בלעדי: פנינה רוזנבלום "חושבת על הנפקה ב-2006"
[בלעדי] אני עושה כל שביכולתי לשמור על רווח גולמי של לפחות 50%, כך חושפת בפנינו אחת מנשות העסקים המוצלחות וגם העסוקות במדינה. רוזנבלום מגלגלת עסקי קוסמטיקה רחבים עם מחזור מכירות שנתי של כ-25 מיליון שקל. לדבריה, גם בשנות האינתיפדה האחרונות, הצלחתה נשמרה בזכות הרבה מאוד עבודה קשה. "ישראל היא מקום מאוד לא יציב לנהל בו עסקים", מתוודה רוזנבלום ומוסיפה, כי "רשתות השיווק תובעניות מאוד".
אך למרות זאת, היא אומרת - "אנשים תמיד ימשיכו לחפוף את השיער שלהם עם השמפו שהם אוהבים, והם ישמרו על נאמנות למותג".
ואיזה מותג הוא פנינה רוזנבלום. כל אדם שדיברנו עימו לקראת הראיון ידע וזיהה אותו בלי קושי. בדרך למשרדי החברה, בסיטי של רמת גן, זכינו לטעום מהאהדה העצומה לה זוכה פנינה רוזנבלום. גם פנינה עצמה מעידה על אהדה עצומה בציבור, "אנשים אמרו לי, פנינה את צריכה להיות ראש הממשלה". היא מעידה על כך שהשאיפות הפוליטיות שלה לא נעלמו, אך כי היא תשמח אם הקריירה הפוליטית שלה תיבנה בהדרגה - "קודם חברת כנסת, אחר כך שרה", היא מסבירה. ולא אכפת לה "אם הקריירה הפוליטית תדחה בעוד שנתיים, כי בינתיים לא חסרה לה עבודה מאומצת".
גיוס בבורסה? אולי ב-2006
שוק המניות הישראלי רותח היום, וגם גיוסי אג"ח מתבצעים בהיקפים עצומים. אנחנו שואלים את פנינה רוזנבלום על כוונותיה לחלוק עם הציבור את הבעלות בחברה. "אני ארצה באיזשהו שלב להנפיק", היא מוסרת ואחר כך מוסיפה: "ב-2005 לא נראה לי, אני חושבת על 2006". היא גם לא פוסלת מהלך של גיוס אג"ח.
אבל לפני ההנפקה, חזרנו לעסוק בליבת העסקים של רוזנבלום. קווי המוצרים שלה רחבים ומגיעים לתחומים רבים, היא מסבירה. "אני מקבלת המון הצעות כל הזמן". כיום היא שוקדת על הרחבת המותג לתחום המצעים והתכשיטים. מתחילת השנה נכנסה רוזנבלום לתחום חדש ותחרותי מאוד: צבעי השיער. הכניסה כללה קמפיין השקה טלוויזיוני בכיכובה של רוזנבלום עצמה - שפיספסתם רק אם הייתם במדינה אחרת בחודשים האחרונים.
רוזנבלום מוסיפה, כי היא חתמה לאחרונה על הסכם עם החיילת הטרייה, רוני סופר-סטאר, וכי היא לא שוקטת על השמרים ומעוניינת בהרחבת המותג לתחומים חדשים: "מתאים לי כיוונים של מזון בריאות. להיות יפה לא רק מבחוץ - אלא גם מבפנים. פונים אלי בתי ספר ומכללות שמעוניינים בשיתופי פעולה", והיא בהחלט היתה שמחה אם היתה מוקמת. לדבריה, "מכללה של פנינה רוזנבלום שתלמד על הצלחה בעסקים".
רוזנבלום מוכרת גם בחו"ל
מה לגבי הגירה של המותג לחו"ל? האם תמכרי מוצרים בשווקים אחרים חוץ מהשוק הישראלי? לשאלה זאת מגיבה רוזנבלום ללא היסוס: "אני כבר מוכרת בארה"ב. בחנויות של ישראלים. יש שם שיווק שלנו". במקביל היא מציינת, כי היא עובדת על כניסה אפשרית לתחום הספא, בעזרת סדרת ספא משלה. זה תחום שאפשר להגיע איתו לחו"ל ושיש בו פוטנציאל גדול ליצוא.
אך היא חוזרת ומדגישה כי חסר לה זמן. עומס העבודה הוא עצום. "באים אלי בהצעות אטרקטיביות כל הזמן" עד כדי כך שלדבריה, אנשים לוקחים לה רעיונות מדהימים.
כשאנחנו שואלים אותה בכמה היא מעריכה את היקף נתח השוק שלה בתחום הקוסמטיקה, היא מציינת כי היא לא מבצעת סטטיסטיקות - וכי מעניין אותה אישית כמה החברה שלה מרוויחה. היא כאמור שואפת לעבוד על רווח גולמי של לא פחות מ-50%, למרות שהיו לדבריה שנים קשות בענף שהרווח התחיל לנוע. אבל זהו השיעור המינימלי שעימו צריך לעבוד בארץ. לכן, המותג שלה נבנה לדבריה בלי פשרות על איכות תוך מחירים סבירים.
הכל התחיל מהלוואה מחברות
"המותג שלי משרת ערכים של אמינות, יושר, של שירות. זה מותג טוב" מציינת רוזנבלום. היא מביאה כדוגמא את השירות של ספריות מקצועיות שהיא העמידה לרשות הנשים שקונות את צבעי השיער שלה. יש ספריות מקצועיות בחברה שיודעות לתת לדבריה את הטיפים הדרושים ואת הייעוץ ללקוח. "אנשים מעריכים את זה שעבדתי מאוד קשה כדי לבסס את עצמי", היא מוסיפה.
איך היתה תחילת הדרך בתחום הקוסמטיקה? רוזנבלום מציינת, כי היא התחילה בהלוואה מחברות ולקוחה בהיקף של 20 אלף דולר, כשאף בנק לא הסכים לתת לה אשראי. זה היה עם מוצר אחד (איי-טאץ') והיא הגיע למכירות שלו בזכות נשים. "לאט לאט למדתי הכל" מוסיפה רוזנבלום, כשהיא נזכרת בדרך שבה פתחה בבניית המותג "פנינה רוזנבלום".
בשנה האחרונה לא היה קל לתעשיית הקוסמיטקה. מחירי חומרי הגלם מטפסים בהדרגה, וגם האירו קופץ. רוזנבלום מציינת כי המצב לא קל. יש עליה מצטברת של כמעט 30% לדבריה באירו, ועליות שלא נגמרות בשאר החומרים. זה הולך ומקצץ את הרווח הגולמי, דבר שדוחף להעלאת מחירים לצרכן. רוזנבלום מודה כי יכלה להגדיל מאוד את המכירות, אבל אז הרווחיות היתה נפגמת. אז איך מגדילים את העסקים? "אי אפשר לצמוח הרבה ללא גדילה עם פרוייקטים חדשים" מציינת רוזנבלום וחותמת כי חברה חייבת לטעמה להיות רווחית. זאת אחריות שלה לעובדים שלה וגם לעצמה. "אצלי אין כזה דבר - חברה לא רווחית. אני לא מוכרת בכל מחיר".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
