
האם הסכם הסחר עם וייטנאם מתפורר?
הממשל בוושינגטון מציג את ההסכם מול וייטנאם כהישג, אבל בהאנוי לא מרוצים ומנסים בשקט להוריד את שיעור המכס; טראמפ עדיין רחוק מלהבטיח לעצמו הסדרים אמיתיים מול מדינות עם גירעון סחר והדד-ליין מתקרב
וייטנאם מצאה את עצמה מופתעת בשבוע שעבר כשהנשיא טראמפ הכריז באופן דיי חד צדדי על עסקת מכסים בין שתי המדינות, שכללה שיעור מכס של 20%, הרבה מעבר למה שחשבה שישולם בפועל. על פי דיווחים בבלומברג, מיד לאחר שיחת הטלפון בין טראמפ לבין מזכ״ל המפלגה הקומוניסטית
טו לאם, הורה האחרון לצוות המו״מ שלו להמשיך לנסות להוריד את שיעור המכס, מתוך הבנה שההסכם רחוק מלהיות סגור סופית.
עד לשיחה הזו, וייטנאם דחפה למכסים בטווח של 10%-15%, ונראה שהופתעה לחלוטין כשהאמריקאים הודיעו על 20% כעובדה מוגמרת. בפועל, שיעור המכס
של 20% מחליף את רמת הבסיס של 10% שהייתה נהוגה ברוב המקרים, ובמקרים מסוימים הוא יתווסף למכסים קיימים, כמו תעריפי 'מדינת מועדפת' שארה"ב גובה במקביל. לפי גורמים בממשל האמריקאי, זה ידחוף את שיעור המס האפקטיבי בפועל ברוב המוצרים אף מעל 20%. יחד עם זאת, המכסים הענפיים,
למשל על פלדה או רכבים, לא מצטברים אלא מחושבים לפי הגבוה מביניהם. ברקע, היא נוקטת בקו שקט כדי לנסות ולהמתיק את הגלולה.
במישור הדיפלומטי, המצב עבור וייטנאם לא פשוט. המדינה מנסה לתמרן בין ארה״ב, שמציבה דרישות נוספות כמו מניעת מעבר סחורות סיניות דרכה
כדי לעקוף את המכסים, לבין סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה, שכבר הזהירה כי תנקוט צעדים אם תראה פגיעה באינטרסים שלה. בתוך כך, וייטנאם פועלת לחזק פיקוח על מקור הסחורות ולמנוע הונאות, רק כדי לשמור על השקט מול וושינגטון.
מהצד האמריקאי, הסיפור שונה
לחלוטין. טראמפ הציג את העסקה עם וייטנאם כהסכם סחר שני במספר (אחרי ההסכם עם בריטניה), כאילו מדובר בהישג בטוח, אבל בפועל נראה שלא כך המצב. על פי הדיווח האחרון נראה שההסכם היה יותר חד צדדי ואינו סופי ואין עדיין פרטים על איך המכס ייאכף, והעסקה היא בעיקר תמריץ
לאסוף כותרות רגע לפני הדד ליין של ה-1 באוגוסט שבו ייכנסו לתוקף מכסים של עד 50% על מדינות שלא יסגרו הסכמים.
- טראמפ חותם על הסכם סחר עם וייטנאם - נייקי קופצת
- אנבידיה צפויה לייצר שבבים בוייטנאם - בניסיון לפזר סיכונים
נזכיר, לבריטניה אין גירעון סחר מול ארה"ב אלא עודף אמריקאי, כך שוושינגטון לא נדרשת לדרוש תיקון במאזן או להתחייבות של בריטניה לייבא יותר. בנוסף, בריטניה עצמאית מאז הברקזיט ואינה כפופה למדיניות הסחר של האיחוד האירופי, מה שהפך את המו"מ למהיר וחלק יחסית. על הנושא הרחבנו כאן הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות.
אז כתבנו שהמבחן האמיתי למדיניות המכסים של טראמפ עוד לפנינו: ההסכם מול בריטניה היה קל יחסית, בלי כמעט מחלוקות, ואילו במגעים מול מדינות כמו הודו, ישראל או וייטנאם, שם לארה"ב גירעון סחר, צפויות דרישות הרבה יותר כבדות ומורכבות.
מעניין לגלות שמול כל הסלט הגיאופוליטי הזה, המשקיעים דווקא מרוצים. מדדי המניות בוייטנאם טיפסו לשיא של שלוש שנים, ומנהל השקעות בכיר אמר השבוע בפסגת השקעות בהאנוי ש"השוק מפרש את המכס החדש כהסכם טוב עבור וייטנאם", בעיקר כי הוא מעניק למדינה ודאות יחסית אל מול
התסריט של מכס גורף גבוה עוד יותר על כלל הסחורות. במקביל, ראש ממשלת וייטנאם צ'ין נפגש השבוע בברזיל עם ראש ממשלת סין לי צ׳יאנג, והשניים הסכימו לקדם את הקשרים הכלכליים ולהעדיף את פרויקט הרכבת המחבר בין שתי המדינות, עוד סימן לכך שוייטנאם מנסה להחזיק את החבל משני
קצותיו.