סייבר האקר
צילום: peshkov CANVA
ראיון

אחרי תקלת קראודסטרייק - האם בתי החולים מספיק מוגנים מתקיפות סייבר?

לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו: "כל השבתה של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה"
רוי שיינמן |

נמלי תעופה, מערכות ביטחון, מוסדות כלכליים וגם בתי חולים - כל אלה ועוד ארגונים רבים אחרים נפגעו בתוצאה מהתקלה של ענקית הסייבר קראודסטרייק  CROWDSTRIKE מוקדם יותר היום. הנזקים של תקלות או מתקפות סייבר כאלה על ארגונים היא גדולה אבל יכול להיות שבתי החולים נמצאים תחת הסיכון הגדול ביותר.

"פגיעה במערכות בריאות בעולם בכלל ובישראל אינה דבר חדש ומשקפת מגמה מדאיגה ובהרבה מקרים משביתה", אומר לנו בשיחה לאון לרמן, מנכ״ל ומייסד שותף, סיינריו, המפתחת פתרון אבטחת סייבר למערכות ומוסדות רפואיים בארץ ובעולם. "כל השבתה באופן כזה או אחר של פעילות של בית חולים צריכה להיתפס כתרחיש אימה - בדיוק כמו רעידת אדמה, פגיעה באספקת חשמל או תקיפה אווירית לצורך העניין. כי בסופו של בתי חולים ומערכת בריאות ככלל היא תשתית קריטית הקשורה ישירות לחיי אדם", אומר לרמן.

"לפי מספר רב של מחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות על ההשפעות של תקיפות סייבר על בתי חולים נמצא כי שיבוש במתן שירותים של בית חולים גורם לעלייה במקרי מוות, סיבוך בהליכים וניוד חולים לבתי חולים אחרים מעכב טיפול וגם גורם עומס בבתי חולים שכנים", מוסיף לרמן. "בתי חולים בארה״ב חווים אירוע סייברי כל 6.8 שניות, עלייה של 86% משנה לשנה, כאשר 24% אחוז מכל תקיפות הכופרה ב-2022 כוונו כנגד מערכות הבריאות".

למה בתי חולים הם יעד להתקפות?

לרמן מצביע על כמה סיבות בגללן בתי חולים הם יחסית יעד נוח לתוקפים: "לבתי חולים יש טכנולוגיות מתקדמות - כמו מכשור רפואי חדשני - והבעיה עם מכשור מתקדם היא שמצד אחד זה מקדם את הטיפול המיטבי לחולים אבל מצד שני זה מגביר את החשיפה של בתי חולים כי הטכנולוגיה החדשה היא בד״כ גם תלויה בתקשורת באינטרנט וכן המכשירים השונים בבית חולים מתקשרים אחד עם השני - ותקיפה יכולה ״להדביק״ מהר מאוד את כל הרשת", אומר לרמן.

"במקרה של תקלה נוכחית בחברה כמו חברת Crowdstrike מוצפת בעיה נוספת: הרבה ממערכות ההגנה המותקנות היום בבתי חולים הם מערכות גנריות - במובן הזה שהן לא נועדו רק לבית חולים או מערכת בריאות, אלא הן משמשות לכל ארגון שיש לו רשת בין אם מדובר בגוף פיננסי, תחבורה או תעופה.

מערכות בריאות - מבחינת מבנה הרשת וכפועל יוצא הצרכים ההגננתיים - זה עולם ייחודי ושונה מבנק או שדה תעופה ולכן מצריך הבנה מאוד מעמיקה וייחודית של מבנה הרשת, איך מכשירים רפואיים ומערכות מחשב כלליות מתקשרות האחד עם השני, ויש פתרונות, כמו של חברת סיינריו, שעוזרות למערכות בריאות למגן את הרשת באופן שמאפשר המשך פעילות תקין ומניעת השבתה של כלל המכשירים. כי לצורך העניין גם אם מושבת מחשב של עמדת אחות, אין זה אומר שגם מכשיר רפואי שמחובר לחולה צריך להיות מושבת רק בגלל שהוא מחובר לעמדת אחות", מוסיף לרמן.

"אנחנו בחברת סיינריו חיים ונושמים מערכות בריאות מאז הקמת החברה ב-2018 ולא מתעסקים בוירטיקלים אחרים בדיוק מתוך האמונה העמוקה שהתמחות זה לא מילה גסה", אומר לרמן. "אנחנו מבינים מערכות בריאות ורואים את המגמות ובשורה התחתונה, למרות הריבוי של חברות סייבר הגנתיות, בסופו של דבר תקלות או חולשות, או אפילו עדכון גרסה יכולים לגרום לשיבוש של שעות ולפעמים ימים שלמים".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.