מחיר של 590 דולר לטון. מאז הכמויות גדלו בשיעור ניכר. אך מנגד, מחיר האשלג ירד בצורה משמעותית והוא עומד כיום על בין 270-320 דולר לטון, אך הוא במגמת עלייה. העסקה כולה ללא האופציה עשויה להיות בהיקף של כ-800 מיליון דולר.
- 4.עופר 02/12/2024 16:33הגב לתגובה זוהאם ההודעה שפורסמה במאיה לא אמורה להתפרסם ביאהו פיננס??
- 3.יואל 02/12/2024 11:36הגב לתגובה זוכמה וככה משלמים מיסים מועטים למדינת ישראל. כבר גילו בתחקיר שהחברה עושה זאת אבל המדינה המושחתת לא עשתה דבר במקום לקחת להם את הזיכיון באותו רגע ולדרוש קנסות עצומים לכל שנה של גניבה.
- 2.נו אוליי סוף סוף תפרוץ. נחכה לנבדק (ל"ת)מבין עניין 02/12/2024 09:50הגב לתגובה זו
- 1.אבי הרוקח 02/12/2024 09:44הגב לתגובה זוכסף על הריצפה
אנטליה טורקיה (AI)קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.
מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?
אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?
הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.
יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.
אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.
שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן.
- מה המוסדיים יודעים שאנחנו לא?
- כדי להקטין את ההשפעה של המוסדיים: שינוי בתגמול של סוכני ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.
