השוק מתהפך: הסיכוי להעלאת ריבית בארה"ב זינק ל-50% על רקע המלחמה

שוק הריביות האמריקאי עבר מהפך דרמטי בימים האחרונים. החוזים העתידיים על הריבית הפדרלית מתמחרים כעת הסתברות של כ-50% להעלאת ריבית ב-0.25% עד אוקטובר. החצי השני מצפה לקיפאון בריבית. לפני פרוץ הלחימה במזרח התיכון, השוק תמחר שתי הורדות ריבית מצטברות של 0.5% עד סוף השנה, היו גם כאלו שהעריכו שיהיו 3 הפחתות ריבית. כעת זה התהפך. השינוי מבטא הערכת סיכון מאקרו גבוהה יותר, עם פחות דגש על האטה כלכלית ויותר על לחצים אינפלציוניים.

המעבר בעקומת הציפיות מתרחש במהירות. לפני שבועיים בלבד, הסתברות ההעלאה הייתה כמעט אפסית. כעת, הפגישות של הפד באוקטובר ובדצמבר נתפסות כנקודות מפתח. אם העימות יתארך, השוק עלול לתמחר העלאות נוספות, מה שידחוף את הריבית הבסיסית באופן מפתיע למספרים גבוהים. המלחמה, נזכיר מעלה את מחירי הנט שיש לו משקל מאוד גדול באינפלציה. הדרך להילחם באינפלציה שפוגעת בצרכנים היא העלאת הריבית שמצמצמת עליות מחירים וצריכה. 

תשואות האג"ח מזנקות

שוק האג"ח הממשלתיות האמריקאיות, בהיקף של 31 טריליון דולר, נכנס לירידות רוחביות בשערים ועליות בתשואה. מחירי האג"ח ירדו ודחפו תשואות מעלה. ביום אחד בלבד, התשואות עלו ב-9 עד 13 נקודות בסיס בכל הטווחים. האג"ח לשנתיים הובילו עם זינוק של יותר מ-13 נק"ב, בשל רגישותן הגבוהה להחלטות הפד הקרובות.

התשואה ל-5 שנים חצתה את רף ה-4% לראשונה מאז יולי והגיעה ל-4.05%. התשואה ל-10 שנים זינקה ב-10 נקודות בסיס ל-4.33%, הרמה הגבוהה מאז אוגוסט. גם הטווח הארוך זז: 30 שנים עלו ל-4.45%. השילוב מצביע על ציפייה לריבית גבוהה יותר בטווח הקצר, ועל פרמיית סיכון מוגברת בטווח הארוך - חלקה מגיאופוליטיקה וחלקה מהנפקות ממשלתיות גדולות שמאלצות משקיעים לדרוש תשואות גבוהות יותר.

• נשיא הפד של ניו יורק: הריבית במצב טוב למרות הסיכונים מהמזרח התיכון
• הפד משנה כיוון: במקום הורדת ריבית כבר מדברים על העלאה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העימות במזרח התיכון שינה את התמונה המאקרו-כלכלית. שוקי האנרגיה הגיבו בפרמיית סיכון על הנפט, שזינק לקרוב ל-120 דולר לחבית נפט - עלייה של מעל 70%. המשמעות היא אינפלציה דרך ערוצים ישירים: עלויות דלק גבוהות יותר, הובלה יקרה, תשומות תעשייתיות ובסופו של דבר מחירים לצרכן. מדד הליבה PCE, שבו הפד מתמקד, עלול לעלות משמעותית. 

הציפיות לאינפלציה עולות - אם הציבור מאמין שהאינפלציה תישאר מעל 2%, עסקים מעלים מחירים ועובדים דורשים שכר גבוה - מעגל שמקשה על הורדת לחצים. למרות שהמלחמה אמורה בתיאוריה להאט צמיחה ולהפחית ביקוש, השוק רואה כרגע את ערוץ האנרגיה כדומיננטי. נתוני האינפלציה האחרונים, עם CPI של 2.5% באוקטובר, כבר מבטאים מספרים מעל התוואי וזה יכול לעלות בכמה עשיריות טובות ואפילו יותר..

עליית התשואות משפיעה על כל השוקים. אג"ח 10 שנים ב-4.33% מגדילות את שיעור ההיוון, מה שפוגע במניות צמיחה שתלויות בתזרימים רחוקים. מדד S&P 500 ירד ב-1.5% בימים האחרונים, עם לחץ על טכנולוגיה ומוליכים למחצה. מניות ערך ובנקים, לעומת זאת, נהנות מריבית גבוהה יותר.

• מניית הניו יורק טיימס מזנקת ב-10% - מה היה בדוחות?
• אינמוד בלי אקזיט, עם הר מזומנים ושאלה גדולה: האם משה מזרחי יצליח להחזיר את הצמיחה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ההימור של האב: 245 אלף דולר שהפכו להשקעה הגדולה בהיסטוריה

בעיקרון כשאגרות החוב מספקות תשואה טובה יותר הן הופכות לאטרקטיביות יותר ביחס למניות. אבל, אם התשואות עולות מאינפלציה ולא מצמיחה חזקה, זה פחות תומך במניות.

כך או אחרת, בפד נזכיר מעריכים כי תהיה כד סוף השנה הפחתת ריבית אחת, אבל גם הם מציגים את הסיכון הגדול של המלחמה ומחירי הדלקים -  השוק יותר פסימי וחושב שהמלחמה תתארך. השוק מבטא זאת גם בשוק החוזים על הריבית עם סיכוי של 50% להעלאת ריבית וגם במחירי אגרות החוב כשהתשואה בחודש האחרון עלתה בכ-0.3% 

לא רק ארה"ב - האם הריבית תעלה מסביב לעולם?

ומה קורה בעולם? הבנקים המרכזיים ממתינים, אבל השווקים כבר מתמחרים העלאות ריבית. הבנקים המרכזיים באירופה ויפן, בדומה לפד, אומנם השאירו את הריבית ללא שינוי בהחלטות האחרונות, אבל מאחורי הקלעים התמונה מתחילה להשתנות. השווקים כבר מתמחרים העלאות ריבית, בעיקר באירופה, כאשר הסיבה המרכזית היא הזינוק במחירי האנרגיה על רקע המלחמה. 

האינפלציה מאיימת לעלות בגלל התייקרות הנפט והגז, אבל מצד שני הכלכלה עלולה להיחלש. זה מצב קלאסי שבו הבנקים המרכזיים נאלצים לבחור בין בלימת מחירים לבין שמירה על צמיחה. בגוש האירו, נראה כי הבנק המרכזי מתקרב לנקודת הכרעה. לפי הערכות בשווקים, כבר בהחלטות הקרובות עשויה להגיע העלאת ריבית, אם כי יש גם תרחיש של דחייה לחודש יוני. זאת אם האינפלציה תישאר גבוהה מהיעד.

בבריטניה התמונה אפילו ברורה יותר. הריבית נותרה על כ-3.75%, אבל הבנק המרכזי שינה טון והפך ליותר ניצי. כלומר, הוא מאותת לשוק שהוא מוכן לפעול במהירות אם הלחצים האינפלציוניים יתגברו. זה שינוי משמעותי, במיוחד אחרי תקופה ארוכה של גישה זהירה. עם זאת, לא כל המדינות באותו כיוון. במדינות כמו שוודיה, שווייץ וטאיוואן הריבית נותרה ללא שינוי, בעוד שבברזיל ורוסיה דווקא בחרו להפחית ריבית כדי לתמוך בכלכלה המקומית. כלומר, התמונה הגלובלית לא אחידה.

ההשפעה של המלחמה ועליית מחיר הנפט - התקיפות במתקני נפט וגז, לצד הפגיעה בנתיבי אספקה מרכזיים, דחפו את מחירי הנפט לרמות של כ-119 דולר לחבית בשיא. גם מחירי הגז באירופה זינקו לרמות גבוהות משמעותית מבעבר, אפילו פי 2. 

ההשפעה  מוד גדולה על מדד המחירים והאינפלציה. זה לא רק עניין של מחיר דלק. מדובר בשרשרת שלמה: עלויות הייצור עולות, מחירי התחבורה מטפסים, ובסופו של דבר גם הצרכן משלם יותר. במילים אחרות, האינפלציה מקבלת דחיפה גדולה למעלה. אבל כאן נכנסת הבעיה: אותה התייקרות גם פוגעת בפעילות הכלכלית. עסקים מצמצמים פעילות, צרכנים מוציאים פחות, והצמיחה נחלשת. לכן, הבנקים המרכזיים נמצאים בדילמה אמיתית. 

ביפן נוקטים זהירות. הבנק המרכזי השאיר את הריבית ללא שינוי, אבל השאיר פתח להעלאה כבר בהחלטה הקרובה. בסין, יש סימנים ליציאה מתקופה של ירידות מחירים, אבל זה מגיע יחד עם שחיקה ברווחיות של חברות. כלומר, גם שם התמונה מורכבת. בשווקים מתעוררים רואים תופעות שונות: בצ'ילה הצמיחה הפתיעה לטובה, בעוד שבגאנה נרשמה עלייה חדה בשוק המניות, בין היתר בגלל שינוי בגישת המשקיעים.

בסופו של דבר, נראה שהכלכלה העולמית נכנסת לשלב שבו אי הוודאות גבוהה במיוחד. הבנקים המרכזיים אומנם ממתינים, אבל השווקים כבר מסתכלים קדימה ומתמחרים תרחיש של הידוק מוניטרי מחודש, לפחות בחלק מהאזורים.