הרווח הרבעוני של מר תעשיות ירד ב-17.5% ל-7.5 מ' ש'

שרון שפורר |

חברת מר תעשיות סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2004 ברווח נקי של 7.5 מיליון שקל, מדובר בקיטון של 17.5% לעומת רווח של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסותיה של מר תעשיות ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב-146.3 מיליון שקל, גידול של 10.5% לעומת הכנסות של 132.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2003.

בשנת 2004 רשמה החברה רווח של 30.7 מיליון שקל, גידול של 36.4% לעומת רווח של 22.5 מיליון שקל בשנת 2003. סך הכנסות החברה בשנת 2004 הסתכמו ב-578.1 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 404.9 מיליון שקל בשנת 2003, עליה של 42.8%.

מר תעשיות דיווחה עוד על גידול ברווח גולמי הגולמי השנתי אשר הסתכם ב-150.1 מיליון שקל, זו עלייה של 33% לעומת רווח גולמי של 112.9 מיליון שקל בשנת 2003. הרווח התפעולי של החברה גדל בשנת 2004 בשיעור של 44.1% לסך של 59 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 41 מיליון שקל אשתקד. ההון העצמי של החברה ליום ה-31 בדצמבר 2004 הסתכם ב-145.9 מיליון שקל.

קבוצת מר עוסקת שנים רבות בפרויקטים ובתשתיות ומובילה באספקת פתרונות TURN KEY בתחום התקשורת והביטחון. הקבוצה משלבת מגוון רחב של יכולות הכוללות בין היתר תכנון, אינטגרציה, הקמה, התקנה, פיתוח, ייצור, תמיכה ותחזוקה. בקבוצה בארץ ובחו"ל מועסקים כ-300 אנשי תוכנה, הנדסה ומערכות וכ-700 טכנאים ומתקינים. לקבוצה פעילות ברחבי העולם ובעיקר בישראל ברזיל מקסיקו ויוון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.