טיקטוק
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

שבועיים לדדליין: טראמפ מנסה להחזיר את אורקל להציל את טיקטוק

אורקל כמעט רכשה את הפעילות של טיקטוק בצפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד בקדנציה הקודמת של טראמפ, אבל המהלך לא יצא לפועל; האם היא תחזור עכשיו ובאיזה מבנה עשויה להיות העסקה?

רוי שיינמן | (1)

רק שבועיים נותרו עד שהחוק האוסר על טיקטוק לפעול בארה"ב ייכנס לתוקף, ונראה כי טראמפ, בניסיון כמעט אחרון, מנסה להציל את הרשת הסינית על ידי החזרתה של השחקנית מהסיבוב הקודם - אורקל. החוק הציב לטיקטוק אולטימטום במסגרתו אם לא תמכור את הפעילות בארה"ב היא תיחסם, וזאת מתוך החשש לפגיעה בביטחון ארה"ב באמצעות המידע שטיקטוק הסינית אוספת על המשתמשים. 


למעשה הדדליין המקורי עבור טיקטוק כבר עבר, אך עם כניסתו לתפקיד נתן הנשיא דונלד טראמפ הארכה על מנת לנסות ולגבש פתרון, וזאת מתוך הרצון לשמור על יחסים יותר טובים עם הממשל הסיני. עכשיו טראמם מנסה להחזיר לתמונה שחקנית שכבר כמעט רכשה את טיקטוק ב-2020 - אורקל Oracle Corp -4.47%  .


הקשר של אורקל לטיקטוק - הרבה מעבר לענן

אורקל פועלת עם טיקטוק כבר היום והיא אחת מספקיות הענן הגדולות עבור החברה הסינית. למעשה, מאז 2022 כל המידע של משתמשים אמריקניים ברשת החברתית מועבר דרך השרתים של וושינגטון, וזאת כחלק מרגולציה שבאה לתת מענה חלקי לחששות של הממשל האמריקני. 


כבר ב-2020, בזמן הקדנציה הקודמת של טראמפ, אורקל ניסתה לרכוש את פעילות טיקטוק בצפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד, והיא גם ניצחה במירוץ, אך בסופו של דבר המהלך לא יצא לפועל. כשהתחיל הסבב הנוכחי של חיפוש מועמדות שירכשו את הפעילות אורקל כבר לא הייתה בתמונה, בין היתר בגלל שמאז הסבב הקודם טיקטוק גדלה למימדים שכבר גדולים מדי עליה.


עכשיו, טראמפ מנסה להחזיר אותה לתמונה כאשר לפי ההערכות מבנה העסקה יכול עשוי לכלול הרחבה של סמכויותיה של אורקל בכל הנוגע לתעבורת המידע בארה"ב, מתן נתח בבעלות על האפליצקיה וכל זאת כשהאלגוריתם עדיין נשאר סודי ובידיה של חברת האם הנוכחית ByteDance


בנוסף יש הערכות על היתכנות של עסקה במסגרתה משקיעים אמריקנים קיימים ב-ByteDance, כמו קבוצת Susquehanna של ג'ף יאס ו-General Atlantic של ביל פורד, ירכשו את הפעילות האמריקנית, כשאורקל תמשיך להיות האחראית על המיד של המשתמשים. אם התרחיש הזה אכן יתממש, אחוז הבעלות הסיני יירד מתחת ל-20% ויענה על דרישות הרגולטור האמריקני.


למה הממשל האמריקני מפחד מטיקטוק?

חוק המפלגה הקומוניסטית בסין מחייב את כל החברות במדינה לשתף פעולה עם רשויות הביטחון, כולל שיתוף של מידע, מה שמעורר חשש שהאפליקציה עלולה להפוך לכלי לריגול או להשפעה על דעת הקהל האמריקנית, במיוחד לאור העובדה ש-ByteDance מסרבת לחשוף את האלגוריתם שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


החשש הזה הוא שהביא את הממשל הקודם, בראשות הנשיא ג'ו ביידן, לחוקק באפריל האחרון את החוק שמחייב את טיקטוק להימכר או להיחסם, חוק שאושר גם על ידי בית המשפט העליון למרות סתירה חוקתית לכאורה שהציגה טיקטוק בעניין חופש הביטוי.


כמה טיקטוק שווה היום?

לפי ההערכות טיקטוק הכניסה ב-2024 כ-33 מיליארד דולר, צמיחה של כ-50% לעומת 2023. זה בערך חמישית מההכנסות של מטא ואם ניתן לטיקטוק הערכת שווי שדומה זה יציב לה שווי של כ-300 מיליארד דולר. 


רשימת עסקאות המיזוגים והרכישות בסדרי גודל האלה היא די קצרה - AOL רכשה את טיים וורנר ב-182 מיליארד דולר במזומן ובמניות בשנת 2000, והעסקה הגדולה ביותר מהסוג הזה גם כן הייתה באותה שנה כאשר חברת הסלולאר הבריטית וודפון רכשה את החברה הגרמנית מנסמן בקצת יותר מ-190 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 28/03/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    אין חברות בבית הספר ילדים חוצפנים ביגלל אתגר הטיקטוק ילד עם ילדה תיתביישו נער חוטף נערה וגברים בוכים לבד בבית איך הילד משיג ילדה תשיג ספר לימוד איפה החינוך היום מה זה תינוק הולך למכולת מבקש סיגריה היום
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.