הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

התיק של רוביני: "שוק האג"ח בארה"ב מנופח", איפה הוא ממליץ להשקיע כעת?

בראיון ל"BloombergTV" מסמן מי שנחשב ל'נביא הזעם' מי הן 2 המדינות המדינות החמות כעת להשקעה. וגם - מה דעתו על כינויו?
יעל גרונטמן | (4)
נושאים בכתבה אג"ח ממשלתיות השקעות נוריאל רוביני

בימים בהם שוברים מדדי המניות המובילים בבורסות ברחבי העולם שיאים חדשים והראלי בשוק נמצא בעיצומו, הכלכלן ד"ר נוריאל רוביני שנחשב לנביא הזעם שחזה את המשבר הפיננסי האדיר בשנת 2008 מסביר כיצד לדעתו נכון לחלק היום את תיק ההשקעות.

בראיון ל"בלומברגTV" ממליץ רוביני למשקיעים שצריכים להחליט כרגע איך להשקיע אלף דולר כך: "דבר ראשון צריך להחזיק בתיק השקעות מגוון. צריך לשים חלק מהכסף בארה"ב, וחלק ממנו באירופה ובשווקים המתעוררים".

רוביני שנשמע אופטימי מתמיד אומר, "לדעתי, כרגע עדיף להיות במשקל חסר בשוק האג"ח הממשלתיות מאחר ובעתיד הריביות צפויות לעלות ומחיריהן של אגרות החוב מנופחים. לעומת זאת, בשל כך שאני מאמין שההתאוששות הכלכלית בעולם תימשך, הייתי ממליץ להשקיע בשוליים במשקל עודף בשוק המניות. אם יימשכו הסימנים המעודדים שמגיעים כבר היום מכיוונן של הכלכלות ביפן ובריטניה, אני חושב שהן יהנו מההתאוששות הכלכלית יותר מבמקומות אחרים ולכן כדאי להשקיע בהן במשקל עודף על פני שיעור ההחזקה בכלל שוקי המניות".

מעדיף שיקראו לו ד"ר ריאליסט

עוד אחת מהעצות שרוביני נותן למשקיעים הוא להיות קשובים גם לדעות שמנוגדות לשלהם. לדבריו, "לא צריך להקשיב תמיד רק לאנשים שמסכימים איתך. יותר חשוב להקשיב לאנשים שלא מסכימים עם דעותיך ולהבין למה הם לא מסכימים איתן".

בראיון מגלה רוביני העומד בראש קבוצת Roubini Global Ecomonics מה הוא חושב על הכינוי שדבק בו - Dr. Doom: "אני מעדיף שיקראו לי ד"ר ריאליסט ולא ד"ר פאסימיסט או אופטימיסט. את הכינוי הזה הצמידו לי רק בגלל שהצלחתי לנבא את המשבר הפיננסי העולמי ב-2008".

"כל בוקר כשאתה מתעורר אתה צריך לנסות ולהבין את העולם המורכב הזה. לדעתי, כרגע אנחנו נמצאים בשלב של התאוששות כלכלית גלובלית וצריך להיות ריאליסט ביחס למה שיכול לקרות, לטוב ולרע".

רוביני מציין בראיון את הישגו הגדול, כאשר המליץ בשנים 2006 ו-2007 למשקיעים להיות במשקל חסר על שוק המניות האמריקני והגלובלי, אומר כעת כי "מי שעקב אז אחר המלצותיי הצליח להימנע מהתיקון החד שאכן נרשם בשווקים בין אוקטובר 2007 למארס 2009 וגרם לצניחה של 50%-60% בשווי הנכסים".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פתי מאמן לכל דבר 26/10/2013 00:22
    הגב לתגובה זו
    נדמה לי שמזמן אתה במרגין קול אבל שאפו על החתיכות שאתה הולך איתם פעם אחד מצליחה לך איזה המלצה ואתה חצי עשור מקבל את מיטב החתיכות בשוק האון
  • 3.
    המפציץ 24/10/2013 09:28
    הגב לתגובה זו
    רוביני הוא חי בפחדים כנראה שהוא היה קטן קיבל הרבה מכות
  • 2.
    אביאסף 21/10/2013 16:59
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים!!! הוא מתריע שוב ושוב מפני מפולת והשוק עלה ועלה. אז עכשיו הוא נזכר?! זה שהוא ניבא את המפולת ב-2006/7 זה כבר נותן לו מעמד של נביא?! הרי מאז הוא טועה ומטעה את כל העולם! אולי שיחליף כבר את המקצוע
  • 1.
    מדדוני 21/10/2013 14:59
    הגב לתגובה זו
    vanguard, VTI, VT, US small cap, REIT (VNQ)
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה שבבים בינה מלאכותית

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.


להמשך הכתבה לחץ כאן