לא להאמין: מכרה מזקקה ב-1.8 מיליארד דולר - בכמה קנתה אותה שוב?
יצרנית הבירה הגדולה בעולם, AB InBev - שאחראית בין היתר על המותגים באדוויזר קורונה והוגארדן, קונה את מזקקת Oriental מחברה קוריאנית בתמורה ל-5.8 מיליארד דולר. חברת AB InBev דיווחה כי הכסף לרכישת המזקקה יגיע מהונה העצמי של החברה.
המעניין בכל הסיפור הוא ש-AB InBev מכרה את Oriental לחברת KKR הקוריאנית בשנת 2009 בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר. כעת, תשלם AB InBev תמורת קניית המזקקה חזרה סכום גדול בהרבה של 5.8 מיליארד דולר.
פאבלו זואניק, אנליסט 'בליבראום קפיטל', אמר היום לבלומברג כי: "על פניו, זאת נראית כמו עיסקה מוזרה. חברת AB InBev הולכת לשלם פי שלוש מהסכום בו מכרה. אולם זה מאותת לנו כי AB InBev מאמינה בשוק הדרום קוריאני ומתכננת להעמיק לחדור אליו עם באדוויזר וקורונה".
כאמור, בשנת 2009 מכרה InBev את מזקקת Oriental שהייתה בשליטתה לחברת האלכוהול הקוריאנית KKR בתמורה ל-1.8 מיליארד דולר בכדי לממן את ההשתלטות שלה על חברת Anheuser-Busch. בינתיים, הפכה מזקקת Oriental להיות יצרנית הבירה המובילה בקוריאה הדרומית והכפילה את רווחיה, בעיקר בזכות מותג הבירה Cass שבבעלותה.
המחיר של המזקקה אולי נשמע יקר - 5.8 מיליארד דולר, אך נציין כי שוויה של AB InBev מוערך ב-164 מיליארד דולר(!). רק לפני שנה רכשה חברת AB InBev חברת משקאות מקסיקנית תמורת 20.1 מיליארד דולר.
- 5.Abinveb,164 bil, buying oriental 5.8 bil. (ל"ת)read again 21/01/2014 08:02הגב לתגובה זו
- 4.יופיטר שוקי הון 20/01/2014 18:42הגב לתגובה זואין לי בחורות ????????????????????????
- 3.למספר 2 20/01/2014 17:32הגב לתגובה זווהיא קנתה מזקקה של חברה אחרת ולא את החברה עצמה
- 2.א.ק. 20/01/2014 16:51הגב לתגובה זו164 תמורת 5.8 בלבד. או שהערכת השווי לא תקינה או שמי שמוכר יודע משהו שמעריך השווי לא יודע. אך אחד לא מוכר נכס בפער שכזה. מישהו לא ידוע משהו שהשני כן יודע.
- אתה חבר במרכז הליכוד במקרה ? (ל"ת)אחד 22/01/2014 00:38הגב לתגובה זו
- או שהבעיה נמצאת באי הבנת הנקרא,מאמי..... (ל"ת)יאיר 22/01/2014 00:36הגב לתגובה זו
- 1.ויסקי 20/01/2014 15:45הגב לתגובה זולאחרונה פורסם שפיליפ פרוסט קונה מניות של החברה הזו. האם זה בגלל המשקאות שלה או בגלל אקזיטים של מזקקות אלכוהול ? בכל מקרה נסחרת נמוך מאוד בימים אלה. שווה לעקוב
- הוא שם מעט מאוד כסף, לא מעיד הרבה (ל"ת)רוקסי 21/01/2014 09:03הגב לתגובה זו
משקיעים עובדים AIשבוע של הורדת ריבית - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול-סטריט
כולם סבורים שהפד' יוריד ריבית השאלה היא מה הסיבות למהלך הזה וגם איך יראה התוואי קדימה - 3 כלכלנים, 3 הסתכלויות; מלבד הריבית נקבל גם תוצאות כספיות מאורקל, אדובי, סינופסיס ואחרות - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר
"שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות אחד המשמעותיים של הרבעון", תודו ששמעתם את זה לא מעט השנה, אבל גם הפעם כנראה שלהצהרה כזאת יש בסיס גדול על מה לשבת. גובה הריבית של הפד' זה נתון שמשפיע מאוד על השווקים, המשקיעים ממתינים עכשיו בדריכות לראות אם הפד' יעשה את הצעד שהשוק כבר תימחר כמעט לגמרי.
קשה לפרש את תמונת המצב במשק האמריקאי. הוא משדר אמביוולנטיות. מצד אחד יש רצף של נתונים שמרמזים על האטה. נתוני ה-ADP האחרונים הראו ירידה במספר המשרות, ממש צניחה במספר העובדים. גם מדדי ה-ISM בשירותים ובתעשייה מצביעים על התכווצות ברכיבי התעסוקה, מה שמראה שהמעסיקים מהססים יותר בגיוסים. גם נתוני הצריכה הריאלית מראים מגמה של התמתנות, וההוצאה הפרטית גדלה בקצב איטי יותר חודש אחר חודש.
אבל מהצד השני, יש נתונים שלא מתיישרים עם התמונה הזאת שכאילו משדרת
לנו שהכלכלה האמריקאית מאבדת גובה. התחום השירותי עדיין מתרחב, ורכיב הפעילות ב-ISM נשאר מעל 50, כלומר אין עדיין נסיגה בפעילות עצמה. מספר דורשי העבודה החדשים ירד לשפל של 191 אלף בלבד, רמה שבדרך כלל משויכת לשוק עבודה הדוק. האינפלציה, למרות הירידה בקצב, עדיין נעה
סביב 2.8 אחוז בליבה של ה-PCE, שזה רחוק ממצב שבו הפד' ירגיש דחיפות להפחית ריבית בגלל הלחץ של המחירים.
זה מה שגורם לאנליסטים לחלוק בהסתכלות שלהם על השוק, כולם עדיין סבורים שהפד' יוריד ריבית, אבל הסיבות שמאחורי הקלעים כמו גם התוואי קדימה - בכלל לא אחיד אצל כולם.
- אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%
- נעילה מעורבת בוול-סטריט; מניות הקוונטים זינקו, אינטל נפלה ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלוח הכלכלי של השבוע: הפד', נתוני תעסוקה ואינדיקציות ראשוניות למצב הצרכן
ביום שלישי יתפרסמו נתוני ה-ADP השבועיים, אחרי ירידה של 13.5 אלף משרות בקריאה האחרונה. בהמשך אותו יום ייצאו נתוני ה-JOLTS, עם צפי ל-7.14 מיליון משרות פנויות, מספר שנשאר יציב יחסית בחודשים האחרונים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
