בלעדי: פנינה רוזנבלום "חושבת על הנפקה ב-2006"
[בלעדי] אני עושה כל שביכולתי לשמור על רווח גולמי של לפחות 50%, כך חושפת בפנינו אחת מנשות העסקים המוצלחות וגם העסוקות במדינה. רוזנבלום מגלגלת עסקי קוסמטיקה רחבים עם מחזור מכירות שנתי של כ-25 מיליון שקל. לדבריה, גם בשנות האינתיפדה האחרונות, הצלחתה נשמרה בזכות הרבה מאוד עבודה קשה. "ישראל היא מקום מאוד לא יציב לנהל בו עסקים", מתוודה רוזנבלום ומוסיפה, כי "רשתות השיווק תובעניות מאוד".
אך למרות זאת, היא אומרת - "אנשים תמיד ימשיכו לחפוף את השיער שלהם עם השמפו שהם אוהבים, והם ישמרו על נאמנות למותג".
ואיזה מותג הוא פנינה רוזנבלום. כל אדם שדיברנו עימו לקראת הראיון ידע וזיהה אותו בלי קושי. בדרך למשרדי החברה, בסיטי של רמת גן, זכינו לטעום מהאהדה העצומה לה זוכה פנינה רוזנבלום. גם פנינה עצמה מעידה על אהדה עצומה בציבור, "אנשים אמרו לי, פנינה את צריכה להיות ראש הממשלה". היא מעידה על כך שהשאיפות הפוליטיות שלה לא נעלמו, אך כי היא תשמח אם הקריירה הפוליטית שלה תיבנה בהדרגה - "קודם חברת כנסת, אחר כך שרה", היא מסבירה. ולא אכפת לה "אם הקריירה הפוליטית תדחה בעוד שנתיים, כי בינתיים לא חסרה לה עבודה מאומצת".
גיוס בבורסה? אולי ב-2006
שוק המניות הישראלי רותח היום, וגם גיוסי אג"ח מתבצעים בהיקפים עצומים. אנחנו שואלים את פנינה רוזנבלום על כוונותיה לחלוק עם הציבור את הבעלות בחברה. "אני ארצה באיזשהו שלב להנפיק", היא מוסרת ואחר כך מוסיפה: "ב-2005 לא נראה לי, אני חושבת על 2006". היא גם לא פוסלת מהלך של גיוס אג"ח.
אבל לפני ההנפקה, חזרנו לעסוק בליבת העסקים של רוזנבלום. קווי המוצרים שלה רחבים ומגיעים לתחומים רבים, היא מסבירה. "אני מקבלת המון הצעות כל הזמן". כיום היא שוקדת על הרחבת המותג לתחום המצעים והתכשיטים. מתחילת השנה נכנסה רוזנבלום לתחום חדש ותחרותי מאוד: צבעי השיער. הכניסה כללה קמפיין השקה טלוויזיוני בכיכובה של רוזנבלום עצמה - שפיספסתם רק אם הייתם במדינה אחרת בחודשים האחרונים.
רוזנבלום מוסיפה, כי היא חתמה לאחרונה על הסכם עם החיילת הטרייה, רוני סופר-סטאר, וכי היא לא שוקטת על השמרים ומעוניינת בהרחבת המותג לתחומים חדשים: "מתאים לי כיוונים של מזון בריאות. להיות יפה לא רק מבחוץ - אלא גם מבפנים. פונים אלי בתי ספר ומכללות שמעוניינים בשיתופי פעולה", והיא בהחלט היתה שמחה אם היתה מוקמת. לדבריה, "מכללה של פנינה רוזנבלום שתלמד על הצלחה בעסקים".
רוזנבלום מוכרת גם בחו"ל
מה לגבי הגירה של המותג לחו"ל? האם תמכרי מוצרים בשווקים אחרים חוץ מהשוק הישראלי? לשאלה זאת מגיבה רוזנבלום ללא היסוס: "אני כבר מוכרת בארה"ב. בחנויות של ישראלים. יש שם שיווק שלנו". במקביל היא מציינת, כי היא עובדת על כניסה אפשרית לתחום הספא, בעזרת סדרת ספא משלה. זה תחום שאפשר להגיע איתו לחו"ל ושיש בו פוטנציאל גדול ליצוא.
אך היא חוזרת ומדגישה כי חסר לה זמן. עומס העבודה הוא עצום. "באים אלי בהצעות אטרקטיביות כל הזמן" עד כדי כך שלדבריה, אנשים לוקחים לה רעיונות מדהימים.
כשאנחנו שואלים אותה בכמה היא מעריכה את היקף נתח השוק שלה בתחום הקוסמטיקה, היא מציינת כי היא לא מבצעת סטטיסטיקות - וכי מעניין אותה אישית כמה החברה שלה מרוויחה. היא כאמור שואפת לעבוד על רווח גולמי של לא פחות מ-50%, למרות שהיו לדבריה שנים קשות בענף שהרווח התחיל לנוע. אבל זהו השיעור המינימלי שעימו צריך לעבוד בארץ. לכן, המותג שלה נבנה לדבריה בלי פשרות על איכות תוך מחירים סבירים.
הכל התחיל מהלוואה מחברות
"המותג שלי משרת ערכים של אמינות, יושר, של שירות. זה מותג טוב" מציינת רוזנבלום. היא מביאה כדוגמא את השירות של ספריות מקצועיות שהיא העמידה לרשות הנשים שקונות את צבעי השיער שלה. יש ספריות מקצועיות בחברה שיודעות לתת לדבריה את הטיפים הדרושים ואת הייעוץ ללקוח. "אנשים מעריכים את זה שעבדתי מאוד קשה כדי לבסס את עצמי", היא מוסיפה.
איך היתה תחילת הדרך בתחום הקוסמטיקה? רוזנבלום מציינת, כי היא התחילה בהלוואה מחברות ולקוחה בהיקף של 20 אלף דולר, כשאף בנק לא הסכים לתת לה אשראי. זה היה עם מוצר אחד (איי-טאץ') והיא הגיע למכירות שלו בזכות נשים. "לאט לאט למדתי הכל" מוסיפה רוזנבלום, כשהיא נזכרת בדרך שבה פתחה בבניית המותג "פנינה רוזנבלום".
בשנה האחרונה לא היה קל לתעשיית הקוסמיטקה. מחירי חומרי הגלם מטפסים בהדרגה, וגם האירו קופץ. רוזנבלום מציינת כי המצב לא קל. יש עליה מצטברת של כמעט 30% לדבריה באירו, ועליות שלא נגמרות בשאר החומרים. זה הולך ומקצץ את הרווח הגולמי, דבר שדוחף להעלאת מחירים לצרכן. רוזנבלום מודה כי יכלה להגדיל מאוד את המכירות, אבל אז הרווחיות היתה נפגמת. אז איך מגדילים את העסקים? "אי אפשר לצמוח הרבה ללא גדילה עם פרוייקטים חדשים" מציינת רוזנבלום וחותמת כי חברה חייבת לטעמה להיות רווחית. זאת אחריות שלה לעובדים שלה וגם לעצמה. "אצלי אין כזה דבר - חברה לא רווחית. אני לא מוכרת בכל מחיר".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
