אחרי תקלת קראודסטרייק - האם בתי החולים מספיק מוגנים מתקיפות סייבר?
נמלי תעופה, מערכות ביטחון, מוסדות כלכליים וגם בתי חולים - כל אלה ועוד ארגונים רבים אחרים נפגעו בתוצאה מהתקלה של ענקית הסייבר קראודסטרייק CROWDSTRIKE מוקדם יותר היום. הנזקים של תקלות או מתקפות סייבר כאלה על ארגונים היא גדולה אבל יכול להיות שבתי החולים נמצאים תחת הסיכון הגדול ביותר.
"פגיעה במערכות בריאות בעולם בכלל ובישראל אינה דבר חדש ומשקפת מגמה מדאיגה ובהרבה מקרים משביתה", אומר לנו בשיחה לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו, המפתחת פתרון אבטחת סייבר למערכות ומוסדות רפואיים בארץ ובעולם. "כל השבתה באופן כזה או אחר של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה - בדיוק כמו רעידת אדמה, פגיעה באספקת חשמל או תקיפה אווירית לצורך העניין. כי בסופו של בתי חולים ומערכת בריאות ככלל היא תשתית קריטית הקשורה ישירות לחיי אדם", אומר לרמן.
"לפי מספר רב של מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות על ההשפעות של תקיפות סייבר על בתי חולים נמצא כי שיבוש במתן שירותים של בית חולים גורם לעלייה במקרי מוות, סיבוך בהליכים וניוד חולים לבתי חולים אחרים מעכב טיפול וגם גורם עומס בבתי חולים שכנים", מוסיף לרמן. "בתי חולים בארה״ב חווים אירוע סייברי כל 6.8 שניות, עלייה של 86% משנה לשנה, כאשר 24% אחוז מכל תקיפות הכופרה ב-2022 כוונו כנגד מערכות הבריאות".
למה בתי חולים הם יעד להתקפות?
לרמן מצביע על כמה סיבות בגללן בתי חולים הם יחסית יעד נוח לתוקפים: "לבתי חולים יש טכנולוגיות מתקדמות - כמו מכשור רפואי חדשני - והבעיה עם מכשור מתקדם היא שמצד אחד זה מקדם את הטיפול המיטבי לחולים אבל מצד שני זה מגביר את החשיפה של בתי חולים כי הטכנולוגיה החדשה היא בד״כ גם תלויה בתקשורת באינטרנט וכן המכשירים השונים בבית חולים מתקשרים אחד עם השני - ותקיפה יכולה ״להדביק״ מהר מאוד את כל הרשת", אומר לרמן.
- "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
- נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"במקרה של תקלה נוכחית בחברה כמו חברת Crowdstrike מוצפת בעיה נוספת: הרבה ממערכות ההגנה המותקנות היום בבתי חולים הם מערכות גנריות - במובן הזה שהן לא נועדו רק לבית חולים או מערכת בריאות, אלא הן משמשות לכל ארגון שיש לו רשת בין אם מדובר בגוף פיננסי, תחבורה או תעופה.
מערכות בריאות - מבחינת מבנה הרשת וכפועל יוצא הצרכים ההגננתיים - זה עולם ייחודי ושונה מבנק או שדה תעופה ולכן מצריך הבנה מאוד מעמיקה וייחודית של מבנה הרשת, איך מכשירים רפואיים ומערכות מחשב כלליות מתקשרות האחד עם השני, ויש פתרונות, כמו של חברת סיינריו, שעוזרות למערכות בריאות למגן את הרשת באופן שמאפשר המשך פעילות תקין ומניעת השבתה של כלל המכשירים. כי לצורך העניין גם אם מושבת מחשב של עמדת אחות, אין זה אומר שגם מכשיר רפואי שמחובר לחולה צריך להיות מושבת רק בגלל שהוא מחובר לעמדת אחות", מוסיף לרמן.
"אנחנו בחברת סיינריו חיים ונושמים מערכות בריאות מאז הקמת החברה ב-2018 ולא מתעסקים בוירטיקלים אחרים בדיוק מתוך האמונה העמוקה שהתמחות זה לא מילה גסה", אומר לרמן. "אנחנו מבינים מערכות בריאות ורואים את המגמות ובשורה התחתונה, למרות הריבוי של חברות סייבר הגנתיות, בסופו של דבר תקלות או חולשות, או אפילו עדכון גרסה יכולים לגרום לשיבוש של שעות ולפעמים ימים שלמים".
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
מאז 1950 ״ראלי סוף שנה״ הניב תשואה ממוצעת של כ-1.3% במדד S&P 500 עם שיעור הצלחה של כ-76%-79%, אבל בעשור 2010-2020 התמתן ל-0.38% בלבד, כשהשנים החלשות מזוהות בעיקר עם אינפלציה, ריבית ומתחים גיאופוליטיים
דצמבר בפתח, אחרי 11 חודשים של עליות מרשימות בשווקים. האם דצמבר יהיה גם חיובי? סטטיסטית התשובה חיובית, קוראים לזה ראלי סוף שנה. אבל זו ממש לא הבטחה.
מה זה ראלי סוף שנה?
"ראלי סוף שנה", הידוע גם כ-"Santa Claus Rally", מתאר עלייה במחירי המניות במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים של דצמבר ושני הימים הראשונים של ינואר. התופעה תועדה לראשונה על ידי ייל הירש ב"Stock Trader's Almanac" בשנת 1972, והיא משקפת דפוס עונתי בשווקים. מדובר בהשפעה קלנדרית שבה מחירי המניות עולים בממוצע 1.3% בתקופה זו מאז 1950, עם שיעור הצלחה של 76%, גבוה בהרבה מהביצועים הממוצעים של תקופת שבעה ימים רגילה.
עם זאת, התופעה אינה חלה על כל השווקים באופן שווה. במחקר של Stock Trader's Almanac מ-1950 עד 2022, נמצא כי ה-S&P 500 רשם עליות ב-74% מהמקרים, אך התשואה הממוצעת ירדה ל-0.38% בלבד בשנים 2010-2020, בהשוואה ל-1.33% בתקופה המלאה. מאז 1950, שיעור ההצלחה עומד על כ-77-79%, אך בשנים מסוימות כמו 1928-1950, התשואה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 1.6%. בשנים האחרונות, כמו 2016-2022, הראלי הניב תשואות של 0.4% עד 1.4% ב-S&P 500, מה שמראה המשכיות אבל גם וריאציה.
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות להתרחשות הראלי - והגורמים שמונעים אותו
הראלי נובע משילוב של גורמים כלכליים, פסיכולוגיים ותפעוליים. ראשית, "window dressing": מנהלי קרנות מוסדיות קונים מניות חזקות בסוף השנה כדי לשפר את דוחות הביצועים שלהם, מה שיוצר לחץ קנייה. שנית, תנועות כסף הקשורות לבונוסים ומענקים: עובדים מקבלים תשלומים בסוף השנה ומשקיעים אותם בשוק. שלישית, עונת החגים מגבירה מכירות קמעונאיות, מה שתומך במניות צריכה. רביעית, "tax-loss harvesting", מכירות הפסדים בסוף נובמבר להפחתת מס, מפסיקות בדצמבר, ומאפשרות התאוששות. חמישית, נפח מסחר נמוך בחגים מקל על תנועות מחירים כלפי מעלה, ותחושת אופטימיות עונתית מושכת משקיעים פרטיים.
