טראמפ וייטנאםהאם הסכם הסחר עם וייטנאם מתפורר?
הממשל בוושינגטון מציג את ההסכם מול וייטנאם כהישג, אבל בהאנוי לא מרוצים ומנסים בשקט להוריד את שיעור המכס; טראמפ עדיין רחוק מלהבטיח לעצמו הסדרים אמיתיים מול מדינות עם גירעון סחר והדד-ליין מתקרב
וייטנאם מצאה את עצמה מופתעת בשבוע שעבר כשהנשיא טראמפ הכריז באופן דיי חד צדדי על עסקת מכסים בין שתי המדינות, שכללה שיעור מכס של 20%, הרבה מעבר למה שחשבה שישולם בפועל. על פי דיווחים בבלומברג, מיד לאחר שיחת הטלפון בין טראמפ לבין מזכ״ל המפלגה הקומוניסטית
טו לאם, הורה האחרון לצוות המו״מ שלו להמשיך לנסות להוריד את שיעור המכס, מתוך הבנה שההסכם רחוק מלהיות סגור סופית.
עד לשיחה הזו, וייטנאם דחפה למכסים בטווח של 10%-15%, ונראה שהופתעה לחלוטין כשהאמריקאים הודיעו על 20% כעובדה מוגמרת. בפועל, שיעור המכס
של 20% מחליף את רמת הבסיס של 10% שהייתה נהוגה ברוב המקרים, ובמקרים מסוימים הוא יתווסף למכסים קיימים, כמו תעריפי 'מדינת מועדפת' שארה"ב גובה במקביל. לפי גורמים בממשל האמריקאי, זה ידחוף את שיעור המס האפקטיבי בפועל ברוב המוצרים אף מעל 20%. יחד עם זאת, המכסים הענפיים,
למשל על פלדה או רכבים, לא מצטברים אלא מחושבים לפי הגבוה מביניהם. ברקע, היא נוקטת בקו שקט כדי לנסות ולהמתיק את הגלולה.
במישור הדיפלומטי, המצב עבור וייטנאם לא פשוט. המדינה מנסה לתמרן בין ארה״ב, שמציבה דרישות נוספות כמו מניעת מעבר סחורות סיניות דרכה
כדי לעקוף את המכסים, לבין סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה, שכבר הזהירה כי תנקוט צעדים אם תראה פגיעה באינטרסים שלה. בתוך כך, וייטנאם פועלת לחזק פיקוח על מקור הסחורות ולמנוע הונאות, רק כדי לשמור על השקט מול וושינגטון.
מהצד האמריקאי, הסיפור שונה
לחלוטין. טראמפ הציג את העסקה עם וייטנאם כהסכם סחר שני במספר (אחרי ההסכם עם בריטניה), כאילו מדובר בהישג בטוח, אבל בפועל נראה שלא כך המצב. על פי הדיווח האחרון נראה שההסכם היה יותר חד צדדי ואינו סופי ואין עדיין פרטים על איך המכס ייאכף, והעסקה היא בעיקר תמריץ
לאסוף כותרות רגע לפני הדד ליין של ה-1 באוגוסט שבו ייכנסו לתוקף מכסים של עד 50% על מדינות שלא יסגרו הסכמים.
- טראמפ חותם על הסכם סחר עם וייטנאם - נייקי קופצת
- אנבידיה צפויה לייצר שבבים בוייטנאם - בניסיון לפזר סיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר, לבריטניה אין גירעון סחר מול ארה"ב אלא עודף אמריקאי, כך שוושינגטון לא נדרשת לדרוש תיקון במאזן או להתחייבות של בריטניה לייבא יותר. בנוסף, בריטניה עצמאית מאז הברקזיט ואינה כפופה למדיניות הסחר של האיחוד האירופי, מה שהפך את המו"מ למהיר וחלק יחסית. על הנושא הרחבנו כאן הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות.
אז כתבנו שהמבחן האמיתי למדיניות המכסים של טראמפ עוד לפנינו: ההסכם מול בריטניה היה קל יחסית, בלי כמעט מחלוקות, ואילו במגעים מול מדינות כמו הודו, ישראל או וייטנאם, שם לארה"ב גירעון סחר, צפויות דרישות הרבה יותר כבדות ומורכבות.
מעניין לגלות שמול כל הסלט הגיאופוליטי הזה, המשקיעים דווקא מרוצים. מדדי המניות בוייטנאם טיפסו לשיא של שלוש שנים, ומנהל השקעות בכיר אמר השבוע בפסגת השקעות בהאנוי ש"השוק מפרש את המכס החדש כהסכם טוב עבור וייטנאם", בעיקר כי הוא מעניק למדינה ודאות יחסית אל מול
התסריט של מכס גורף גבוה עוד יותר על כלל הסחורות. במקביל, ראש ממשלת וייטנאם צ'ין נפגש השבוע בברזיל עם ראש ממשלת סין לי צ׳יאנג, והשניים הסכימו לקדם את הקשרים הכלכליים ולהעדיף את פרויקט הרכבת המחבר בין שתי המדינות, עוד סימן לכך שוייטנאם מנסה להחזיק את החבל משני
קצותיו.
- 2.אנונימי 12/07/2025 17:50הגב לתגובה זוטראמפ לא ינוח
- 1.אנונימי 12/07/2025 16:58הגב לתגובה זואת טראמפ לא מעניין האמת ומה קורה כי הוא גם לא יודע אם במכוון ואם כי אין לו את היכולת המנטלית העיקר לפרסם ברשת שלו הצלחתי.כמו ששולח לדרום קוריאה מכתב שמודיע להם על 20% למרות שבין המדינות יש הסכם סחר חופשי אז פחות חסם מ0% מה הוא עוד רוצההבן אדם לא איש עסקים מוצלח לא נשיא מוצלח ולא סוחר מוצלח נוכל עם כריזמה זהו
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%
שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר).
הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.
CSI 300 שוברת שיאים
מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר.
בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.
ה-FOMO מלווה בחששות מבועה
בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק.
- חברת השבבים הסינית מזהירה: "המניה שלנו יקרה מדי"
- אנבידיה הסינית? קמבריקון דיווחה על קפיצה של 4,348% במכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.
ענקית הקוסמטיקה איבדה מזוהרה ומחכה לטיפול פנים
במשך שנים נחשבה אסתי לאודר לכוכבת הגדולה של תעשיית התמרוקים והבשמים אבל בשנים האחרונות הציגה חולשה מתמדת בביצועים העסקיים ובמניה. המלצות חיוביות באתרים כמו רדיט ורובינהוד, תחזיות אופטימיות על התעשייה כולה ובעיקר כניסה לראשונה של מנכ"ל שאינו מבני המשפחה מאותתות על שינוי אפשרי, שכבר מתחיל להיות מורגש במניה
מפעם לפעם מתרסקת מניה שמייצגת "אייקון", כוכב -על בתחום העיסוק שלה, שמשקיעים, אמריקאים בעיקר, אוהבים להחזיק עשרות בשנים, מדור לדור. עד כדי כך גדול האמון במניות מהסוג הזה שאנשים מסרבים להכיר בשינויים שעוברים על החברה או על תחום העיסוק, וכל פספוס של הקונצנזוס, בעיני בעלי המניות הללו, הוא זמני בלבד.
לדוגמה, אני הכרתי משקיעים בג'נרל מוטורס (סימול:GM) שסירבו להכיר בעובדה שהמניות שבהן החזיקו מאז ומעולם, אינן שוות מאומה, נמחקו כחלק מ"תוכנית ההצלה" של משבר 2008. באותם ימים ממשלת ארה"ב השקיעה סכומי עתק בסדרה ארוכה של חברות ציבוריות מובילות, מ-AIG ומטה, כדי לעזור לאלה שנחשבו "חשובות מכדי ליפול" לצלוח את המשבר, וההצלחה הייתה אדירה.
תמורת העזרה קיבל האוצר האמריקאי טונות של מניות בכל אותן החברות שאותן מכר ברווחי עתק בשנים 2010-12. GM לא הייתה אחת מהן כי ענקית הרכב "הצליחה", באמצעות ניהול כושל, להוביל את הרשויות למסקנה ששום סכום שישקיעו בחברה לא יציל אותה. לכן הם איפשרו לחברה לפשוט רגל, ועל חורבות החברה שבמשך 100 שנים הובילה את תעשיית הרכב ולא רק, הקימו חברה חדשה שהונפקה ב-2010 לציבור כאשר בעלי המניות של GM המקורית נשארו עם טפטים בלבד, מהלך מדהים בארץ השוק החופשי והאמיצים.
היה לי לקוח במיאמי שסירב להכיר במציאות. הוא תבע את ממשלת ארה"ב והפסיד, ועד יום מותו טען שהמניות שברשותו הן האמיתיות וכי ההנפקה הייתה פייק. למה אני מספר את זה? כי ענקית היופי, קבוצת אסתי לאודר (סימול:EL) הייתה עד לפני ארבע שנים הכוכבת הגדולה של תעשיית התמרוקים והבשמים, ומאז סוף 2021 הפסידה 76% מערכה.
- משבר היופי של אסתי לאודר: אלפי עובדים יפוטרו, המניה צונחת ב-16%
- מערכות אסתי לאודר הותקפו: עשויה להיות השפעה על הפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשך 13 שנים, מתחילת 2009 ועד סוף 2021 עלתה מניית EL ביותר מפי 30, מ-12.25 דולר ל-370 דולר, וזאת בהשוואה לעלייה של כמעט 500% במדד ה-S&P. אבל מה שקרה לביזנס של החברה בארבע השנים מאז הגיעה המניה לשיא, זה כבר סיפור אחר. המכירות והרווח התפעולי נפלו בעוצמה, והרווח למניה שב-2021 הגיע ל-7.8 דולר, ירד ב-2024 ל-1.8 דולר.
