האם הסכם הסחר עם וייטנאם מתפורר?
הממשל בוושינגטון מציג את ההסכם מול וייטנאם כהישג, אבל בהאנוי לא מרוצים ומנסים בשקט להוריד את שיעור המכס; טראמפ עדיין רחוק מלהבטיח לעצמו הסדרים אמיתיים מול מדינות עם גירעון סחר והדד-ליין מתקרב
וייטנאם מצאה את עצמה מופתעת בשבוע שעבר כשהנשיא טראמפ הכריז באופן דיי חד צדדי על עסקת מכסים בין שתי המדינות, שכללה שיעור מכס של 20%, הרבה מעבר למה שחשבה שישולם בפועל. על פי דיווחים בבלומברג, מיד לאחר שיחת הטלפון בין טראמפ לבין מזכ״ל המפלגה הקומוניסטית
טו לאם, הורה האחרון לצוות המו״מ שלו להמשיך לנסות להוריד את שיעור המכס, מתוך הבנה שההסכם רחוק מלהיות סגור סופית.
עד לשיחה הזו, וייטנאם דחפה למכסים בטווח של 10%-15%, ונראה שהופתעה לחלוטין כשהאמריקאים הודיעו על 20% כעובדה מוגמרת. בפועל, שיעור המכס
של 20% מחליף את רמת הבסיס של 10% שהייתה נהוגה ברוב המקרים, ובמקרים מסוימים הוא יתווסף למכסים קיימים, כמו תעריפי 'מדינת מועדפת' שארה"ב גובה במקביל. לפי גורמים בממשל האמריקאי, זה ידחוף את שיעור המס האפקטיבי בפועל ברוב המוצרים אף מעל 20%. יחד עם זאת, המכסים הענפיים,
למשל על פלדה או רכבים, לא מצטברים אלא מחושבים לפי הגבוה מביניהם. ברקע, היא נוקטת בקו שקט כדי לנסות ולהמתיק את הגלולה.
במישור הדיפלומטי, המצב עבור וייטנאם לא פשוט. המדינה מנסה לתמרן בין ארה״ב, שמציבה דרישות נוספות כמו מניעת מעבר סחורות סיניות דרכה
כדי לעקוף את המכסים, לבין סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה, שכבר הזהירה כי תנקוט צעדים אם תראה פגיעה באינטרסים שלה. בתוך כך, וייטנאם פועלת לחזק פיקוח על מקור הסחורות ולמנוע הונאות, רק כדי לשמור על השקט מול וושינגטון.
מהצד האמריקאי, הסיפור שונה
לחלוטין. טראמפ הציג את העסקה עם וייטנאם כהסכם סחר שני במספר (אחרי ההסכם עם בריטניה), כאילו מדובר בהישג בטוח, אבל בפועל נראה שלא כך המצב. על פי הדיווח האחרון נראה שההסכם היה יותר חד צדדי ואינו סופי ואין עדיין פרטים על איך המכס ייאכף, והעסקה היא בעיקר תמריץ
לאסוף כותרות רגע לפני הדד ליין של ה-1 באוגוסט שבו ייכנסו לתוקף מכסים של עד 50% על מדינות שלא יסגרו הסכמים.
- טראמפ חותם על הסכם סחר עם וייטנאם - נייקי קופצת
- אנבידיה צפויה לייצר שבבים בוייטנאם - בניסיון לפזר סיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר, לבריטניה אין גירעון סחר מול ארה"ב אלא עודף אמריקאי, כך שוושינגטון לא נדרשת לדרוש תיקון במאזן או להתחייבות של בריטניה לייבא יותר. בנוסף, בריטניה עצמאית מאז הברקזיט ואינה כפופה למדיניות הסחר של האיחוד האירופי, מה שהפך את המו"מ למהיר וחלק יחסית. על הנושא הרחבנו כאן הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות.
אז כתבנו שהמבחן האמיתי למדיניות המכסים של טראמפ עוד לפנינו: ההסכם מול בריטניה היה קל יחסית, בלי כמעט מחלוקות, ואילו במגעים מול מדינות כמו הודו, ישראל או וייטנאם, שם לארה"ב גירעון סחר, צפויות דרישות הרבה יותר כבדות ומורכבות.
מעניין לגלות שמול כל הסלט הגיאופוליטי הזה, המשקיעים דווקא מרוצים. מדדי המניות בוייטנאם טיפסו לשיא של שלוש שנים, ומנהל השקעות בכיר אמר השבוע בפסגת השקעות בהאנוי ש"השוק מפרש את המכס החדש כהסכם טוב עבור וייטנאם", בעיקר כי הוא מעניק למדינה ודאות יחסית אל מול
התסריט של מכס גורף גבוה עוד יותר על כלל הסחורות. במקביל, ראש ממשלת וייטנאם צ'ין נפגש השבוע בברזיל עם ראש ממשלת סין לי צ׳יאנג, והשניים הסכימו לקדם את הקשרים הכלכליים ולהעדיף את פרויקט הרכבת המחבר בין שתי המדינות, עוד סימן לכך שוייטנאם מנסה להחזיק את החבל משני
קצותיו.
- 2.אנונימי 12/07/2025 17:50הגב לתגובה זוטראמפ לא ינוח
- 1.אנונימי 12/07/2025 16:58הגב לתגובה זואת טראמפ לא מעניין האמת ומה קורה כי הוא גם לא יודע אם במכוון ואם כי אין לו את היכולת המנטלית העיקר לפרסם ברשת שלו הצלחתי.כמו ששולח לדרום קוריאה מכתב שמודיע להם על 20% למרות שבין המדינות יש הסכם סחר חופשי אז פחות חסם מ0% מה הוא עוד רוצההבן אדם לא איש עסקים מוצלח לא נשיא מוצלח ולא סוחר מוצלח נוכל עם כריזמה זהו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
