
רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
המתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; מה מחפשת רוסיה בפולין
אירוע דרמטי בשמי פולין. רחפנים רוסיים מדגם "שאהד" האיראני חדרו למרחב האווירי של פולין שחברה בנאט"ו, במקביל למתקפה רוסית מאסיבית על אוקראינה. הצבא הפולני הפעיל מערכות יירוט, ארבעה נמלי תעופה מרכזיים נסגרו כולל וורשה, יחידות מילואים הוקפצו לכוננות. לא ברור מה רוסיה רצתה להשיג במהלך - אולי סוג של איום-הפחדה. אבל זה יכול להתדרדר במהירות להרחבה של המלחמה. החשש באירופה גדול.
החדירה לשטח נאט"ו מסמנת נקודת מפנה במלחמה ההיברידית של רוסיה, ומעלה את הסיכוי להפעלת סעיף 5 של אמנת נאט"ו - תרחיש שיוביל לזינוק חסר תקדים בתקציבי הביטחון האירופיים שגם כך נמצאים במגמת גידול מואצת על רקע היכולות החלשות של הצבאות באירופה, ההשקעה הנמוכה יחסית בביטחון וההישענות על ארה"ב. זה כאמור משתנה, אך זה לוקח זמן.
מטוסי F-16 הוקפצו, המרחב האווירי נחסם: אירופה מתעוררת לאיום החדש
הרחפנים הרוסיים, שזוהו על ידי מערכות מכ"ם מתקדמות, לא הגיעו בטעות. משרד ההגנה הפולני אישר שמדובר בכמה כלים בלתי מאוישים שיורטו בהצלחה. התגובה הבינלאומית הייתה מיידית: מטוסי קרב מגרמניה ובלגיה הצטרפו לפטרולים, נאט"ו הכריזה על כוננות מוגברת, ופולין סגרה את גבולה עם בלארוס.
סגירת המרחב האווירי גרמה לעיכוב של מאות טיסות ולנזק כלכלי מיידי, אך יש תחום שמרוויח מכך - חברות הביטחון. תקציבי ההגנה האירופיים, שכבר צמחו ב-15% ב-2025 לרמה של 370 מיליארד יורו, צפויים לזנק עוד יותר. גרמניה לבדה הכריזה על תוספת חירום של 20 מיליארד יורו לרכש מערכות אנטי-רחפנים.
- ארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביקוש למערכות אנטי-רחפנים מזנק. השוק הגלובלי, שהוערך ב-1.2 מיליארד דולר ב-2023, צפוי להגיע ל-4.8 מיליארד דולר עד 2028 - צמיחה שנתית ממוצעת של 32%. נאט"ו הכריזה על תוכנית רכש חירום של 5 מיליון רחפנים ומערכות נגד רחפנים בשווי 85 מיליארד דולר עד 2027.
הקשר הישראלי: אלביט ורפאל מובילות את המירוץ הטכנולוגי
החברות הישראליות נמצאות בעמדת יתרון מובהקת בזכות הניסיון הישראלי מול רחפנים בכלל ורחפני שאהד בפרט, אותו דגם בדיוק שחדר לפולין. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, ישראל יירטה למעלה מ-4,000 רחפנים , וצברה מאגר נתונים ייחודי שמעניק יתרון טכנולוגי גדול. פולין כבר חתמה על עסקה עם חברות ביטחוניות ישראליות לרבות עסקת ענק עם רפאל.
וסיה מתכננת לייצר 30,000 רחפנים ארוכי טווח ו-2,500 טילים מדויקים ב-2025. איראן מספקת לרוסיה 400 רחפני שאהד בחודש, ומפתחת דגמים חדשים עם טווח של 2,500 ק"מ. בתגובה, ארה"ב הגדילה את תקציב ההגנה ל-900 מיליארד דולר לשנת 2026, עם 45 מיליארד דולר ייעודיים למערכות נגד רחפנים. טראמפ הכריח את נאטו להגדיל את תקציב הביטחון פי 2 תוך מספר שנים.
- אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
- X של מאסק מראה סימני התאוששות - ההכנסות עולות, אבל הדרך לאיזון עוד ארוכה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
האיחוד האירופי הכריז על תוכנית "Shield Europe" בהיקף 200 מיליארד יורו לחמש השנים הקרובות, עם דגש על בניית מערך הגנה אווירית משולב. צרפת מובילה פרויקט לייצור מיליון רחפני קרב עד 2027, ובריטניה משקיעה 15 מיליארד פאונד בפיתוח מערכות לייזר נגד רחפנים.
הכוכבת - נקסט ויז'ן
פי 30 מאז ההנפקה ב-2021. מניית נקסט ויז'ן היא הכוכבת של התחום כשהיא נמצאת בלב העניין - היא מפתחת יכולות לייצוב המצלמות והיכולות של הרחפנים, זה אלמנט קריטי ברחפנים וכטב"מים מסוגים שונים וזה מתבטא בפעילות של החברה שגדלה מדי רבעון בקצב מרשים ובמקביל כאמור המניה שוברת שיאים כשבשנה האחרונה עלתה ב-260%.
החברה נסחרת בשווי של 12 מיליארד שקל, כשהיא מוכרת בקצב שנתי של כ-500 מיליון שקל ומרוויחה כ-320 מיליון שקל.
- 4.יהודי 10/09/2025 11:21הגב לתגובה זוהם שונאים את היהודים יותר מאשר דואגים לחיים שלהם ולכן מתעסקים בזה 100% מהזמן במקום לדאוג לחיים שלהםאז שיכחדו לא מעניין אותי. לפחות שילמדו רוסית או ערבית זה מה שישאר שם
- 3.אנונימי 10/09/2025 11:17הגב לתגובה זומי שלא מבין ומי שהופחד על ידי אתרי אינטרנט שמניות הביטחון לא יעלו פשוט פתי אני ממשיך לקנות עוד קצת כל פעם שיש ירידה זו הההשקעה הטובה ביותר לשנים הבאות
- 2.תפור על המערכת של עין שלישית ההזמנה אתמול לא באה בחלל ריק. (ל"ת)אנונימי 10/09/2025 10:26הגב לתגובה זו
- 1.בא 10/09/2025 09:03הגב לתגובה זועוד שטח...

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
מכשיר ה-tDCS של Flow יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?
רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.
ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.
האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.
לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.
- דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.
מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה
25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים.
סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה.
אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר.
"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.
- למה צ'ק פוינט מגייסת אג"ח כשיש לה הר מזומנים בבנק?
- שיתוף פעולה בין צ'ק פוינט לאוניברסיטת בר-אילן בתכנית לימודי הסייבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".
