צ'ק פוינט יורדת ב-2.5% בטרום, למרות דוחות ותחזיות טובים. שויד: "לא שואלים אותנו על הרפורמה המשפטית"
חברת הסייבר הישראלית צ'ק פוינט צ'ק פוינט של גיל שויד עוקפת את צפי האנליסטים ומדווחת על רווח מתואם על בסיס Non-GAAP של 2.45 דולר למניה ברבעון הרביעי של 2022, על הכנסות של 638 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים לרווח של 2.19 דולר למניה על הכנסות של 593.9 דולר. גם התוצאה השנתית היא מעל הצפי כאשר צ'ק פוינט רושמת רווח של 7.4 דולר למניה על הכנסות של 2.33 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים לרווח של 6.83 דולר למניה על הכנסות של 2.17 מיליארד דולר.
גם תחזיות החברה טובות: צ'ק פוינט צופה ברבעון הראשון רווח מתואם של 1.73 דולר למניה, על הכנסות של 565 מיליון דולר (אמצע טווח), כאשר האנליסטים צופים ברבעון הקרוב רווח של 1.64 דולר למניה, על הכנסות של 534.9 מיליון דולר. כלומר, בשוק מבינים שההכנסות של החברה צפויות להיפגע ברבעון הקרוב, אבל זה לא יימשך עד סוף השנה - התחזית השנתית של האנליסטים בכל זאת צופה לצ'ק פוינט עליה גם בשורת ההכנסות וגם ברווח למניה בשנת 2023 כולה. צפי האנליסטים לשנת 2023 לחברה הוא שהיא תרוויח 7.57 דולר למניה על הכנסות של 2.28 מיליארד דולר. צ'ק פוינט עצמה צופה בשנה כולה רווח של 8 דולר למניה על הכנסות של 2.425 מיליארד דולר (אמצע טווח). עם זאת, בחברה מדגישים ש"רמת אי הוודאות היום בשוק גדולה מהממוצע ולכן יכולים להיות פקטורים שיקשו עליה להגיע ליעד, אבל מנגד יש אפשרות גם לתוצאות טובות משמעותית מהצפי". לדברי גיל שויד "למרות הירידה הצפויה ברבעון הקרוב, אין פה חולשה גדולה, התחזית טובה וצריך גם לזכור שהרבעון הראשון בשנה שעברה היה יוצא דופן בחוזקתו. אנחנו לא צופים שזה יחזור. אנחנו כן חוזים רבעון בריא, לא רוצים להתפרע יותר מדי אבל כאמור אני בהחלט רואה את האתגרים שבכלכלה".
בהתייחס ל"נושאי השנה" - הרפורמה המשפטית בישראל וכיצד היא משפיעה על החברות, שויד אומר שהוא כבר 40 שנה מקפיד לא לומר את דעותיו הפוליטיות ומנגד מציין שכל עובד של צ'ק פוינט יכול להביע את דעתו והחברה לא מונעת זאת ממנו. אבל היא לא יוצאת בפומבי בעד או נגד התוכנית. לדברי שויד "תמיד היינו חברה טובה ויציבה והמטרה שלנו להמשיך להיות כזאת. ב-30 השנים האחרונות היו עוד הרבה משברים וקונפליקטים במשק הישראלי, זה לא הראשון שבהם. הנושא המשפטי מן הסתם מעניין כל אחד כאזרח, אבל מבחינת החברה זה לא נושא גדול - אנחנו כמעט לא מדברים עם משקיעים בין רבעונים אבל בכל מקרה לא שואלים אותנו בעולם על הנושא המשפטי. וצריך גם לומר - כשהשקל נחלש זה טוב לנו כיצואנים. בכל מקרה, אנחנו עוסקים בפעילות שלנו ברמה הגלובלית. מבחינת הכספים שלנו - לא שינינו שום דבר בחשיפה שלנו לישראל או לשקל. אנחנו מחזיקים כסף בכל העולם. אנחנו מחזיקים בישראל סכומים לא קטנים שמטרתם להגן על ההוצאות שלנו שהן בשקלים, הסכומים האלה לא קטנים אבל הם לא החלק הארי של ה-3.5 מיליארד דולר שיש לנו בבנק".
צריך לומר - חברת צ'ק פוינט עוקפת שוב ושוב את תחזיות האנליסטים, רבעון אחרי רבעון, במשק 7 רבעונים רצופים. בהחלט מדובר בתוצאות טובות בשוק שנפגע גם בגלל הבעיות והעיכובים בשרשראות האספקה וגם בשוק של ריבית עולה - שמקשה על החברות. חברות אחת אחרי השנייה מפספסות כעת את התחזיות, כולל ענקיות כמו אפל, גוגל, אמזון ואחרות. צ'ק פוינט גייסה 100 עובדים ברבעון האחרון, וברבעון הראשון של השנה היא כבר עברה את המספר הזה, לדברי החברה.
לראיון עם גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, שנבחר לאחד מאנשי השנה של ביזפורטל. צפו בראיון המלא:
מניית צ'ק פוינט הפכה להיות סוג של מנייה דפנסיבית - היא לא כל כך עולה לאורך זמן, אבל הפלוס שלה הוא שהיא גם לא נופלת כשהשוק יורד - בשנה שעברה היא שמרה על יציבות, כשה-S&P500 ירד ב-20% והנאסד"ק נפל ב-30%. אבל השנה היא גם לא עולה כשהמדדים בוול סטריט מזנקים. החברה נסחרת במחיר של 127 דולר למניה ולפי שווי שוק של 15.95 מיליארד דולר.
הצורך בסייבר גבוה אבל צ'ק פוינט רואה האטה בקבלת ההחלטות של הלקוחות
עוד מציין היום שויד כי אי אפשר להתייחס לכל שנת 2022 כאל 'מקשה אחת'. הרבעונים הראשון עד השלישי היו טובים אבל לדבריו ברבעון הרביעי היה שינוי בסביבה העסקית - "לקוחות מקבלים פחות החלטות, עובדים יותר לאט. ובכל זאת הראנו בשנה הזו שאפשר גם להגדיל את הביזנס, גם לשמור על הגידול וגם להגיע עדיין לרמת רווחיות מאוד גבוהה
"הצורך בסייבר הוא אוניברסלי. נפגשתי בערך עם 100 לקוחות באסיה ואמריקה. הצורך באבטחה הוא גבוה. כולם אומרים ש"סקיוריטי נשאר גבוה בארגונים" אבל לגמרי ראינו ברבעון הרביעי שינוי מגמה. בשנה רגילה, הרבעון הרביעי מאופיין בכך שלקוחות מבצעים פרוייקטי ענק. הם רצים לנצל את התקציב שנשאר בסוף השנה לקניות גדולות. אבל פתאום ברבעון הרביעי של 2022 ראינו שחברות אומרות 'לא נורא אם פרויקט יידחה', אנחנו רואים שאין גידול בהוצאות שלהן, האפקט השנתי של הרבעון הרביעי לא קרה".
ומה ברבעון הקרוב?
שויד: "קשה להגיד האם זה יימשך ומוקדם מדי להגיד מה קורה ברבעון הנוכחי. שמעתי שאחרים אמרו שהגענו לתחתית ולכן מעכשיו השקעות יגדלו - אני לא בטוח שזה המצב".
ביחס למתקפות הסייבר - הוא מציין שהן בעלייה חדה. "בישראל הגידול בהתקפות מהיר יותר, גם בגלל גורמים שפועלים נגד ישראל. הגידול הוא גם בכלל מתקפות של האקרים 'רגילים' אבל גם אויבנו שמנסים להפגין את כוחם בישראל. מדובר על זינוק של 51% בהתקפות. אחד מכל 15 ארגונים סובל מהתקפת סייבר. במוסדות חינוך המספר עמד על 3,400 התקפות, גם המתקפה על הטכניון לא מפתיע". הוא מוסיף כי "הלוואי שבטכניון היו משתמשים בארכיטקטורה שלנו, כי אולי זה היה יכול להימנע".
ומה לגבי רכישות?
שויד: "אני חושב שהשוק יהיה קצת יותר רציונלי. בשוק הציבורי רואים את זה קצת (ירידה בשווים של חברות, בעיקר כאלה שהונפקו בגל ההנפקות האחרון והתרסקו ב-70-80%. נ"א). בשוק הפרטי עדיין לא רואים את זה, זה בא לידי ביטוי יותר לאט (כי חברות לא מגייסות בזמן של ירידות בשווקים אלא אם אין להן ברירה, ולכן כרגע אין ירידה בשוויים. נ"א). אבל אנחנו מתחילים לראות פניות של חברות שמתחילות לדבר במונחי שווי הרבה יותר הגיוניים. אנחנו תמיד מסתכלים ובוחנים רכישות. אין לנו 'חור' גדול שצריך לכסות - יש לנו היום פרופוליו רחב. אנחנו מכסים יוזרים, ענן, נטוורק, מכסים יותר את תחומי הניהול המשותף ומנג'ר סקיוריטי וגם מעבר לעבודה ביחד".
יצוין כי דברים דומים אמר יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל בית ההשקעות ילין לפידות בוועידת ההשקעות של ישראל. מדובר על פצצה מתקתקת בחסכונות של הציבור - "מי שהשקיע בסטארטאפים ב-2020-21, הפסיד 90%-80% - זה יתגלגל לתשואות של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. מה הסיבה שהוא מתרחק מנכסים לא סחירים ומה התשואה שהוא צופה קדימה? (לראיון המלא)
כשכולם נרטבים - גיל שויד נשאר יבש; איך הצליחה מניית צ'ק פוינט לעלות כשהנאסד"ק קורס ולמה נבחר שויד לאחד מאנשי השנה של מערכת ביזפורטל. הוא גם נבחר על ידי הגולשים לאחד מאנשי השנה שלהם לשנת 2022. חברת צ'ק פוינט שהקים יחד עם שותפיו לפני כמעט שלושים שנה הייתה חלוצה בתחומה ועד היום היא מחברות אבטחת המידע הגדולות והחזקות בעולם. שויד הוכיח בשנת 2022 שסולידי זה טוב. הוא לא התפתה בשנים הקודמות לסטות מדרכו לטובת רכישות במחירים מופרזים כשתעשיית הסייבר השתוללה ולכן נשאר יציב בשנה החולפת כשרבים מסביבו מאבדים גובה - ומה היעדים של החברה ל-5 שנים קדימה? (הנה הראיון המלא).
צ'ק פוינט לא מחלקת דיבידנד למשקיעים (שויד לא מאמין בכך, ויש בזה מן הצדק), אבל היא מבצעת מהלך שהוא די מקביל - מעלה את ערך המניה על ידי רכישה עצמית של מניות
צ'ק פוינט מבצעת בכל רבעון רכישה עצמית של מניות (בייבאק) בהיקף של 325 מיליון דולר. היא עקבית בכך רבעון אחרי רבעון ומהבחינה הזו אין שינוי. החברה גם הכריזה כעת על המשך התוכנית בעוד 2 מילאירד דולר - כך שהבייבאק יימשך גם ברבעונים הבאים.
אבל בכל זאת יש נתון מעניין נוסף - ברבעונים הקודמים צ'ק פוינט אמנם עקפה בשורת הרווח למניה למרות שהרווח הנקי שלה ירד. כלומר היא הצליחה לעמוד בתחזיות הרבה בגלל, ואולי בעיקר, בגלל הבייבאק. ברבעון הרביעי צ'ק פוינט הצליחה להגדיל לא רק את הרווח למניה אלא גם את הרווח הנקי. כלומר הצמיחה היא אמיתית גם בשורה העליונה וגם בשורה התחתונה.
הנה כאן:

- 7.משקיע 16/02/2023 23:13הגב לתגובה זומישהו פה בפורום סומך על ברקליס וסומך עליהם בהשקעות שלו?
- 6.אבי 13/02/2023 20:19הגב לתגובה זולהבדיל מפאלו אלטו אשר ההכנסות שלה רק עולות, כרגע פי 3 מציקפוינט, רכשה חברות וחדשנות שרק הגדילו את ההכנסות, גיל והחברה שלו תקועים וכנראה פספסו את ההובלה גם באבטחת הרשת
- 5.חברה תקועה שלא מחדשת כלום (ל"ת)ניר 13/02/2023 18:27הגב לתגובה זו
- רז 14/02/2023 10:06הגב לתגובה זוכי היא לא מחדשת כלום.
- 4.גאווה ישראלית ובין החברות היחידות שלא נפגעו במרץ 2020. (ל"ת)רז 13/02/2023 16:28הגב לתגובה זו
- 3.יצחק 13/02/2023 14:39הגב לתגובה זוכי הוא נגרר אחרי כולם
- שרון 13/02/2023 16:16הגב לתגובה זוביבי גורר את כולנו לאסון.
- רז 14/02/2023 10:04אתם מספרים על האסון אבל לא מפרטים מה בעיקרי הרפורמה מפריע לכם, איזה סעיף. שום דבר. הכל מונע משנאת הצד השני.
- 2.למה שישאלו? זה מאבק פוליטי השארספין של סמול מתוסכל! (ל"ת)עושה שכל 13/02/2023 13:34הגב לתגובה זו
- 1.אז רק לפאפגיה המסכנים המשקיעים מציקים בקשר לרפורמה? (ל"ת)ירון מהשרון 13/02/2023 13:33הגב לתגובה זו
- רז 14/02/2023 10:05הגב לתגובה זועם כמה שהזאב יהיה מתוחכם, בסוף המאורה של הדוב יותר גדולה (אני בכוונה משנה את המילים מהמשפט המקורי כדי שיאשרו לי את התגובה..)
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
