סייבר האקר
צילום: peshkov CANVA
ראיון

אחרי תקלת קראודסטרייק - האם בתי החולים מספיק מוגנים מתקיפות סייבר?

לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו: "כל השבתה של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה"
רוי שיינמן |

נמלי תעופה, מערכות ביטחון, מוסדות כלכליים וגם בתי חולים - כל אלה ועוד ארגונים רבים אחרים נפגעו בתוצאה מהתקלה של ענקית הסייבר קראודסטרייק  CROWDSTRIKE מוקדם יותר היום. הנזקים של תקלות או מתקפות סייבר כאלה על ארגונים היא גדולה אבל יכול להיות שבתי החולים נמצאים תחת הסיכון הגדול ביותר.

"פגיעה במערכות בריאות בעולם בכלל ובישראל אינה דבר חדש ומשקפת מגמה מדאיגה ובהרבה מקרים משביתה", אומר לנו בשיחה לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו, המפתחת פתרון אבטחת סייבר למערכות ומוסדות רפואיים בארץ ובעולם. "כל השבתה באופן כזה או אחר של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה - בדיוק כמו רעידת אדמה, פגיעה באספקת חשמל או תקיפה אווירית לצורך העניין. כי בסופו של בתי חולים ומערכת בריאות ככלל היא תשתית קריטית הקשורה ישירות לחיי אדם", אומר לרמן.

"לפי מספר רב של מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות על ההשפעות של תקיפות סייבר על בתי חולים נמצא כי שיבוש במתן שירותים של בית חולים גורם לעלייה במקרי מוות, סיבוך בהליכים וניוד חולים לבתי חולים אחרים מעכב טיפול וגם גורם עומס בבתי חולים שכנים", מוסיף לרמן. "בתי חולים בארה״ב חווים אירוע סייברי כל 6.8 שניות, עלייה של 86% משנה לשנה, כאשר 24% אחוז מכל תקיפות הכופרה ב-2022 כוונו כנגד מערכות הבריאות".

למה בתי חולים הם יעד להתקפות?

לרמן מצביע על כמה סיבות בגללן בתי חולים הם יחסית יעד נוח לתוקפים: "לבתי חולים יש טכנולוגיות מתקדמות - כמו מכשור רפואי חדשני - והבעיה עם מכשור מתקדם היא שמצד אחד זה מקדם את הטיפול המיטבי לחולים אבל מצד שני זה מגביר את החשיפה של בתי חולים כי הטכנולוגיה החדשה היא בד״כ גם תלויה בתקשורת באינטרנט וכן המכשירים השונים בבית חולים מתקשרים אחד עם השני - ותקיפה יכולה ״להדביק״ מהר מאוד את כל הרשת", אומר לרמן.

"במקרה של תקלה נוכחית בחברה כמו חברת Crowdstrike מוצפת בעיה נוספת: הרבה ממערכות ההגנה המותקנות היום בבתי חולים הם מערכות גנריות - במובן הזה שהן לא נועדו רק לבית חולים או מערכת בריאות, אלא הן משמשות לכל ארגון שיש לו רשת בין אם מדובר בגוף פיננסי, תחבורה או תעופה.

מערכות בריאות - מבחינת מבנה הרשת וכפועל יוצא הצרכים ההגננתיים - זה עולם ייחודי ושונה מבנק או שדה תעופה ולכן מצריך הבנה מאוד מעמיקה וייחודית של מבנה הרשת, איך מכשירים רפואיים ומערכות מחשב כלליות מתקשרות האחד עם השני, ויש פתרונות, כמו של חברת סיינריו, שעוזרות למערכות בריאות למגן את הרשת באופן שמאפשר המשך פעילות תקין ומניעת השבתה של כלל המכשירים. כי לצורך העניין גם אם מושבת מחשב של עמדת אחות, אין זה אומר שגם מכשיר רפואי שמחובר לחולה צריך להיות מושבת רק בגלל שהוא מחובר לעמדת אחות", מוסיף לרמן.

"אנחנו בחברת סיינריו חיים ונושמים מערכות בריאות מאז הקמת החברה ב-2018 ולא מתעסקים בוירטיקלים אחרים בדיוק מתוך האמונה העמוקה שהתמחות זה לא מילה גסה", אומר לרמן. "אנחנו מבינים מערכות בריאות ורואים את המגמות ובשורה התחתונה, למרות הריבוי של חברות סייבר הגנתיות, בסופו של דבר תקלות או חולשות, או אפילו עדכון גרסה יכולים לגרום לשיבוש של שעות ולפעמים ימים שלמים".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.