הרווח הרבעוני של מר תעשיות ירד ב-17.5% ל-7.5 מ' ש'
חברת מר תעשיות סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2004 ברווח נקי של 7.5 מיליון שקל, מדובר בקיטון של 17.5% לעומת רווח של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסותיה של מר תעשיות ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב-146.3 מיליון שקל, גידול של 10.5% לעומת הכנסות של 132.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2003.
בשנת 2004 רשמה החברה רווח של 30.7 מיליון שקל, גידול של 36.4% לעומת רווח של 22.5 מיליון שקל בשנת 2003. סך הכנסות החברה בשנת 2004 הסתכמו ב-578.1 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 404.9 מיליון שקל בשנת 2003, עליה של 42.8%.
מר תעשיות דיווחה עוד על גידול ברווח גולמי הגולמי השנתי אשר הסתכם ב-150.1 מיליון שקל, זו עלייה של 33% לעומת רווח גולמי של 112.9 מיליון שקל בשנת 2003. הרווח התפעולי של החברה גדל בשנת 2004 בשיעור של 44.1% לסך של 59 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 41 מיליון שקל אשתקד. ההון העצמי של החברה ליום ה-31 בדצמבר 2004 הסתכם ב-145.9 מיליון שקל.
קבוצת מר עוסקת שנים רבות בפרויקטים ובתשתיות ומובילה באספקת פתרונות TURN KEY בתחום התקשורת והביטחון. הקבוצה משלבת מגוון רחב של יכולות הכוללות בין היתר תכנון, אינטגרציה, הקמה, התקנה, פיתוח, ייצור, תמיכה ותחזוקה. בקבוצה בארץ ובחו"ל מועסקים כ-300 אנשי תוכנה, הנדסה ומערכות וכ-700 טכנאים ומתקינים. לקבוצה פעילות ברחבי העולם ובעיקר בישראל ברזיל מקסיקו ויוון.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
