סייבר האקר
צילום: peshkov CANVA
ראיון

אחרי תקלת קראודסטרייק - האם בתי החולים מספיק מוגנים מתקיפות סייבר?

לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו: "כל השבתה של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה"
רוי שיינמן |

נמלי תעופה, מערכות ביטחון, מוסדות כלכליים וגם בתי חולים - כל אלה ועוד ארגונים רבים אחרים נפגעו בתוצאה מהתקלה של ענקית הסייבר קראודסטרייק  CROWDSTRIKE מוקדם יותר היום. הנזקים של תקלות או מתקפות סייבר כאלה על ארגונים היא גדולה אבל יכול להיות שבתי החולים נמצאים תחת הסיכון הגדול ביותר.

"פגיעה במערכות בריאות בעולם בכלל ובישראל אינה דבר חדש ומשקפת מגמה מדאיגה ובהרבה מקרים משביתה", אומר לנו בשיחה לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו, המפתחת פתרון אבטחת סייבר למערכות ומוסדות רפואיים בארץ ובעולם. "כל השבתה באופן כזה או אחר של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה - בדיוק כמו רעידת אדמה, פגיעה באספקת חשמל או תקיפה אווירית לצורך העניין. כי בסופו של בתי חולים ומערכת בריאות ככלל היא תשתית קריטית הקשורה ישירות לחיי אדם", אומר לרמן.

"לפי מספר רב של מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות על ההשפעות של תקיפות סייבר על בתי חולים נמצא כי שיבוש במתן שירותים של בית חולים גורם לעלייה במקרי מוות, סיבוך בהליכים וניוד חולים לבתי חולים אחרים מעכב טיפול וגם גורם עומס בבתי חולים שכנים", מוסיף לרמן. "בתי חולים בארה״ב חווים אירוע סייברי כל 6.8 שניות, עלייה של 86% משנה לשנה, כאשר 24% אחוז מכל תקיפות הכופרה ב-2022 כוונו כנגד מערכות הבריאות".

למה בתי חולים הם יעד להתקפות?

לרמן מצביע על כמה סיבות בגללן בתי חולים הם יחסית יעד נוח לתוקפים: "לבתי חולים יש טכנולוגיות מתקדמות - כמו מכשור רפואי חדשני - והבעיה עם מכשור מתקדם היא שמצד אחד זה מקדם את הטיפול המיטבי לחולים אבל מצד שני זה מגביר את החשיפה של בתי חולים כי הטכנולוגיה החדשה היא בד״כ גם תלויה בתקשורת באינטרנט וכן המכשירים השונים בבית חולים מתקשרים אחד עם השני - ותקיפה יכולה ״להדביק״ מהר מאוד את כל הרשת", אומר לרמן.

"במקרה של תקלה נוכחית בחברה כמו חברת Crowdstrike מוצפת בעיה נוספת: הרבה ממערכות ההגנה המותקנות היום בבתי חולים הם מערכות גנריות - במובן הזה שהן לא נועדו רק לבית חולים או מערכת בריאות, אלא הן משמשות לכל ארגון שיש לו רשת בין אם מדובר בגוף פיננסי, תחבורה או תעופה.

מערכות בריאות - מבחינת מבנה הרשת וכפועל יוצא הצרכים ההגננתיים - זה עולם ייחודי ושונה מבנק או שדה תעופה ולכן מצריך הבנה מאוד מעמיקה וייחודית של מבנה הרשת, איך מכשירים רפואיים ומערכות מחשב כלליות מתקשרות האחד עם השני, ויש פתרונות, כמו של חברת סיינריו, שעוזרות למערכות בריאות למגן את הרשת באופן שמאפשר המשך פעילות תקין ומניעת השבתה של כלל המכשירים. כי לצורך העניין גם אם מושבת מחשב של עמדת אחות, אין זה אומר שגם מכשיר רפואי שמחובר לחולה צריך להיות מושבת רק בגלל שהוא מחובר לעמדת אחות", מוסיף לרמן.

"אנחנו בחברת סיינריו חיים ונושמים מערכות בריאות מאז הקמת החברה ב-2018 ולא מתעסקים בוירטיקלים אחרים בדיוק מתוך האמונה העמוקה שהתמחות זה לא מילה גסה", אומר לרמן. "אנחנו מבינים מערכות בריאות ורואים את המגמות ובשורה התחתונה, למרות הריבוי של חברות סייבר הגנתיות, בסופו של דבר תקלות או חולשות, או אפילו עדכון גרסה יכולים לגרום לשיבוש של שעות ולפעמים ימים שלמים".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט - משקיעים וסוחרים מעבירים פקודות (AI)וול סטריט - משקיעים וסוחרים מעבירים פקודות (AI)

אנבידיה מזנקת 3.2%, TSMC מוסיפה 2%, מאנדיי צונחת 19% - מה עושים החוזים העתידיים?

הפתיחה בוול סטריט צפויה להיות ירוקה: החוזים העתידיים מטפסים על רקע ההתקדמות בסנאט לקראת סיום ההשבתה הממשלתית; גם אנבידיה וחברות השבבים רושמים התאוששות; טסלה מטפסת בעקבות אישור חבילת השכר למאסק - ומי עוד בולטות?

מנדי הניג |

פתיחה חיובית מצפה לנו מעבר לים. החוזים העתידיים בוול סטריט עולים כשברקע מתגבשת בוושינגטון יוזמה לסיום ההשבתה הממשלתית שנמשכת כבר 4 שבועות ומעיקה על הכלכלה האמריקאית. זה נותן "בוסט" לסנטימנט וזה מגיע אחרי שבוע תנודתי במיוחד שבו נרשמו ירידות חזקות במניות הטכנולוגיה. החוזים על הדאו עולים בכ-0.5%, החוזים על ה-S&P 500 מתחזקים בכ-1%, והחוזים על הנאסד"ק רושמים זינוק של כ-1.5%, זה אחרי שבשבוע שעבר המדד הטכנולוגי צנח בכ-3%  הירידה השבועית הכי גדולה שלו מאז תחילת אפריל.

כמו שאמרנו הגורם המרכזי לאופטימיות הזאת היא ההתקדמות המשמעותית בסנאט, שאישר הלילה הצעת ביניים ברוב של 60 מול 40 קולות לקראת הסכם דו-מפלגתי שיאפשר את פתיחת הממשל מחדש. שמונה סנאטורים דמוקרטים הצטרפו להצבעה בעד, אבל התהליך עוד לא הושלם ויגיע לאישור סופי בסנאט ובבית הנבחרים. לפי הערכות, ההסכם שנרקם יאפשר תקצוב ממשלתי עד לינואר הקרוב, וגם יבטל חלק מצעדי הפיטורים האחרונים בשירות הציבורי. גורמים המעורים בנושא מציינים שלמרות שהפשרה הנוכחית אינה כוללת את דרישת הדמוקרטים המרכזית להמשך סבסוד ביטוח הבריאות, היא עשויה לסלול את הדרך לפתרון רחב יותר כבר בימים הקרובים.

השווקים מקבלים את המהלך הזה באופטימיות גם בגלל שסיום ההשבתה עשוי להחזיר את פרסום הנתונים הכלכליים, שנעצר בשבועות האחרונים. השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה והאבטלה לחודש אוקטובר, ובהמשך גם נתוני המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים ליצרן. המשקיעים מחפשים אינדיקציות שיסייעו להעריך את הכיוון הבא של מדיניות הריבית של הפד'. במקביל, תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים מטפסת קלות ל-4.15%, אחרי עלייה מתונה בסוף השבוע.

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.


המניות הבולטות בוול סטריט

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.04%  מזנקת בכ-3.5% במסחר המוקדם, כשהמשקיעים מגלים אופטימיות מחודשת לגבי סוף ההשבתה הממשלתית. מניית יצרנית השבבים לבינה מלאכותית ירדה בשבוע שעבר בכ-7%, הירידה השבועית החדה ביותר שלה מאז אפריל, על רקע חששות בשוק מתמחור גבוה מדי של מניות הטכנולוגיה הגדולות. יחד עם אנבידיה, גם פאלנטיר PLTR, שמפתחת תוכנות ניתוח נתונים מבוססות בינה מלאכותית, רושמת התאוששות של 3.6% לאחר ירידה של 11% בשבוע שעבר.