לקראת עונת הדוחות ועל רקע תשואת האג"ח היורדת - מניות הטק ימשיכו לפרוח?
מתוך כל מניות הטכנולוגיה במדד ה-S&P 500, רק 7 מתוכן עם שווי שוק של מעל חצי טריליון דולר - אפל, גוגל, מיקרוסופט, אמזון, אנבידיה, טסלה ומטא, כולן עלו מתחילת השנה ביותר מ-20%. מניות החברות על אף שמרביתן פספסו את תחזיות האנליסטים בדוחות האחרונים, מתוך ציפייה להורדת הריבית על ידי הפד' בחודשים הקרובים, מה שיתמרץ את המשק וכנראה גם ישפר את ביצועי החברות.
ביחד עם מניות הטכנולוגיה עלו גם תשואות האג"ח בחודשים האחרונים עקב העלאות הריבית של הפד' אך הסיפור השתנה בחודש האחרון. הקריסה של בנק SVB הפחידה את המשקיעים ובחיפוש אחר נכס בטוח הם חזרו אל אגרות החוב הממשלתיות. העלייה בביקוש לאגרות הזניקה את המחיר למעלה והורידה למטה את התשואות, שהספיקו להגיע בתחילת מרץ לשיאים של משבר 2008. התשואה על האג"ח לשנתיים עומדת כעת על 3.95% לעומת 5.05% בתחילת מרץ, התשואה על האג"ח לעשור ירדה מ-4.1% ל-3.35% כעת.
הירידה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות מצד אחד מעידות על הביקוש הרב לנכסים בטוחים מצד המשקיעים, מצד שני האפשרות לתשואה פוחתת, מה שעלול דווקא להמשיך ולדחוף את המניות למעלה. אמנם יש עוד הרבה גורמים שונים, אך לרוב תשואה נמוכה על אג"ח מעלה את האטרקטיביות של המניות - מאז משבר הבנקים בחודש שעבר APPLE למשל עלתה בכ-14% בזמן שהתשואות על אגרות החוב רק ירדו.
מה לגבי הדוחות?
למרות האופטימיות, אסור לשכוח שהריבית והאינפלציה עדיין גבוהות ושלשתיהן אין השפעה מידית על המשק ועל ביצועי החברות. גם אם הריבית לא תעלה בפגישה הבאה של הפד', החברות עדיין יצטרכו להתמודד עם ההשלכות של כל העלאות הריבית הקודמות - מה שללא ספק פוגע בביצועי החברות וראינו זאת כבר ברבעון הקודם. אפל פיפסה לראשונה מאז 2016 את תחזיות האנליסטים, הרווח למניה של גוגל היה נמוך ב-10% מהצפי ומטא פספסה ביותר מ-20%.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה למצב במשק אפשר היה לראות בדוחותיה של חברת השבבים MICRON TECHNOLOGY שפורסמו בשבוע שעבר. הכנסות החברה נפלו ביותר מ-50% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה והחברה רשמה הפסד למניה של 1.91 דולר, הרבה מעבר לצפי להפסד של 0.66 דולר למניה. הבעיה של מיקרון הייתה בעיקר שבעקבות הקורונה נוצר עודף היצע של שבבים שהציף את השוק והמצב עדיין לא מתבהר. בכל זאת, מיקרון אמרה שהיא צופה שהתוצאות ישתפרו מכאן והלאה ומאמינה שנראה עד 2025 שיא בניצול נתח השוק של החברה.
אחד הגורמים שמנעו מהמניות של החברות לקרוס בדוחות האחרונים היה בעיקר ארגון מחדש - פיטורים. החברות הגדולות פיטרו עשרות אלפי עובדים, מטא למשל פיטרה 11,000 מעובדיה ורק לאחרונה הודיעה על כך שתפטר עוד 10 אלף נוספים. החברות אמנם יכולות להמשיך ולפטר, אך אפשר לומר כי הן השתמשו כבר "בגלגל ההצלה" הזה - כמה פעמים אפשר לעשות ארגון מחדש? מה זה אומר אם למרות הפיטורים הקודמים התוצאות עדיין לא משתפרות? כמובן שיכול להיות שהפיטורים אכן ישפרו את ההוצאות אבל לא בטוח שהם יספיקו להאפיל על ההכנסות החלשות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
