מניות שוק סוחר מסחר
צילום: Pixabay

לקראת עונת הדוחות ועל רקע תשואת האג"ח היורדת - מניות הטק ימשיכו לפרוח?

בשבוע הבא תפתח עונת הדוחות בהובלת מניות הבנקים; תוצאות הרבעון הראשון של 2023 יהיו לא טובות על רקע הקשיים במשק, למרות זאת יכול להיות שאותן המניות שעלו בעשרות אחוזים מתחילת השנה ימשיכו את המגמה 
מתן קובי |

מתוך כל מניות הטכנולוגיה במדד ה-S&P 500, רק 7 מתוכן עם שווי שוק של מעל חצי טריליון דולר - אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, טסלה ומטא, כולן עלו מתחילת השנה ביותר מ-20%. מניות החברות על אף שמרביתן פספסו את תחזיות האנליסטים בדוחות האחרונים, מתוך ציפייה להורדת הריבית על ידי הפד' בחודשים הקרובים, מה שיתמרץ את המשק וכנראה גם ישפר את ביצועי החברות.

ביחד עם מניות הטכנולוגיה עלו גם תשואות האג"ח בחודשים האחרונים עקב העלאות הריבית של הפד' אך הסיפור השתנה בחודש האחרון. הקריסה של בנק SVB הפחידה את המשקיעים ובחיפוש אחר נכס בטוח הם חזרו אל אגרות החוב הממשלתיות. העלייה בביקוש לאגרות הזניקה את המחיר למעלה והורידה למטה את התשואות, שהספיקו להגיע בתחילת מרץ לשיאים של משבר 2008. התשואה על האג"ח לשנתיים עומדת כעת על 3.95% לעומת 5.05% בתחילת מרץ, התשואה על האג"ח לעשור ירדה מ-4.1% ל-3.35% כעת.

הירידה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות מצד אחד מעידות על הביקוש הרב לנכסים בטוחים מצד המשקיעים, מצד שני האפשרות לתשואה פוחתת, מה שעלול דווקא להמשיך ולדחוף את המניות למעלה. אמנם יש עוד הרבה גורמים שונים, אך לרוב תשואה נמוכה על אג"ח מעלה את האטרקטיביות של המניות - מאז משבר הבנקים בחודש שעבר  APPLE למשל עלתה בכ-14% בזמן שהתשואות על אגרות החוב רק ירדו.

מה לגבי הדוחות?

למרות האופטימיות, אסור לשכוח שהריבית והאינפלציה עדיין גבוהות ושלשתיהן אין השפעה מידית על המשק ועל ביצועי החברות. גם אם הריבית לא תעלה בפגישה הבאה של הפד', החברות עדיין יצטרכו להתמודד עם ההשלכות של כל העלאות הריבית הקודמות - מה שללא ספק פוגע בביצועי החברות וראינו זאת כבר ברבעון הקודם. אפל פיפסה לראשונה מאז 2016 את תחזיות האנליסטים, הרווח למניה של גוגל היה נמוך ב-10% מהצפי ומטא פספסה ביותר מ-20%.

דוגמה למצב במשק אפשר היה לראות בדוחותיה של חברת השבבים  MICRON TECHNOLOGY שפורסמו בשבוע שעבר. הכנסות החברה נפלו ביותר מ-50% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה והחברה רשמה הפסד למניה של 1.91 דולר, הרבה מעבר לצפי להפסד של 0.66 דולר למניה. הבעיה של מיקרון הייתה בעיקר שבעקבות הקורונה נוצר עודף היצע של שבבים שהציף את השוק והמצב עדיין לא מתבהר. בכל זאת, מיקרון אמרה שהיא צופה שהתוצאות ישתפרו מכאן והלאה ומאמינה שנראה עד 2025 שיא בניצול נתח השוק של החברה.

אחד הגורמים שמנעו מהמניות של החברות לקרוס בדוחות האחרונים היה בעיקר ארגון מחדש - פיטורים. החברות הגדולות פיטרו עשרות אלפי עובדים, מטא למשל פיטרה 11,000 מעובדיה ורק לאחרונה הודיעה על כך שתפטר עוד 10 אלף נוספים. החברות אמנם יכולות להמשיך ולפטר, אך אפשר לומר כי הן השתמשו כבר "בגלגל ההצלה" הזה - כמה פעמים אפשר לעשות ארגון מחדש? מה זה אומר אם למרות הפיטורים הקודמים התוצאות עדיין לא משתפרות? כמובן שיכול להיות שהפיטורים אכן ישפרו את ההוצאות אבל לא בטוח שהם יספיקו להאפיל על ההכנסות החלשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה בינואר, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור", שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי  ומגדיל את ההוצאה על אכיפה בגבול למעל 10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. מתחילת השנה בוצעו מעל 20 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים שבהן נהרגו מעל 80 איש. רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מירוץ וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. 

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,000 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (200 מיליון דולר) הורחב משמעותית השנה, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 400 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול (טכנולוגיות למניעת כניסות והברחות). המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.