לא להאמין: מכרה מזקקה ב-1.8 מיליארד דולר - בכמה קנתה אותה שוב?

אחרי שמכרה את מזקקת Oriental בשנת 2009 לחברה דרום קוריאנית, הודיעה היום AB InBev, ענקית האלכוהול, כי היא שבה ורוכשת אותה.
אמיר נהרי | (8)

יצרנית הבירה הגדולה בעולם, AB InBev - שאחראית בין היתר על המותגים באדוויזר קורונה והוגארדן, קונה את מזקקת Oriental מחברה קוריאנית בתמורה ל-5.8 מיליארד דולר. חברת AB InBev דיווחה כי הכסף לרכישת המזקקה יגיע מהונה העצמי של החברה.

המעניין בכל הסיפור הוא ש-AB InBev מכרה את Oriental לחברת KKR הקוריאנית בשנת 2009 בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר. כעת, תשלם AB InBev תמורת קניית המזקקה חזרה סכום גדול בהרבה של 5.8 מיליארד דולר.

פאבלו זואניק, אנליסט 'בליבראום קפיטל', אמר היום לבלומברג כי: "על פניו, זאת נראית כמו עיסקה מוזרה. חברת AB InBev הולכת לשלם פי שלוש מהסכום בו מכרה. אולם זה מאותת לנו כי AB InBev מאמינה בשוק הדרום קוריאני ומתכננת להעמיק לחדור אליו עם באדוויזר וקורונה".

כאמור, בשנת 2009 מכרה InBev את מזקקת Oriental שהייתה בשליטתה לחברת האלכוהול הקוריאנית KKR בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר בכדי לממן את ההשתלטות שלה על חברת Anheuser-Busch. בינתיים, הפכה מזקקת Oriental להיות יצרנית הבירה המובילה בקוריאה הדרומית והכפילה את רווחיה, בעיקר בזכות מותג הבירה Cass שבבעלותה.

המחיר של המזקקה אולי נשמע יקר - 5.8 מיליארד דולר, אך נציין כי שוויה של AB InBev מוערך ב-164 מיליארד דולר(!). רק לפני שנה רכשה חברת AB InBev חברת משקאות מקסיקנית תמורת 20.1 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Abinveb,164 bil, buying oriental 5.8 bil. (ל"ת)
    read again 21/01/2014 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 20/01/2014 18:42
    הגב לתגובה זו
    אין לי בחורות ????????????????????????
  • 3.
    למספר 2 20/01/2014 17:32
    הגב לתגובה זו
    והיא קנתה מזקקה של חברה אחרת ולא את החברה עצמה
  • 2.
    א.ק. 20/01/2014 16:51
    הגב לתגובה זו
    164 תמורת 5.8 בלבד. או שהערכת השווי לא תקינה או שמי שמוכר יודע משהו שמעריך השווי לא יודע. אך אחד לא מוכר נכס בפער שכזה. מישהו לא ידוע משהו שהשני כן יודע.
  • אתה חבר במרכז הליכוד במקרה ? (ל"ת)
    אחד 22/01/2014 00:38
    הגב לתגובה זו
  • או שהבעיה נמצאת באי הבנת הנקרא,מאמי..... (ל"ת)
    יאיר 22/01/2014 00:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ויסקי 20/01/2014 15:45
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה פורסם שפיליפ פרוסט קונה מניות של החברה הזו. האם זה בגלל המשקאות שלה או בגלל אקזיטים של מזקקות אלכוהול ? בכל מקרה נסחרת נמוך מאוד בימים אלה. שווה לעקוב
  • הוא שם מעט מאוד כסף, לא מעיד הרבה (ל"ת)
    רוקסי 21/01/2014 09:03
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.