טיקטוק
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

שבועיים לדדליין: טראמפ מנסה להחזיר את אורקל להציל את טיקטוק

אורקל כמעט רכשה את הפעילות של טיקטוק בצפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד בקדנציה הקודמת של טראמפ, אבל המהלך לא יצא לפועל; האם היא תחזור עכשיו ובאיזה מבנה עשויה להיות העסקה?

רוי שיינמן | (1)

רק שבועיים נותרו עד שהחוק האוסר על טיקטוק לפעול בארה"ב ייכנס לתוקף, ונראה כי טראמפ, בניסיון כמעט אחרון, מנסה להציל את הרשת הסינית על ידי החזרתה של השחקנית מהסיבוב הקודם - אורקל. החוק הציב לטיקטוק אולטימטום במסגרתו אם לא תמכור את הפעילות בארה"ב היא תיחסם, וזאת מתוך החשש לפגיעה בביטחון ארה"ב באמצעות המידע שטיקטוק הסינית אוספת על המשתמשים. 


למעשה הדדליין המקורי עבור טיקטוק כבר עבר, אך עם כניסתו לתפקיד נתן הנשיא דונלד טראמפ הארכה על מנת לנסות ולגבש פתרון, וזאת מתוך הרצון לשמור על יחסים יותר טובים עם הממשל הסיני. עכשיו טראמם מנסה להחזיר לתמונה שחקנית שכבר כמעט רכשה את טיקטוק ב-2020 - אורקל Oracle Corp -1.47%  .


הקשר של אורקל לטיקטוק - הרבה מעבר לענן

אורקל פועלת עם טיקטוק כבר היום והיא אחת מספקיות הענן הגדולות עבור החברה הסינית. למעשה, מאז 2022 כל המידע של משתמשים אמריקניים ברשת החברתית מועבר דרך השרתים של וושינגטון, וזאת כחלק מרגולציה שבאה לתת מענה חלקי לחששות של הממשל האמריקני. 


כבר ב-2020, בזמן הקדנציה הקודמת של טראמפ, אורקל ניסתה לרכוש את פעילות טיקטוק בצפון אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד, והיא גם ניצחה במירוץ, אך בסופו של דבר המהלך לא יצא לפועל. כשהתחיל הסבב הנוכחי של חיפוש מועמדות שירכשו את הפעילות אורקל כבר לא הייתה בתמונה, בין היתר בגלל שמאז הסבב הקודם טיקטוק גדלה למימדים שכבר גדולים מדי עליה.


עכשיו, טראמפ מנסה להחזיר אותה לתמונה כאשר לפי ההערכות מבנה העסקה יכול עשוי לכלול הרחבה של סמכויותיה של אורקל בכל הנוגע לתעבורת המידע בארה"ב, מתן נתח בבעלות על האפליצקיה וכל זאת כשהאלגוריתם עדיין נשאר סודי ובידיה של חברת האם הנוכחית ByteDance


בנוסף יש הערכות על היתכנות של עסקה במסגרתה משקיעים אמריקנים קיימים ב-ByteDance, כמו קבוצת Susquehanna של ג'ף יאס ו-General Atlantic של ביל פורד, ירכשו את הפעילות האמריקנית, כשאורקל תמשיך להיות האחראית על המיד של המשתמשים. אם התרחיש הזה אכן יתממש, אחוז הבעלות הסיני יירד מתחת ל-20% ויענה על דרישות הרגולטור האמריקני.


למה הממשל האמריקני מפחד מטיקטוק?

חוק המפלגה הקומוניסטית בסין מחייב את כל החברות במדינה לשתף פעולה עם רשויות הביטחון, כולל שיתוף של מידע, מה שמעורר חשש שהאפליקציה עלולה להפוך לכלי לריגול או להשפעה על דעת הקהל האמריקנית, במיוחד לאור העובדה ש-ByteDance מסרבת לחשוף את האלגוריתם שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


החשש הזה הוא שהביא את הממשל הקודם, בראשות הנשיא ג'ו ביידן, לחוקק באפריל האחרון את החוק שמחייב את טיקטוק להימכר או להיחסם, חוק שאושר גם על ידי בית המשפט העליון למרות סתירה חוקתית לכאורה שהציגה טיקטוק בעניין חופש הביטוי.


כמה טיקטוק שווה היום?

לפי ההערכות טיקטוק הכניסה ב-2024 כ-33 מיליארד דולר, צמיחה של כ-50% לעומת 2023. זה בערך חמישית מההכנסות של מטא ואם ניתן לטיקטוק הערכת שווי שדומה זה יציב לה שווי של כ-300 מיליארד דולר. 


רשימת עסקאות המיזוגים והרכישות בסדרי גודל האלה היא די קצרה - AOL רכשה את טיים וורנר ב-182 מיליארד דולר במזומן ובמניות בשנת 2000, והעסקה הגדולה ביותר מהסוג הזה גם כן הייתה באותה שנה כאשר חברת הסלולאר הבריטית וודפון רכשה את החברה הגרמנית מנסמן בקצת יותר מ-190 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 28/03/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    אין חברות בבית הספר ילדים חוצפנים ביגלל אתגר הטיקטוק ילד עם ילדה תיתביישו נער חוטף נערה וגברים בוכים לבד בבית איך הילד משיג ילדה תשיג ספר לימוד איפה החינוך היום מה זה תינוק הולך למכולת מבקש סיגריה היום
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.