אדם פורוגי אפלובין (אפלובין)
אדם פורוגי אפלובין (אפלובין)

אפלובין מזנקת אחרי דו"ח חזק; מה האנליסטים אומרים?

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה אפלובין

תחום הפרסום באפליקציות ממשיך לצמוח - חברת אפלובין, אחת השחקניות המרכזיות בתחום, סיפקה דוחות חזקים והמניה זינקה ב־17% במסחר המאוחר.

רווח כפול מהשנה שעברה

אפלובין הציגה רווח נקי של 1.67 דולר למניה, לעומת תחזית שעמדה על 1.44 דולר – ועלייה משמעותית מהרווח של 67 סנט ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות הגיעו ל־1.48 מיליארד דולר, הרבה מעל התחזיות שעמדו על 1.38 מיליארד. מדובר בצמיחה שנתית של לא פחות מ־40%.

עסקי הפרסום של אפלובין – הליבה של הפעילות שלה – צמחו ב־71%, ואחוז הרווח התפעולי (EBITDA מתואם) הגיע ל־81%, לעומת 73% בשנה שעברה. במילים פשוטות, לא רק שהיא מרוויחה הרבה – היא גם עושה את זה ביעילות מרשימה.

מהלך נוסף שהחברה ביצעה הוא מכירת חטיבת האפליקציות שלה, מהלך שאמור להיסגר ברבעון הנוכחי. זה סימן ברור לכך שאפלובין רוצה למקד את עצמה כבית טכנולוגי לפרסום דיגיטלי – במיוחד בתוך אפליקציות, וכנראה גם בתחום הסטרימינג והאי-קומרס.

התחזית לרבעון השני ממשיכה באותו קו חיובי: הכנסות של כ־1.2 מיליארד דולר (עלייה של 69%) ורווח תפעולי מתואם שיקפוץ ב־86%.

ומה עם השורטיסטים? הסיפור עוד לא נגמר

אפלובין עברה תקופה סוערת בתחילת השנה. סדרת דיווחים של שורטיסטים (סוחרים שמרוויחים מירידת מניה) האשימו את החברה בטקטיקות פרסום בעייתיות – לכאורה כאלה שמפרות את התנאים של חנויות האפליקציות של אפל וגוגל. מאז פברואר, מניית החברה ירדה בכ-20%, והספקות לגבי המודל העסקי שלה גבוהות בעיקר בעקבות דוחות האנליסטים של השורטיסטים. מצד שני - האנליסטים של בנקי ההשקעות אופטימים לגבי כיוון החברה 

החברה מצידה הכחישה בתוקף את טענות השורטיסטים: "הטענות שקריות וחסרות כל בסיס", אמרו שם. ההאשמה המרכזית היתה שהחברה עוברת על המדיניות של אפל וגוגל בפרסום המערכות שלה אצלן. אפל וגוגל לא הגיבו לפרסומים

מחיר היעד המשוקלל של האנליסטים עומד על כ-470 דולר וזה עוד לפני עדכון התוצאות האחרונות, מניית החברה אחרי עלייה של 13% נסחרת ב-344 דולר, על פניו יש עוד אפסייד מרשים של מעל 35%. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בשיחת הוועידה הבהיר, המנכ"ל, אדם פורוגי, שאפלובין לא תלויה כל כך בלקוחות הסינים הגדולים כמו Temu או Shein. לדבריו, "אנחנו מתמקדים במפרסמים בגודל בינוני – ולא עובדים כרגע עם הגדולים".


שאלות ותשובות על אפלובין והדוחות שלה 

מה אפלובין בעצם עושה?
מדובר בפלטפורמה טכנולוגית לפרסום דיגיטלי. היא מחברת בין מפרסמים (כמו חנויות אונליין או יוצרי תוכן) לבין אפליקציות, משחקים וסטרימינג – ומספקת להם כלים להגיע בדיוק לקהל הנכון. כלומר, היא הבמה, המנוע, והסטטיסטיקה – הכול במקום אחד.

מה מיוחד בתוצאות הרבעון הזה?
השיפור חד: רווח נקי כמעט כפול מהשנה שעברה, צמיחה בהכנסות ב־40% והתחזקות בכל פרמטר פיננסי. בנוסף, החברה נפרדת מפעילויות פחות רווחיות ומתמקדת בליבה שלה – מה שמעיד על בגרות אסטרטגית.

האם פרשת השורטיסטים עדיין רלוונטית?
נכון לעכשיו, אין חקירה רשמית מצד גוגל או אפל. הדו"ח הכספי אולי משנה את המומנטום, אבל כל עוד לא תהיה התייחסות רשמית – הנושא עדיין ברקע, בעיקר כי השוק רגיש מאוד להיבטים רגולטוריים.


מה צפוי בהמשך?
המכירה של חטיבת האפליקציות אמורה להיסגר ברבעון הנוכחי. המשקיעים ימשיכו לעקוב אחרי שיעורי הרווח, ביצועים בפרסום, וכל דיווח שקשור לאכיפה רגולטורית. כלומר, גם אם המספרים טובים – הסיפור עדיין לא נגמר.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני ברקי 08/05/2025 11:33
    הגב לתגובה זו
    חברה מעולה שיודעת לעבוד ולהרוויחלא חכמה לפרסם על ביצוע שורט ואז להפיל את החברהאפשר לעשות את זה בכל חברה שהיא
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.