אנבידיה השקיעה בננוקס הישראלית ואז התחרטה: ההסבר בדוחות
בפברואר השנה מניית ננוקס ננוקס הישראלית זינקה פי 2 בעקבות השקעה של ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA CORP . לפי הדיווח אנבידיה החזיקה במניות של ננוקס כבר קודם לכן, כאשר בסוף 2023 שווי האחזקה שלה עמד על 380 אלף דולר, אך בפברואר נחשף שאנבידיה הגדילה את ההשקעה שלה במהלך החודשיים הראשונים של השנה לשווי של 583 אלף דולר. אלה סכומים לא מהותיים, לא לאנבידיה וגם לא לננוקס. המניה של ננוקס לא זינקה בגלל הסכום, היא זינקה בגלל שהמשקיעה זו אנבידיה.
שווי האחזקות של אנבידיה נכון לחודש פברואר
ננוקס משתמשת ב-AI להדמיה רפואית ומפתחת רנטגן נייד וזול, כזה שהשאיפה היא שיהיה בכל בית לשימוש פרטי. עם זאת, התוצאות של ננוקס לא התרוממו, קופת המזומנים הולכת ומתרוקנת, ואנבידיה מימשה כבר את רוב ההשקעה שלה מתחילת השנה כאשר נכון לסוף ספטמבר שווי האחזקה שלה בחברה עמד על 362 אלף דולר, נמוך יותר משווי האחזקה שלה בתחילת השנה.
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי האחזקות של אנבידיה נכון לחודש ספטמבר
אנבידיה לא דיברה על ההשקעה שלה בננוקס וגם לא עם המימושים שלה מאז, אבל ניתן רק לשער שהסיבה לפרסה שלה היא התוצאות המאכזבות של החברה.
התוצאות המאכזבות של ננוקס
ברבעון השלישי ננקוס הכניסה 3 מיליון דולר בהשוואה ל-2.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת החברה המשיכה להציג הפסד עם הפסד נקי של 13.6 מיליון דולר ברבעון (בהשוואה להפסד של 21.4 מיליון דולר ברבעון המקביל).
אנבידיה יודעת שננוקס לא תוכל להמשיך לפעול כך לאורך זמן, כפי שעולה גם מהמאזן ומהתזרים שלה. נכון לתום הרבעון היו לננוקס בקופה מזומנים ושווי מזומנים בסך 57.1 מיליון דולר, זאת בהשוואה ל-82.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ננוקס שרפה בתשעת החודשים הראשונים של השנה 26 מיליון דולר מה שמציב לה קצב שריפת מזומנים שנתי של 34.7 מיליון דולר.
החלום של ננוקס לא מתרומם
ננוקס כאמור שואפת לייצר בדיקות רנטגן ביתיות יעזרו בבינה מלאכותית לניתוח המידע. זה לא בדיוק בתחום של אנבידיה, אבל אנבידיה משקיעה במספר תחומים שנוגעים ב-AI כדי להיות עם דריסת רגל מסוימת בתחומים השונים. כך למשל היא מחזיקה גם בחברת הביוטק Recursion Pharmaceuticals, ובחברת SoundHound, המפתחת עוזרים קוליים אישיים, בדומה לאלכסה של אמזון או סירי של אפל.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אנבידיה לא מעורבת בפעילות של החברות הללו. היא משקיעה שקטה ואם היא רואה שהעסק לא מתרומם אין לה סיבה להישאר בו, ונראה שזה המצב עם ננוקס. מעבר לתוצאות החלשות והמאזן, ננוקס לא מסרה על איזשהו עדכון מהותי בדוחות האחרונים. היא דיווחה על התחלה של ניסוי קליני בבית החולים בלינסון ובגאנה וחידשה חוזים עם מפסר מוסדות שמשתמשים במכשור שלה, אבל נראה שהדרך להפצה רחבה של הטיפול לצרכנים פרטיים עוד רחוקה.
כמו שאמרנו, ההשקעה של אנבידיה בננוקס לא מהותית, אבל כשהשוק רואה שענקית כמו אנבידיה שמה את העין שלה על חברה מסוימת אז גם הוא שם את העין שלו עליה, וכשהוא רואה שאנבידיה כבר פחות אוהבת את הפעילות הזו, גם הוא מאבד עניין.
מניית ננוקס נסחרת לפי שווי של 356 מיליון דולר אחרי ירידה של 4.5% מתחילת השנה ושל 8% בשנה האחרונה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
