לא להאמין: מכרה מזקקה ב-1.8 מיליארד דולר - בכמה קנתה אותה שוב?
יצרנית הבירה הגדולה בעולם, AB InBev - שאחראית בין היתר על המותגים באדוויזר קורונה והוגארדן, קונה את מזקקת Oriental מחברה קוריאנית בתמורה ל-5.8 מיליארד דולר. חברת AB InBev דיווחה כי הכסף לרכישת המזקקה יגיע מהונה העצמי של החברה.
המעניין בכל הסיפור הוא ש-AB InBev מכרה את Oriental לחברת KKR הקוריאנית בשנת 2009 בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר. כעת, תשלם AB InBev תמורת קניית המזקקה חזרה סכום גדול בהרבה של 5.8 מיליארד דולר.
פאבלו זואניק, אנליסט 'בליבראום קפיטל', אמר היום לבלומברג כי: "על פניו, זאת נראית כמו עיסקה מוזרה. חברת AB InBev הולכת לשלם פי שלוש מהסכום בו מכרה. אולם זה מאותת לנו כי AB InBev מאמינה בשוק הדרום קוריאני ומתכננת להעמיק לחדור אליו עם באדוויזר וקורונה".
כאמור, בשנת 2009 מכרה InBev את מזקקת Oriental שהייתה בשליטתה לחברת האלכוהול הקוריאנית KKR בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר בכדי לממן את ההשתלטות שלה על חברת Anheuser-Busch. בינתיים, הפכה מזקקת Oriental להיות יצרנית הבירה המובילה בקוריאה הדרומית והכפילה את רווחיה, בעיקר בזכות מותג הבירה Cass שבבעלותה.
המחיר של המזקקה אולי נשמע יקר - 5.8 מיליארד דולר, אך נציין כי שוויה של AB InBev מוערך ב-164 מיליארד דולר(!). רק לפני שנה רכשה חברת AB InBev חברת משקאות מקסיקנית תמורת 20.1 מיליארד דולר.
- 5.Abinveb,164 bil, buying oriental 5.8 bil. (ל"ת)read again 21/01/2014 08:02הגב לתגובה זו
- 4.יופיטר שוקי הון 20/01/2014 18:42הגב לתגובה זואין לי בחורות ????????????????????????
- 3.למספר 2 20/01/2014 17:32הגב לתגובה זווהיא קנתה מזקקה של חברה אחרת ולא את החברה עצמה
- 2.א.ק. 20/01/2014 16:51הגב לתגובה זו164 תמורת 5.8 בלבד. או שהערכת השווי לא תקינה או שמי שמוכר יודע משהו שמעריך השווי לא יודע. אך אחד לא מוכר נכס בפער שכזה. מישהו לא ידוע משהו שהשני כן יודע.
- אתה חבר במרכז הליכוד במקרה ? (ל"ת)אחד 22/01/2014 00:38הגב לתגובה זו
- או שהבעיה נמצאת באי הבנת הנקרא,מאמי..... (ל"ת)יאיר 22/01/2014 00:36הגב לתגובה זו
- 1.ויסקי 20/01/2014 15:45הגב לתגובה זולאחרונה פורסם שפיליפ פרוסט קונה מניות של החברה הזו. האם זה בגלל המשקאות שלה או בגלל אקזיטים של מזקקות אלכוהול ? בכל מקרה נסחרת נמוך מאוד בימים אלה. שווה לעקוב
- הוא שם מעט מאוד כסף, לא מעיד הרבה (ל"ת)רוקסי 21/01/2014 09:03הגב לתגובה זו
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות.
החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.
ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים
פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.
