הרווח הרבעוני של מר תעשיות ירד ב-17.5% ל-7.5 מ' ש'
חברת מר תעשיות סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2004 ברווח נקי של 7.5 מיליון שקל, מדובר בקיטון של 17.5% לעומת רווח של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסותיה של מר תעשיות ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב-146.3 מיליון שקל, גידול של 10.5% לעומת הכנסות של 132.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2003.
בשנת 2004 רשמה החברה רווח של 30.7 מיליון שקל, גידול של 36.4% לעומת רווח של 22.5 מיליון שקל בשנת 2003. סך הכנסות החברה בשנת 2004 הסתכמו ב-578.1 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 404.9 מיליון שקל בשנת 2003, עליה של 42.8%.
מר תעשיות דיווחה עוד על גידול ברווח גולמי הגולמי השנתי אשר הסתכם ב-150.1 מיליון שקל, זו עלייה של 33% לעומת רווח גולמי של 112.9 מיליון שקל בשנת 2003. הרווח התפעולי של החברה גדל בשנת 2004 בשיעור של 44.1% לסך של 59 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 41 מיליון שקל אשתקד. ההון העצמי של החברה ליום ה-31 בדצמבר 2004 הסתכם ב-145.9 מיליון שקל.
קבוצת מר עוסקת שנים רבות בפרויקטים ובתשתיות ומובילה באספקת פתרונות TURN KEY בתחום התקשורת והביטחון. הקבוצה משלבת מגוון רחב של יכולות הכוללות בין היתר תכנון, אינטגרציה, הקמה, התקנה, פיתוח, ייצור, תמיכה ותחזוקה. בקבוצה בארץ ובחו"ל מועסקים כ-300 אנשי תוכנה, הנדסה ומערכות וכ-700 טכנאים ומתקינים. לקבוצה פעילות ברחבי העולם ובעיקר בישראל ברזיל מקסיקו ויוון.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
