טראמפ ושי צועקים (דאלי)
טראמפ ושי צועקים (דאלי)

סין מאשימה את ארה"ב: "טראמפ מפר הסכמות"

צוות גלובל | (5)

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מסלימה - טראמפ האשים את סינים שהם מפרים הסכמות ושהוא - "יפסיק להיות נחמד", הסינים לא נשארו חייבים ומאשימים את טראמפ ואנשי הממשל שלו באי עמידה בהסכמות. זאת נראית כמו מהמורה בדרך להסכם, אבל עם כל כך הרבה סיכונים ורגישויות במו"מ,
החשש שמהמורה שנראית "קלה", תהפוך למכשול גדול.

שתי המעצמות מחליפות האשמות על הפרת הסכם הסחר הראשוני שהושג בז'נבה ב-12 במאי. בייג'ינג דחתה אתמול את טענותיו של טראמפ, לפיהן סין לא עמדה בהתחייבויותיה, והאשימה את וושינגטון ביצירת "מחלוקות חדשות" שמגבירות
את אי הוודאות הכלכלית הגלובלית. המתיחות, שמתרחשת על רקע הגבלות הדדיות על יצוא טכנולוגיות ומתכות נדירות, מאיימת לערער את השקט היחסי שנוצר בעקבות השיחות בין שתי המעצמות, שקט שלווה בזינוקים בשווקים.

לאחר חודשים של
מכסים הדדיים שהגיעו לשיאים של 145% מצד ארה"ב ו-125% מצד סין, הצליחו נציגי שתי המדינות להגיע להסכם זמני בז'נבה, בתיווך שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט וסגן ראש ממשלת סין חה ליפנג. ההסכם כלל הפחתת מכסי הגומלין ל-10% למשך 90 יום, החל מ-12 במאי, במטרה לאפשר משא ומתן
להסכם סחר קבוע. עם זאת, המכס האמריקאי הנוסף של 20% על סין, שהוטל בשל טענות על מעורבות סינית בהברחות פנטניל, נותר בעינו.

ההסכם נתפס כצעד משמעותי להפחתת המתיחות, שהובילה לירידה של 21% ביצוא הסיני לארה"ב באפריל ולצמיחה
שלילית בתוצר האמריקאי ברבעון הראשון של השנה. ואולם, ההתפתחויות האחרונות מעידות על קריסה מהירה של האמון בין הצדדים.

טראמפ: "סין הפרה את ההסכם, סיימתי להיות נחמד"

בסוף השבוע האחרון,
טראמפ טלטל את השווקים כשהאשים את סין בהפרה מוחלטת של הסכם ז'נבה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית Truth Social, כתב: "עשיתי עסקה מהירה עם סין כדי להציל אותם ממצב גרוע מאוד... אבל סין, באופן לא מפתיע, הפרה לחלוטין את ההסכם. סיימתי להיות 'אדון נחמד'." טראמפ לא פירט
את ההפרות הספציפיות, אך גורמים בממשלו ציינו כי סין לא הסירה את ההגבלות על יצוא מתכות נדירות, בניגוד לציפיות האמריקאיות, והמשיכה לפעול בדרכים שפוגעות באינטרסים של ארה"ב.

היועץ הכלכלי של הבית הלבן, ג'יימסון גריר, הודיע
כי טראמפ שוקל לקיים שיחה עם נשיא סין שי ג'ינפינג השבוע כדי לטפל במשבר, אך טרם נקבע מועד. במקביל, ממשל טראמפ הרחיב את ההגבלות על יצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, כולל שבבי בינה מלאכותית ותוכנות לעיצוב שבבים, והכריז על ביטול ויזות לסטודנטים סינים באוניברסיטאות
אמריקאיות – צעד שזכה לביקורת חריפה מבייג'ינג.

תגובת סין: "ארה"ב היא זו שמפרה את ההסכמות"

סין הגיבה בחריפות להאשמות, וטענה כי היא מיישמת בקפידה את הסכם ז'נבה, בעוד ארה"ב נוקטת צעדים
חד-צדדיים שסותרים אותו. דובר משרד המסחר הסיני, הא יונגצ'יאן, אמר: "ארה"ב יוצרת מחלוקות כלכליות ומסחריות חדשות, שמגבירות את אי הוודאות וחוסר היציבות. אם וושינגטון תמשיך לפגוע באינטרסים שלנו, סין תנקוט צעדים נחרצים להגן על זכויותיה." הוא הדגיש כי ההגבלות הסיניות
על יצוא מתכות נדירות מבוססות על שיקולי ביטחון לאומי ומתיישבות עם נורמות בינלאומיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בייג'ינג גם מתחה ביקורת על המגבלות האמריקאיות החדשות, שכוללות איסור על מכירת טכנולוגיות מתקדמות וצעדים נגד סטודנטים סינים. פוסט
שפרסם עיתון המפלגה הקומוניסטית "יומון העם" טען כי "הצעדים האמריקאיים הם ניסיון לסחוט את סין ולהגביל את התפתחותה הטכנולוגית, תוך התעלמות מהתלות ההדדית של הכלכלות."

מתכות נדירות: הנשק האסטרטגי של סין

אחד ממוקדי המחלוקת הוא ההגבלות הסיניות על יצוא מתכות נדירות – 17 יסודות כימיים קריטיים לייצור מוצרים כמו סמארטפונים, מכוניות חשמליות, מטוסי קרב ומערכות MRI. סין שולטת ב-61% מהכרייה העולמית של מתכות אלו וב-92%
מהעיבוד שלהן, ובמיוחד ב-98% מהמתכות הכבדות, שהן היקרות והחיוניות ביותר. באפריל, בייג'ינג הטילה מגבלות חדשות על יצוא שבע מתכות כבדות, וחייבה חברות לקבל אישור מיוחד מהממשלה – צעד שגרם לדאגה רבה בארה"ב, שתלויה ביבוא סיני לתעשיות ההייטק והביטחון שלה.

style="line-height1: 1.38;">בתגובה, טראמפ חתם על צו ביצוע המאפשר כריית מתכות נדירות בקרקעית הים, צעד שנוי במחלוקת ונתפס בסין כהפרה של החוק הבינלאומי. עם זאת, מומחים מעריכים כי פיתוח מקורות חלופיים ייקח שנים, והתלות בסין תימשך בטווח הקצר.

הגבלות טכנולוגיה: המלחמה הקרה החדשה

ארה"ב גם מובילה קמפיין להגבלת ההתקדמות הטכנולוגית של סין. ממשל טראמפ מרחיב את המגבלות על יצוא שבבים מתקדמים, כולל אלה של חברת אנבידיה, ותוכנות לעיצוב שבבים. המגבלות, שמכוונות
למנוע שימוש צבאי סיני בטכנולוגיות אמריקאיות, פוגעות בתעשיית ההייטק הסינית ומעוררות חששות מפגיעה בתוצאות הפיננסיות של ענקיות השבבים ושל חברות הטכנולוגיה בכלל. 

המתיחות המחודשת כבר משפיעה על השווקים.  בורסות אסיה נסחרו
בירידות של כ-1.5%, החוזים העתידיים יורדים עד 0.7% ועל פי תחזית מעודכנת של מורגן סטנלי - שער הדולר צפוי ליפול ב-9% בשנה הקרובה - "שער הדולר יצנח ב-9% בשנה הקרובה"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נשיא הטאקו (ל"ת)
    אנונימי 02/06/2025 19:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    על ציר הרשע כמו סין איראן רוסיה וצפון קוריאה אי אפשר לסמוך. בשבילם לשקר למערב זו מצווה (ל"ת)
    מישל 02/06/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
  • ציר הרשע זאת ארהב (ל"ת)
    אנונימי 02/06/2025 16:25
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 03/06/2025 06:19
    סין זה מדינה שממש מתאים לכל אדם נורמלי לחיות זה המודל יחיד הראוי לחיקוי
  • מולי 02/06/2025 20:52
    אם ארהב היא ציר הרשע אז מה זה סין הטוב המוחלט
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.