שיא ברכישות העצמיות השנה? "הוא ישבר שוב ב-22' ויגיע לטריליון"
2021 הולכת להסתיים עם היקף שיא של רכישות עצמיות של מניות – כך לפי הווארד סילברבלאט, אנליסט בחברת S&P. יש מי שחושב שבשנה הבאה השיא ישבר שוב. בעוד שהשיא הקודם היה ב-2018 עם רכישות בהיקף 806 מיליארד דולר, השנה הן צפויות להסתכם ב-848 מיליארד לפי סילברבלאט.
כך, ניקולאס קולאס, מייסד שותף בפירמת המחקר DataTrek טען בסקירה שהפיץ למשקיעים כי ב-2022 הרמות יכולות לעלות "הרבה מעבר" לשיא בקצב הרכישות העצמיות שראינו ברבעון השלישי של 2021. "החברות לא קונות ברמה קרובה אפילו למה שהן מסוגלות", כתב בהתייחס לקצב הרכישות העצמיות לפי התכניות הקיימות של החברות בשוק.
ברבעון החולף, רק הרכישות של חברות ב-S&P 500 היו בהיקף של 234 מיליארד דולר (השיא הרבעוני הקודם היה ברבעון הרביעי של 2018). הרכישות שכבר בוצעו השנה היו בסכום גבוה יותר מבכל 2020, סילברבלאט מציין. גם הוא חושב כמו קולאס שהשיא עשוי להישבר שוב ב-2022, גם בגלל תזרימי המזומנים שבמצב טוב לדבריו, והעובדה שהצרכנים בעולם מוציאים עוד כסף – מה שאמור להיטיב עם התזרים של החברות.
"ב-2022, אם לשים את הקורונה בצד, לדעתי נראה שוב שיא. אצל קולאס בחברה אומרים כי רמות הרכישות העצמיות ברבעון הקודם היו מאכזבות למרות שהן סימנו רמת שיא. "יש לזכור שה-S&P 500 מרוויח השנה 205 דולר למניה, גבוה ב-27% מ-162 דולר ב-2018. שולי הרווחיות מצויינים ואמורים להמשיך להיות כאלה לפחות בחברות האמריקאיות הגדולות ביותר". בדויטשה בנק מסכימים גם הם עם התחזיות ל-2022. "עלייה ברווחים אמורה להקפיץ את הרכישות העצמיות להיקף של טריליון דולר בשנה באה".
- מנצלת את הירידות: צ׳יפוטלה ממשיכה עם הבייבאקים
- טראמפ מדיה מכריזה על בייבאק של 400 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לסילברבלאט, שמזכיר שאמנם מקודמת הצעת חוק בארצות הברית שתמסה רכישות עצמיות – אך רק בשיעור זניח של אחוז בודד. "זו לא טלטלה משמעותית", הוא אומר. בצד ההגבלות מצד המחוקקים בארצות הברית, ישנם גם המפקחים – ברשות לניירות ערך האמריקאית (SEC) פרסמו חוזר שכולל הוראות חדשות לגבי רכישות עצמיות, שידרוש מהחברות מסירת מידע נוסף.
סילברבלאט מצביע גם על התחליפיות בין דיבידנדים לרכישות עצמיות ומסביר כידוע שכדי להעלות את הרווח לכל מניה, החברות יכולות להפחית את היצע המניות בשוק על ידי רכישות עצמיות. באופן לא מפתיע, הרכישות הגדולות ביותר נעשו על ידי חברות הטכנולוגיה, נכון לסוף הרבעון השלישי, כך מספרים ב-S&P. המדובר ב- APPLE (AAPL), GOOGLE (GOOG), FACEBOOK (FB), MICROSOFT (MSFT) ולצדן גם בנק ההשקעות MORGAN STANLEY (MS) שניצבות בראש הרשימה.
ב-2020 נרשמה רמה נמוכה יחסית של רכישות עצמיות – 520 מיליארד דולר. סילברבלאט הסביר שעם פרוץ הקורונה החברות העדיפו להשהות את יישום המכסות עליהן הודיעו – ולכן כעת אנו רואים גם פיצוי.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
ואגב פיקוח, האחרונה ברשימה שהזכרנו, מורגן סטנלי, סבלה בהקשר זה יותר מחברות הטכנולוגיה. כמוה גם שאר הבנקים, שהפדרל רזרב הגביל ב-2020 את תכניות הרכישות שלהם לאורך כמעט כל השנה עד דצמבר. במרץ האחרון שחרר להם את החבל ואמר כי עד סוף יוני (שכבר עבר) ההגבלות תוסרנה על רוב הבנקים לגבי חלוקת דיבידנדים ורכישות עצמיות של מניות.
- 2.ניקולאס קולאס זה אמיתי? (ל"ת)רובינוד 19/12/2021 16:23הגב לתגובה זו
- 1.יותם 19/12/2021 14:41הגב לתגובה זוהם אומרים שהבנקים בארה"ב במצב פנטסטי?! מאיפה ועל מה הם מביאים את הנתון הזה?!
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
