בלעדי: פנינה רוזנבלום "חושבת על הנפקה ב-2006"
[בלעדי] אני עושה כל שביכולתי לשמור על רווח גולמי של לפחות 50%, כך חושפת בפנינו אחת מנשות העסקים המוצלחות וגם העסוקות במדינה. רוזנבלום מגלגלת עסקי קוסמטיקה רחבים עם מחזור מכירות שנתי של כ-25 מיליון שקל. לדבריה, גם בשנות האינתיפדה האחרונות, הצלחתה נשמרה בזכות הרבה מאוד עבודה קשה. "ישראל היא מקום מאוד לא יציב לנהל בו עסקים", מתוודה רוזנבלום ומוסיפה, כי "רשתות השיווק תובעניות מאוד".
אך למרות זאת, היא אומרת - "אנשים תמיד ימשיכו לחפוף את השיער שלהם עם השמפו שהם אוהבים, והם ישמרו על נאמנות למותג".
ואיזה מותג הוא פנינה רוזנבלום. כל אדם שדיברנו עימו לקראת הראיון ידע וזיהה אותו בלי קושי. בדרך למשרדי החברה, בסיטי של רמת גן, זכינו לטעום מהאהדה העצומה לה זוכה פנינה רוזנבלום. גם פנינה עצמה מעידה על אהדה עצומה בציבור, "אנשים אמרו לי, פנינה את צריכה להיות ראש הממשלה". היא מעידה על כך שהשאיפות הפוליטיות שלה לא נעלמו, אך כי היא תשמח אם הקריירה הפוליטית שלה תיבנה בהדרגה - "קודם חברת כנסת, אחר כך שרה", היא מסבירה. ולא אכפת לה "אם הקריירה הפוליטית תדחה בעוד שנתיים, כי בינתיים לא חסרה לה עבודה מאומצת".
גיוס בבורסה? אולי ב-2006
שוק המניות הישראלי רותח היום, וגם גיוסי אג"ח מתבצעים בהיקפים עצומים. אנחנו שואלים את פנינה רוזנבלום על כוונותיה לחלוק עם הציבור את הבעלות בחברה. "אני ארצה באיזשהו שלב להנפיק", היא מוסרת ואחר כך מוסיפה: "ב-2005 לא נראה לי, אני חושבת על 2006". היא גם לא פוסלת מהלך של גיוס אג"ח.
אבל לפני ההנפקה, חזרנו לעסוק בליבת העסקים של רוזנבלום. קווי המוצרים שלה רחבים ומגיעים לתחומים רבים, היא מסבירה. "אני מקבלת המון הצעות כל הזמן". כיום היא שוקדת על הרחבת המותג לתחום המצעים והתכשיטים. מתחילת השנה נכנסה רוזנבלום לתחום חדש ותחרותי מאוד: צבעי השיער. הכניסה כללה קמפיין השקה טלוויזיוני בכיכובה של רוזנבלום עצמה - שפיספסתם רק אם הייתם במדינה אחרת בחודשים האחרונים.
רוזנבלום מוסיפה, כי היא חתמה לאחרונה על הסכם עם החיילת הטרייה, רוני סופר-סטאר, וכי היא לא שוקטת על השמרים ומעוניינת בהרחבת המותג לתחומים חדשים: "מתאים לי כיוונים של מזון בריאות. להיות יפה לא רק מבחוץ - אלא גם מבפנים. פונים אלי בתי ספר ומכללות שמעוניינים בשיתופי פעולה", והיא בהחלט היתה שמחה אם היתה מוקמת. לדבריה, "מכללה של פנינה רוזנבלום שתלמד על הצלחה בעסקים".
רוזנבלום מוכרת גם בחו"ל
מה לגבי הגירה של המותג לחו"ל? האם תמכרי מוצרים בשווקים אחרים חוץ מהשוק הישראלי? לשאלה זאת מגיבה רוזנבלום ללא היסוס: "אני כבר מוכרת בארה"ב. בחנויות של ישראלים. יש שם שיווק שלנו". במקביל היא מציינת, כי היא עובדת על כניסה אפשרית לתחום הספא, בעזרת סדרת ספא משלה. זה תחום שאפשר להגיע איתו לחו"ל ושיש בו פוטנציאל גדול ליצוא.
אך היא חוזרת ומדגישה כי חסר לה זמן. עומס העבודה הוא עצום. "באים אלי בהצעות אטרקטיביות כל הזמן" עד כדי כך שלדבריה, אנשים לוקחים לה רעיונות מדהימים.
כשאנחנו שואלים אותה בכמה היא מעריכה את היקף נתח השוק שלה בתחום הקוסמטיקה, היא מציינת כי היא לא מבצעת סטטיסטיקות - וכי מעניין אותה אישית כמה החברה שלה מרוויחה. היא כאמור שואפת לעבוד על רווח גולמי של לא פחות מ-50%, למרות שהיו לדבריה שנים קשות בענף שהרווח התחיל לנוע. אבל זהו השיעור המינימלי שעימו צריך לעבוד בארץ. לכן, המותג שלה נבנה לדבריה בלי פשרות על איכות תוך מחירים סבירים.
הכל התחיל מהלוואה מחברות
"המותג שלי משרת ערכים של אמינות, יושר, של שירות. זה מותג טוב" מציינת רוזנבלום. היא מביאה כדוגמא את השירות של ספריות מקצועיות שהיא העמידה לרשות הנשים שקונות את צבעי השיער שלה. יש ספריות מקצועיות בחברה שיודעות לתת לדבריה את הטיפים הדרושים ואת הייעוץ ללקוח. "אנשים מעריכים את זה שעבדתי מאוד קשה כדי לבסס את עצמי", היא מוסיפה.
איך היתה תחילת הדרך בתחום הקוסמטיקה? רוזנבלום מציינת, כי היא התחילה בהלוואה מחברות ולקוחה בהיקף של 20 אלף דולר, כשאף בנק לא הסכים לתת לה אשראי. זה היה עם מוצר אחד (איי-טאץ') והיא הגיע למכירות שלו בזכות נשים. "לאט לאט למדתי הכל" מוסיפה רוזנבלום, כשהיא נזכרת בדרך שבה פתחה בבניית המותג "פנינה רוזנבלום".
בשנה האחרונה לא היה קל לתעשיית הקוסמיטקה. מחירי חומרי הגלם מטפסים בהדרגה, וגם האירו קופץ. רוזנבלום מציינת כי המצב לא קל. יש עליה מצטברת של כמעט 30% לדבריה באירו, ועליות שלא נגמרות בשאר החומרים. זה הולך ומקצץ את הרווח הגולמי, דבר שדוחף להעלאת מחירים לצרכן. רוזנבלום מודה כי יכלה להגדיל מאוד את המכירות, אבל אז הרווחיות היתה נפגמת. אז איך מגדילים את העסקים? "אי אפשר לצמוח הרבה ללא גדילה עם פרוייקטים חדשים" מציינת רוזנבלום וחותמת כי חברה חייבת לטעמה להיות רווחית. זאת אחריות שלה לעובדים שלה וגם לעצמה. "אצלי אין כזה דבר - חברה לא רווחית. אני לא מוכרת בכל מחיר".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
