טבע
צילום: istock

משבר האופיואידים: J&J הגיעה להסדר עם שני מחוזות באוהיו

בהסדר הטיעון, הנחשב למקרה בוחן עבור החברה, הסכימה ג'ונסון אנד ג'ונסון לשלם למעלה מ-20 מיליון דולר על חלקה במשבר. מדובר בטיפה בים, כרגע ישנן תביעות תלויות מעוד למעלה מ-2,500 מחוזות בארצות הברית. טבע עלתה הערב ב-3.1% ברקע לדיווחים
ארז ליבנה | (1)

חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ), באמצעות חברת הבת ג'נסן פרמה (Jansen Pharmaceuticals), הודיעה כי הגיעה להסדר טיעון עם שני מחוזות באוהיו בהיקף של 20 מיליון דולר.

כחלק מההסכם, החברה לא תיקח אחריות על חלקה במשבר, אך תשלם 5.4 מיליון דולר לפתיחת מרכזים לסיוע לנפגעי האופיואידים (משככי כאבים) – הנחשב למשבר החמור ביותר בהיסטוריה של חברות התרופות בארצות הברית ושצפוי להמשיך ולהכות גלים בתעשיה בשנים הקרובות.

טיפה בים 

פרט ל-5.4 מיליון דולר, החברה תשלם עוד 10 מיליון דולר למחוזות קויהוגה וסאמיט ועוד 5 מיליון דולר הוצאות משפט. עם זאת, כנגד החברה עומדות ותלויות עוד למעלה מ-2,500 תביעות ממחוזות וערים ברחבי ארצות הברית.

 

"ההסדר מאפשר לחברה לחמוק מחוסר הוודאות של משפט, כשהיא חותרת לייצר התקדמות חשובה בהתמודדות עם המשבר. החברה מכירה בכך שמשבר האופיואידים הוא משבר בריאות ציבורי חמור ועובדת בשיתוף פעולה כדי לסייע לקהילות ואינדיבידואלים הנמצאים במצוקה", נמסר מהחברה לאחר החתימה על ההסדר.

 

ההסדר עם שני המחוזות נחשב למקרה בוחן עבור החברה, שבודקת כיצד ישפיעו עליה יתר התביעות ומהי מידת ההצלחה שלהן. ההסדר מגיע כחודש בלבד לאחר ששופט באוקלהומה השית על הקונגלומרט מניו ג'רזי קנס בגובה של 572 מיליון דולר. החברה הודיעה כי תערער על הקנס, מאחר ולטענתה, מכלל האופיואידים ששווקו באוקלהומה, שתי התרופות אותן משווקת החברה היוו רק כ-1% בלבד מהאופיואידים שנצרכו במדינה.

העתיד של המשבר כבר כאן

כאמור, יצרני התרופות הגדולים בארצות הברית מתחילים להפנים את מצבם החדש ומגיעים להסדרים בנוגע לחלקם במשבר האופיואידים. חברות התרופות מואשמות בכך שתדלקו את המשבר התרופתי החמור בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית, שהשפיע ב-20 שנה האחרונות על קהילות שלמות.  

 

ענקית התרופות פרדו הודיעה בחודש שעבר על פשיטת רגל לנוכח חלקה הארי בהתפשטות התרופות הממכרות ולנוכח קנס בסך 12 מיליארד דולר שהחברה צפויה לשלם, על כך שייצרה את תרופת אוקסיקונטין שסביבה החלה פרשת האופיואידים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רון 02/10/2019 12:20
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה במקום להשליך את כולם לכלא מיידית נותנים להם עוד מתנה.
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.