לא להאמין: מכרה מזקקה ב-1.8 מיליארד דולר - בכמה קנתה אותה שוב?

אחרי שמכרה את מזקקת Oriental בשנת 2009 לחברה דרום קוריאנית, הודיעה היום AB InBev, ענקית האלכוהול, כי היא שבה ורוכשת אותה.
אמיר נהרי | (8)

יצרנית הבירה הגדולה בעולם, AB InBev - שאחראית בין היתר על המותגים באדוויזר קורונה והוגארדן, קונה את מזקקת Oriental מחברה קוריאנית בתמורה ל-5.8 מיליארד דולר. חברת AB InBev דיווחה כי הכסף לרכישת המזקקה יגיע מהונה העצמי של החברה.

המעניין בכל הסיפור הוא ש-AB InBev מכרה את Oriental לחברת KKR הקוריאנית בשנת 2009 בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר. כעת, תשלם AB InBev תמורת קניית המזקקה חזרה סכום גדול בהרבה של 5.8 מיליארד דולר.

פאבלו זואניק, אנליסט 'בליבראום קפיטל', אמר היום לבלומברג כי: "על פניו, זאת נראית כמו עיסקה מוזרה. חברת AB InBev הולכת לשלם פי שלוש מהסכום בו מכרה. אולם זה מאותת לנו כי AB InBev מאמינה בשוק הדרום קוריאני ומתכננת להעמיק לחדור אליו עם באדוויזר וקורונה".

כאמור, בשנת 2009 מכרה InBev את מזקקת Oriental שהייתה בשליטתה לחברת האלכוהול הקוריאנית KKR בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר בכדי לממן את ההשתלטות שלה על חברת Anheuser-Busch. בינתיים, הפכה מזקקת Oriental להיות יצרנית הבירה המובילה בקוריאה הדרומית והכפילה את רווחיה, בעיקר בזכות מותג הבירה Cass שבבעלותה.

המחיר של המזקקה אולי נשמע יקר - 5.8 מיליארד דולר, אך נציין כי שוויה של AB InBev מוערך ב-164 מיליארד דולר(!). רק לפני שנה רכשה חברת AB InBev חברת משקאות מקסיקנית תמורת 20.1 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Abinveb,164 bil, buying oriental 5.8 bil. (ל"ת)
    read again 21/01/2014 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 20/01/2014 18:42
    הגב לתגובה זו
    אין לי בחורות ????????????????????????
  • 3.
    למספר 2 20/01/2014 17:32
    הגב לתגובה זו
    והיא קנתה מזקקה של חברה אחרת ולא את החברה עצמה
  • 2.
    א.ק. 20/01/2014 16:51
    הגב לתגובה זו
    164 תמורת 5.8 בלבד. או שהערכת השווי לא תקינה או שמי שמוכר יודע משהו שמעריך השווי לא יודע. אך אחד לא מוכר נכס בפער שכזה. מישהו לא ידוע משהו שהשני כן יודע.
  • אתה חבר במרכז הליכוד במקרה ? (ל"ת)
    אחד 22/01/2014 00:38
    הגב לתגובה זו
  • או שהבעיה נמצאת באי הבנת הנקרא,מאמי..... (ל"ת)
    יאיר 22/01/2014 00:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ויסקי 20/01/2014 15:45
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה פורסם שפיליפ פרוסט קונה מניות של החברה הזו. האם זה בגלל המשקאות שלה או בגלל אקזיטים של מזקקות אלכוהול ? בכל מקרה נסחרת נמוך מאוד בימים אלה. שווה לעקוב
  • הוא שם מעט מאוד כסף, לא מעיד הרבה (ל"ת)
    רוקסי 21/01/2014 09:03
    הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.