הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
קוואלקום
צילום: qualcomm

קוואלקום אחרי עידן אפל: האסטרטגיה החדשה של ענקית השבבים

בעקבות איום אובדן מיליארדי הדולרים מאפל, ענקית השבבים שואפת לשלש את הכנסותיה מתחומים חדשים עד 2029

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה קוואלקום שבבים אפל

הרגע שקוואלקום QUALCOMM INC -0.52%  חששה ממנו הגיע סוף סוף: אפל Apple -0.27%  השיקה את שבב התקשורת הסלולרית הראשון שלה שפיתחה בעצמה. בעוד שמהלך זה צפוי לפגוע משמעותית בהכנסות של קוואלקום, חברת השבבים פועלת במהירות כדי להגיב לאתגר החדש ולמצוא מקורות הכנסה חלופיים.


אפל הודיעה בחודש שעבר כי תכלול את שבב התקשורת הסלולרית C1 שלה - רכיב קריטי המחבר סמארטפונים לרשתות סלולריות - בדגם ה-iPhone 16e. זהו הצעד הראשון במעבר לשבבי מודם ייעודיים שפותחו על ידי אפל, מהלך שצפוי להוביל להפסקה הדרגתית של התשלומים השנתיים בסך מיליארדי דולרים שאפל שילמה לקוואלקום עבור רכיבים אלה.


קוואלקום כבר הצהירה בעבר כי היא מניחה שלא תהיה לה הכנסה מאפל משנת 2027 ואילך. עם זאת, החברה עדיין צריכה להוכיח שהיא יכולה לגשר על הפער הצפוי בהכנסות, אתגר משמעותי שמחייב אסטרטגיה מחודשת.


תתמקד באנדרואיד

אחת הדרכים שבהן קוואלקום מקווה לעשות זאת היא באמצעות אספקת שבבים עדיפים למכשירי אנדרואיד. החברה הציגה את מודם ה-5G החדש שלה, X85, שישולב בשבבים העתידיים שלה, בכנס הטכנולוגיה Mobile World Congress בברצלונה ביום שני. החברה אמרה כי המודם יעניק "מובילות בקישוריות" לסמארטפוני האנדרואיד פרימיום שצפויים לכלול את הרכיב.


אם זה נשמע כמו עקיצה לטכנולוגיה החדשה של אפל, סמנכ"ל הכספים של קוואלקום, אקאש פאלקיוואלה, מתעקש שלא כך הדבר. "זה לא רק עניין של חברה אחת, התחרינו עם מגוון שלם של חברות והוכחנו באופן עקבי שאנחנו המובילים", אמר פאלקיוואלה בראיון. "וכך כשאנחנו מסתכלים קדימה, עם המודם החדש שיוצא, אין לנו ספק בדעתנו שהוא יהיה הטוב שבטובים."


בעוד אפל אמרה כי שבב ה-C1 שלה יהיה המודם החסכוני ביותר באנרגיה עד כה ב-iPhone, קוואלקום טוענת כי דגם ה-X85 יספק את חיבור ה-5G המהיר והחסכוני ביותר בסוללה למכשירי אנדרואיד. המודם זכה לאישורים מפורשים משותפים כמו גוגל של אלפאבית. השוואות מעשיות בין שני הרכיבים יצטרכו להמתין עד שמכשירים המשתמשים בשני הרכיבים יהיו זמינים במחצית השנייה של השנה הנוכחית. רק אז יהיה ניתן לבחון בצורה אובייקטיבית את הביצועים של כל אחד.


החלק השני בתכנית של קוואלקום

החלק השני בתוכנית של קוואלקום להחליף ואף להגדיל את ההכנסות שאבדו מאפל הוא באמצעות גיוון מעבר לסמארטפונים. מכירות הטלפונים באופן כללי טרם קיבלו את הדחיפה המקווה מהוספת תכונות בינה מלאכותית, והחברה מחפשת אפיקי צמיחה חדשים.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשנה שעברה, קוואלקום הצהירה כי היא רוצה לייצר הכנסות שנתיות משולבות של 22 מיליארד דולר מאספקת שבבים למחשבים אישיים, כלי רכב ולאינטרנט של הדברים (IoT) עד שנת 2029. זה יהיה כמעט פי שלושה מהרמה הקיימת, יעד שאפתני שמשקף את הצורך של החברה למצוא אלטרנטיבות להכנסות מאפל.


טכנולוגיית המודם X85 צפויה להיות משולבת בהדרגה בכל תיק המוצרים של קוואלקום. "יש לנו הזדמנות צמיחה עצומה שם שהיא הרבה יותר גדולה ממה שעמדת ההכנסות של אפל היא עבורנו", אמר פאלקיוואלה. הצהרה זו משקפת את הביטחון של ההנהלה ביכולתה למצוא פתרונות לאובדן הכנסות משמעותי.


תייצר שבבים למרכזי נתונים?

תחום שעדיין אינו נכלל רשמית בתוכנית הצמיחה אך נשאר על סדר היום הוא האפשרות שקוואלקום תיכנס לייצור שבבים לשרתים במרכזי נתונים. תחום זה היה נשלט היסטורית על ידי אינטל, אם כי יצרני שבבים כמו אנבידיה מתקדמים כאשר התפשטות הבינה המלאכותית יוצרת ביקוש ליחידות עיבוד גרפי (GPU).


בשנה שעברה, הוול-סטריט ג'ורנל דיווח כי קוואלקום פנתה לאינטל בנוגע לרכישה פוטנציאלית, אם כי לא היה עדכון מאוחר יותר בנושא. בינתיים, סיילש קוטאפאלי, לשעבר ארכיטקט ראשי לקו שבבי Xeon של אינטל למרכזי נתונים, הודיע לאחרונה כי הצטרף לקוואלקום. גיוס זה מרמז על כיוון אסטרטגי אפשרי של החברה.


"יצרנו הרבה טכנולוגיה בקצה, אבל היא רלוונטית למה שקורה במרכז הנתונים ואנחנו כמובן נמשיך לחקור הזדמנויות", אמר פאלקיוואלה. הצהרה זו מרמזת על פוטנציאל הרחבה לתחום מרכזי הנתונים, שוק ענק שיכול לספק מנוע צמיחה משמעותי עבור קוואלקום.


העתיד של היחסים בין קוואלקום לאפל נותר לא ברור לחלוטין. בעוד שאפל צפויה להפחית את תלותה בקוואלקום בהדרגה, ייתכן שהיא תמשיך להשתמש בשבבי קוואלקום בחלק מהמכשירים שלה בטווח הביניים, במיוחד בשווקים או בנסיבות שבהם הטכנולוגיה שלה אינה מספקת פתרון אופטימלי. זהו תרחיש שבו קוואלקום עשויה לשמר חלק מההכנסות, גם אם בהיקף מצומצם יותר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 03/03/2025 20:57
    הגב לתגובה זו
    המודמים של קואלקום טובים לאנדרויד.אינטל צריכה רה ארגון.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן יאיר סרוסי אופיר נאור

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן