מדינות אירופה יוזמות תוכניות סיוע, להתמודדות עם מחירי הגז הטבעי שרק עולים; מהם הסיכונים העיקריים של תוכניות אלו? האם הן יעזרו לנזקקים באירופה לצלוח את החורף הקר? לא בטוח...

אירופה בבעיה כלכלית ממשית: היורו בשפל, האינפלציה גואה, מחירי הגז מאמירים, הצרכנים מהדקים חגורות ויוצאים להפגין ברחובות. נוכח המיתון הכלכלי המאיים, ממשלות אירופה לא יכולות להישאר אדישות ופוצחות בשורה של תוכניות סיוע ועזרה לאזרחים ולעסקים. אבל ייתכן ודווקא תוכניות אלו, יאיצו את המשבר הכלכלי, המבני והפוליטי של האיחוד האירופי.

המלחמה הכלכלית בין רוסיה למערב עלתה שלב בימים האחרונים, עם ההכרזה הרוסית כי היא סוגרת את השיבר ומפסיקה לספק גז טבעי לאירופה. כתוצאה, מדינות אירופה מגדילות הוצאות - בניסיון להגן על הצרכנים מפני מחירי האנרגיה המשתוללים. אולם, הסבסוד האירופאי הנדיב לאזרחים מגיע בתקופה מאתגרת שבה הוצאות המימון עולות (ריביות גבוהות יותר), ויש חששות ממשיות של משקיעים מפני נטל החוב הגואה, בחלק ממדינות האיחוד האירופי.

התוכניות של ממדינות אירופה, לעזור לאזרחים לצלוח את התקופה המאתגרת - כוללת גם סיכונים ממשיים שראוי לשים אליהם לב.

הבעיה הראשונה והבולטת צפויה להיות הפער שבין התמיכה והסבסוד המאסיביים של מדינות אירופה החזקות, לבין היכולות המוגבלות של מדינות אירופה היותר חלשות. בהעדר תוכנית רחבה שתכלול את כל מדינות האיחוד האירופי, אנו צפויים לראות הבדלים ממשיים בין הסבסוד המאסיבי שיקבלו העסקים ומשקי הבית בגרמניה, לבין התמיכה המצומקת יותר שיראו אזרחי איטליה או ספרד. העובדה שאזרחים שונים באותו גוש כלכלי מרכזי, עם אותה מדיניות מוניטארית (ריבית), יקבלו מענה כל כך שונה - יכולה ליצור משבר פוליטי וכלכלי מחודש. רוסיה בונה על כך!

• לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
• שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחירי הגז הטבעי שעולים במהירות וסבסוד לא אחיד בין מדינות האיחוד האירופי, מייצרים חשש ממשי לחוסר יציבות פוליטית, שעלולה אפילו לערער על יציבות הגוש בכללותו. משקי הבית והעסקים במדינות היותר חלשות כלכלית, צפויים לזעוק בקול גדול כנגד ההבדלים הבולטים בין תוכניות הסיוע והתמיכה במדינות השונות. טענתם העיקרית צפויה להיות: מדוע אנו, המדינות היותר חלשות כלכלית, צריכים לספוג את עליות הריבית של הבנק המרכזי האירופאי (הגדלת הוצאות המימון על החוב הלאומי), אך לא מקבלים כלים או עזרה ממשית לתמוך באוכלוסייה במשבר האנרגיה?

השאלה מהדהדת את המבנה השברירי של האיחוד האירופי, שכולל מדינות מאוד חזקות כלכלית כמו גרמניה ומהצד השני מדינות מאוד חלשות כלכלית כמו ספרד. ולמרות השונות הרבה בין המדינות, האיחוד האירופי (EU) כולל בנק מרכזי אחיד (ECB), שקובע את המדיניות המוניטארית (ריבית) עבור כל מדינות האיחוד ביחד. במקביל, כל מדינה ומדינה מקבלת החלטות עצמאיות אודות גביית המיסים והוצאות הממשלה (מדיניות פיסקאלית). נראה כי הפקידים בבריסל החליטו שלא להיכנס לעובי הקורה בעניין משבר האנרגיה, והשאירו את מלאכת התמיכה באזרחים האירופאים לממשלות השונות; החזקות יותר והחזקות פחות.

ובאמת , חמשת הכלכלות הגדלות באירופה כבר הכריזו כי יתמכו במשקי הבית ובעסקים, נוכח המשבר במחירי האנרגיה, בסכום כולל של מעל 200 מיליארד יורו. אמצעים אלו נועדו לנסות ולהבטיח כי אזרחי אירופה יוכלו להסיק ולחמם את בתיהם, ולצלוח את המשבר. במקביל, הסבסוד יעזור למגזר העסקי בגוש - לעבור את התקופה המאתגרת ולא להגיע לפשיטות רגל המוניות. היינו, נוכח העלייה המהירה במחירי האנרגיה, ממשלות אירופה מנסות למתן במקצת את הנזק הכלכלי, ואולי גם לחזק את התמיכה הציבורית באוקראינה (אל מול המלחמה הכלכלית המתפתחת עם רוסיה).

• ממסלול המרוצים לנאסד"ק: סטורדוט מתמזגת לספאק של אנדרטי בשווי 800 מיליון דולר
• בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

ראוי לציין כי חלק מהאמצעים שמדינות אירופה נוקטות נוכח משבר האנרגיה, כוללות הגבלות מחירים על מחירי הגז הטבעי והנגזרות האנרגטיות. אמצעים אלו, יכולים אולי לעזור (לפחות בטווח הקצר) בצמצום עליות המחירים (האינפלציה) הממשיות בגוש האירופי.

אבל אל לנו להתעלם גם מהסיכונים שיש בתוכניות אלו. 

כבר ראינו שחוסר האחידות ביישום תוכניות הסבסוד במדינות השונות, עלולה להוביל לחוסר יציבות פוליטית ושלטונית, ואפילו להוביל לערער יציבות הגוש האירופי בכללותו. נוסיף כעת, כי מבנה הסבסוד עלול לעודד צרכנים אירופים רבים להמשיך ולצרוך גז טבעי לפחות כבכל שנה. היינו, הסבסוד עלול ליצור מצב שאין שינוי מהותי בהרגלי הצריכה של משקי הבית והעסקים, ביחס לצריכת מוצרי אנרגיה מסובסדים. זוהי בעיה מובנית של סבסוד ישיר למוצר; כולם ממשיכים לצרוך באופן בזבזני מהמוצר המוזל. שיטה זו של הגבלת מחירים הינה גם מאוד לא יעילה (ולא נכונה); משפחה עשירה שיכולה בקלות לעמוד במחירי הגז הגבוהים, תשמח לקבל סבסוד נדיב ולצרוך יותר מהרגיל... כך חלק ניכר מהכסף של הסבסוד מועבר דווקא לבעלי האמצעים הכלכליים (העשירים).

אבל, שיטה זו של הגבלת מחיר תפגע דווקא באלה שאין להם. שכן, עליות המחירים הגבוהות מבטאות מוצר שנמצא כעת במחסור ממשי (עודף הביקוש נוכח חוסר בהיצע – מובילים לעליות מחירים). אם הרגלי הצריכה לא משתנים כלל, יש חשש אמיתי שלקראת אמצע או סוף החורף נראה מחסור ממשי בגז טבעי (או במוצרי אנרגיה תחליפיים). אנשים יאלצו להתמודד עם הקור האירופאי – ללא אמצעי חימום נאותים. הסבסוד הנדיב, אולי עוזר לאזרחים לצלוח את המשבר הכלכלי היום, אך עלול להוביל אותם למשבר פיזי בעתיד (העדר יכולת לחמם את הבית / העסק). זה האתגר בכל תוכניות תמיכה ממשלתית, ובמקרה הזה היא קריטית להצלחת המהלך.

הסיכונים מצטלבים היטב, וייתכן ונראה פוליטיקאים מהמדינות הפחות חזקות כלכלית באירופה, שואלים במהלך החורף: מדוע אנחנו קופאים מקור בגלל החלטות של מדינות אירופה האחרות? אלו סוג הטענות שמובילות לרוב להחלטות פופוליסטיות חסרי אחריות או למהפכות כואבות ולעיתים אלימות.

אבל אל זו אף זו; תוכניות ההתמודדות הראשוניות עם משבר האנרגיה באירופה, מעמיסות עוד נטל של חוב ציבורי ומגדילות את הגירעון התקציבי. כשיש פער ממשי בין ההכנסות ממסים לבין הוצאות הממשלה גבוהות יותר, נוצר גירעון תקציבי. כידוע, ממשלות העולם מכסות את הגירעון על ידי הלוואות בשוק ההון והחוב, בדמות אגרות חוב (אג"ח) ממשלתיות. כאשר נטל החוב עולה (ממשלות אירופה חייבות יותר כסף), באופן טבעי הוצאות המימון עולות. הדבר נכון בכל תקופה כלכלית וגם למשקי בית ולעסקים; כל הלוואה נוספת הינה מסוכנת יותר, ולכן תינתן בתנאים קצת פחות טובים ובריבית גבוהה יותר. נוסיף לקלחת את העובדה שאנו בתקופה של צמצום מוניטארי ממשי; הבנקים המרכזיים מעלים ריביות ומצמצמים נזילות, על מנת לנסות ולהוריד את האינפלציה המשתוללת. התוצאה הינה הוצאות מימון הרבה יותר גבוהות, וסיכון חוב מוגבר יותר למדינות האיחוד האירופי.

חשוב לזכור כי משבר האנרגיה הנוכחי מגיע קצת אחרי מגפת הקורונה, שבמסגרתה כלל ממשלות העולם פצחו בתוכניות סיוע וסבסוד נדיבות, על בסיס גירעוני. היינו, החובות הלאומיים האירופיים כבר גבוהים מאוד, והתוכניות החדשות לסבסוד מחירי הגז, רק מוסיפות שמן למדורה.

ושוב, ראוי לשים לב לבעיה המבנית של האיחוד, שחוזרת גם כאן. נוכח הרב גוניות בין מדינות האיחוד; מדינות חזקות כלכלית ומדינות חלשות כלכלית, יש חשש אמיתי שהגדלת נטל החוב, והוצאות המימון המאמירות - יפגעו במיוחד במדינות החלשות יותר. מדינות אלו, נמצאות כבר במצב לא קל, ומשקיעים רבים בוחנים היטב את דירוגי החוב שלהם. מדינות אלו שוב מתקרבות לאזור המסוכן של משבר חוב אמיתי, שיכול לפגוע בכל מדינות האיחוד.

טוב יעשו מקבלי ההחלטות בגוש האירופאי, אם ינסו ליצור תוכנית כלכלית יותר רחבה ואחידה, עם פחות הבדלים בין מדינות שכנות באותו גוש כלכלי. עדיף תוכנית כלכלית שלא תסבסד ותגביל באופן ישיר את מחירי הגז הטבעי, ותיתן מענה ישיר יותר לאוכלוסיות נזקקות יותר.

אירופה מתמודדת עם משבר אנרגיה חריף, שנולד כתוצאה מהמלחמה הכלכלית עם רוסיה. מדינות האיחוד האירופי יוזמות תוכניות סיוע ותמיכה כלכלית למשקי הבית ולעסקים, נוכח מחירי האנרגיה המאמירים. תוכניות אלו חושפות שוב את החולשה המבנית  הכללית בגוש; מדינות מאוד חזקות ומדינות מאוד חלשות, תחת מטריה מוניטארית אחידה (מטבע וריבית) ומדיניות פיסקאלית לכל מדינה בפני עצמה (הוצאות הממשלה, וניהול החוב הלאומי). החשש הראשוני הינו מפני השונות הטבעית, שבין תוכניות הסבסוד והתמיכה, בין המדינות החזקות לחלשות. לכך ראוי לצרף את הסיכון שמגבלות מחיר קשיחות (עם סבסוד נדיב), יובילו בהמשך לחוסרים ממשיים בגז להסקה. בנוסף, חשוב לשים לב לנטל החובות הלאומיים של מדינות האיחוד האירופי, לעלויות המימון שלהן, ולחשש האמיתי שאנו מתקרבים למשבר חוב נוסף, במדינות אירופה היותר חלשות כלכלית.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.