ראיון

אחרי תקלת קראודסטרייק - האם בתי החולים מספיק מוגנים מתקיפות סייבר?

לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו: "כל השבתה של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה"
רוי שיינמן |

נמלי תעופה, מערכות ביטחון, מוסדות כלכליים וגם בתי חולים - כל אלה ועוד ארגונים רבים אחרים נפגעו בתוצאה מהתקלה של ענקית הסייבר קראודסטרייק  CROWDSTRIKE מוקדם יותר היום. הנזקים של תקלות או מתקפות סייבר כאלה על ארגונים היא גדולה אבל יכול להיות שבתי החולים נמצאים תחת הסיכון הגדול ביותר.

"פגיעה במערכות בריאות בעולם בכלל ובישראל אינה דבר חדש ומשקפת מגמה מדאיגה ובהרבה מקרים משביתה", אומר לנו בשיחה לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו, המפתחת פתרון אבטחת סייבר למערכות ומוסדות רפואיים בארץ ובעולם. "כל השבתה באופן כזה או אחר של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה - בדיוק כמו רעידת אדמה, פגיעה באספקת חשמל או תקיפה אווירית לצורך העניין. כי בסופו של בתי חולים ומערכת בריאות ככלל היא תשתית קריטית הקשורה ישירות לחיי אדם", אומר לרמן.

"לפי מספר רב של מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות על ההשפעות של תקיפות סייבר על בתי חולים נמצא כי שיבוש במתן שירותים של בית חולים גורם לעלייה במקרי מוות, סיבוך בהליכים וניוד חולים לבתי חולים אחרים מעכב טיפול וגם גורם עומס בבתי חולים שכנים", מוסיף לרמן. "בתי חולים בארה״ב חווים אירוע סייברי כל 6.8 שניות, עלייה של 86% משנה לשנה, כאשר 24% אחוז מכל תקיפות הכופרה ב-2022 כוונו כנגד מערכות הבריאות".

למה בתי חולים הם יעד להתקפות?

לרמן מצביע על כמה סיבות בגללן בתי חולים הם יחסית יעד נוח לתוקפים: "לבתי חולים יש טכנולוגיות מתקדמות - כמו מכשור רפואי חדשני - והבעיה עם מכשור מתקדם היא שמצד אחד זה מקדם את הטיפול המיטבי לחולים אבל מצד שני זה מגביר את החשיפה של בתי חולים כי הטכנולוגיה החדשה היא בד״כ גם תלויה בתקשורת באינטרנט וכן המכשירים השונים בבית חולים מתקשרים אחד עם השני - ותקיפה יכולה ״להדביק״ מהר מאוד את כל הרשת", אומר לרמן.

"במקרה של תקלה נוכחית בחברה כמו חברת Crowdstrike מוצפת בעיה נוספת: הרבה ממערכות ההגנה המותקנות היום בבתי חולים הם מערכות גנריות - במובן הזה שהן לא נועדו רק לבית חולים או מערכת בריאות, אלא הן משמשות לכל ארגון שיש לו רשת בין אם מדובר בגוף פיננסי, תחבורה או תעופה.

מערכות בריאות - מבחינת מבנה הרשת וכפועל יוצא הצרכים ההגננתיים - זה עולם ייחודי ושונה מבנק או שדה תעופה ולכן מצריך הבנה מאוד מעמיקה וייחודית של מבנה הרשת, איך מכשירים רפואיים ומערכות מחשב כלליות מתקשרות האחד עם השני, ויש פתרונות, כמו של חברת סיינריו, שעוזרות למערכות בריאות למגן את הרשת באופן שמאפשר המשך פעילות תקין ומניעת השבתה של כלל המכשירים. כי לצורך העניין גם אם מושבת מחשב של עמדת אחות, אין זה אומר שגם מכשיר רפואי שמחובר לחולה צריך להיות מושבת רק בגלל שהוא מחובר לעמדת אחות", מוסיף לרמן.

"אנחנו בחברת סיינריו חיים ונושמים מערכות בריאות מאז הקמת החברה ב-2018 ולא מתעסקים בוירטיקלים אחרים בדיוק מתוך האמונה העמוקה שהתמחות זה לא מילה גסה", אומר לרמן. "אנחנו מבינים מערכות בריאות ורואים את המגמות ובשורה התחתונה, למרות הריבוי של חברות סייבר הגנתיות, בסופו של דבר תקלות או חולשות, או אפילו עדכון גרסה יכולים לגרום לשיבוש של שעות ולפעמים ימים שלמים".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)
סקירה

גופרו מזנקת ב-11%, אלי לילי עולה ב-4%; הנאסד״ק עולה ב-0.2%

צוות גלובל |
הדולר נחלש, תשואות האג"ח הארוכות עולות והמניות נעות בתנודתיות, בעקבות צעדיו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להדחת מושלת הפדרל ריזרב, ליסה קוק. המהלך עורר חשש מפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ומהשלכות אפשריות על הסיכונים האינפלציוניים. אף שמדובר בתנודות מתונות יחסית בתקופת מסחר קיצית ושקטה, רבים בשוק רואים בהן סימן להתגברות המתיחות בין המערכת הפוליטית לבין מקבלי ההחלטות המוניטריות.


בשוק האג"ח נרשמה עלייה בתשואות הארוכות: תשואת האג"ח ל־30 שנה עלתה ל־4.93%, בעוד שהתשואות הקצרות דווקא ירדו על רקע הערכות כי הפד יפחית את הריבית כבר בספטמבר. כתוצאה מכך התרחב הפער בין אג"ח לחמש שנים לבין אג"ח ל־30 שנה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2021 – נתון המלמד על גידול בציפיות לאינפלציה ועל חוסר ודאות בנוגע לכיוונה של המדיניות המוניטרית.


הדולר נחלש ב־0.2% מול סל המטבעות, ורשם ירידות מול רוב המטבעות המרכזיים. מדד S&P 500 נסחר ביציבות יחסית, כאשר מניית אנבידיה הובילה את מניות הטכנולוגיה לקראת פרסום דוחותיה. עם זאת, האנליסטים מציינים כי אף שהשווקים עדיין נשענים על תרחיש חיובי של הורדת ריבית, צמיחה יציבה ורווחיות תאגידית, ניכרת נטייה הולכת וגוברת לגידור סיכונים – בשל החשש מהתחזקות ההשפעה הפוליטית על הפד.

סוכנויות דירוג האשראי מזהירות כי פגיעה בעצמאות הפדרל ריזרב עלולה לערער את דירוג האשראי של ארה״ב ולפגוע באמון המשקיעים. ב־UBS הדגישו כי למרות הלחצים הפוליטיים, בטווח הקצר צפויות החלטות הפד להמשיך ולהתבסס על מנדט שמירת יציבות המחירים והתעסוקה. עם זאת, גוברת ההערכה כי בחודשים הקרובים עלול הפד להפוך לזירה פוליטית יותר – תרחיש שעשוי להגביר את התנודתיות בשווקים.


טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק-  לטענת טראמפ החשד להונאת משכנתאות מהווה "סיבה מספקת" לפיטורי חברת מועצת הנגידים, אך הקביעה הזו תעמוד ככל הנראה לביקורת שיפוטית; הצעד מהווה החרפה ביחסים בין הממשל לבנק המרכזי. בתגובה קוק תפנה לבית המשפט בניסיון לסכל את הפיטורים.