בלעדי: פנינה רוזנבלום "חושבת על הנפקה ב-2006"

אני שומרת על רווח גולמי של לפחות 50%, מציינת אשת העסקים פנינה רוזנבלום החולשת על מחזור מכירות של 25 מיליון שקל בשנה. על הכח של המותג, על כך שהיא מוכרת בחו"ל, ועוד...

[בלעדי] אני עושה כל שביכולתי לשמור על רווח גולמי של לפחות 50%, כך חושפת בפנינו אחת מנשות העסקים המוצלחות וגם העסוקות במדינה. רוזנבלום מגלגלת עסקי קוסמטיקה רחבים עם מחזור מכירות שנתי של כ-25 מיליון שקל. לדבריה, גם בשנות האינתיפדה האחרונות, הצלחתה נשמרה בזכות הרבה מאוד עבודה קשה. "ישראל היא מקום מאוד לא יציב לנהל בו עסקים", מתוודה רוזנבלום ומוסיפה, כי "רשתות השיווק תובעניות מאוד".

אך למרות זאת, היא אומרת - "אנשים תמיד ימשיכו לחפוף את השיער שלהם עם השמפו שהם אוהבים, והם ישמרו על נאמנות למותג".

ואיזה מותג הוא פנינה רוזנבלום. כל אדם שדיברנו עימו לקראת הראיון ידע וזיהה אותו בלי קושי. בדרך למשרדי החברה, בסיטי של רמת גן, זכינו לטעום מהאהדה העצומה לה זוכה פנינה רוזנבלום. גם פנינה עצמה מעידה על אהדה עצומה בציבור, "אנשים אמרו לי, פנינה את צריכה להיות ראש הממשלה". היא מעידה על כך שהשאיפות הפוליטיות שלה לא נעלמו, אך כי היא תשמח אם הקריירה הפוליטית שלה תיבנה בהדרגה - "קודם חברת כנסת, אחר כך שרה", היא מסבירה. ולא אכפת לה "אם הקריירה הפוליטית תדחה בעוד שנתיים, כי בינתיים לא חסרה לה עבודה מאומצת".

גיוס בבורסה? אולי ב-2006

שוק המניות הישראלי רותח היום, וגם גיוסי אג"ח מתבצעים בהיקפים עצומים. אנחנו שואלים את פנינה רוזנבלום על כוונותיה לחלוק עם הציבור את הבעלות בחברה. "אני ארצה באיזשהו שלב להנפיק", היא מוסרת ואחר כך מוסיפה: "ב-2005 לא נראה לי, אני חושבת על 2006". היא גם לא פוסלת מהלך של גיוס אג"ח.

אבל לפני ההנפקה, חזרנו לעסוק בליבת העסקים של רוזנבלום. קווי המוצרים שלה רחבים ומגיעים לתחומים רבים, היא מסבירה. "אני מקבלת המון הצעות כל הזמן". כיום היא שוקדת על הרחבת המותג לתחום המצעים והתכשיטים. מתחילת השנה נכנסה רוזנבלום לתחום חדש ותחרותי מאוד: צבעי השיער. הכניסה כללה קמפיין השקה טלוויזיוני בכיכובה של רוזנבלום עצמה - שפיספסתם רק אם הייתם במדינה אחרת בחודשים האחרונים.

רוזנבלום מוסיפה, כי היא חתמה לאחרונה על הסכם עם החיילת הטרייה, רוני סופר-סטאר, וכי היא לא שוקטת על השמרים ומעוניינת בהרחבת המותג לתחומים חדשים: "מתאים לי כיוונים של מזון בריאות. להיות יפה לא רק מבחוץ - אלא גם מבפנים. פונים אלי בתי ספר ומכללות שמעוניינים בשיתופי פעולה", והיא בהחלט היתה שמחה אם היתה מוקמת. לדבריה, "מכללה של פנינה רוזנבלום שתלמד על הצלחה בעסקים".

רוזנבלום מוכרת גם בחו"ל

מה לגבי הגירה של המותג לחו"ל? האם תמכרי מוצרים בשווקים אחרים חוץ מהשוק הישראלי? לשאלה זאת מגיבה רוזנבלום ללא היסוס: "אני כבר מוכרת בארה"ב. בחנויות של ישראלים. יש שם שיווק שלנו". במקביל היא מציינת, כי היא עובדת על כניסה אפשרית לתחום הספא, בעזרת סדרת ספא משלה. זה תחום שאפשר להגיע איתו לחו"ל ושיש בו פוטנציאל גדול ליצוא.

אך היא חוזרת ומדגישה כי חסר לה זמן. עומס העבודה הוא עצום. "באים אלי בהצעות אטרקטיביות כל הזמן" עד כדי כך שלדבריה, אנשים לוקחים לה רעיונות מדהימים.

כשאנחנו שואלים אותה בכמה היא מעריכה את היקף נתח השוק שלה בתחום הקוסמטיקה, היא מציינת כי היא לא מבצעת סטטיסטיקות - וכי מעניין אותה אישית כמה החברה שלה מרוויחה. היא כאמור שואפת לעבוד על רווח גולמי של לא פחות מ-50%, למרות שהיו לדבריה שנים קשות בענף שהרווח התחיל לנוע. אבל זהו השיעור המינימלי שעימו צריך לעבוד בארץ. לכן, המותג שלה נבנה לדבריה בלי פשרות על איכות תוך מחירים סבירים.

הכל התחיל מהלוואה מחברות

"המותג שלי משרת ערכים של אמינות, יושר, של שירות. זה מותג טוב" מציינת רוזנבלום. היא מביאה כדוגמא את השירות של ספריות מקצועיות שהיא העמידה לרשות הנשים שקונות את צבעי השיער שלה. יש ספריות מקצועיות בחברה שיודעות לתת לדבריה את הטיפים הדרושים ואת הייעוץ ללקוח. "אנשים מעריכים את זה שעבדתי מאוד קשה כדי לבסס את עצמי", היא מוסיפה.

איך היתה תחילת הדרך בתחום הקוסמטיקה? רוזנבלום מציינת, כי היא התחילה בהלוואה מחברות ולקוחה בהיקף של 20 אלף דולר, כשאף בנק לא הסכים לתת לה אשראי. זה היה עם מוצר אחד (איי-טאץ') והיא הגיע למכירות שלו בזכות נשים. "לאט לאט למדתי הכל" מוסיפה רוזנבלום, כשהיא נזכרת בדרך שבה פתחה בבניית המותג "פנינה רוזנבלום".

בשנה האחרונה לא היה קל לתעשיית הקוסמיטקה. מחירי חומרי הגלם מטפסים בהדרגה, וגם האירו קופץ. רוזנבלום מציינת כי המצב לא קל. יש עליה מצטברת של כמעט 30% לדבריה באירו, ועליות שלא נגמרות בשאר החומרים. זה הולך ומקצץ את הרווח הגולמי, דבר שדוחף להעלאת מחירים לצרכן. רוזנבלום מודה כי יכלה להגדיל מאוד את המכירות, אבל אז הרווחיות היתה נפגמת. אז איך מגדילים את העסקים? "אי אפשר לצמוח הרבה ללא גדילה עם פרוייקטים חדשים" מציינת רוזנבלום וחותמת כי חברה חייבת לטעמה להיות רווחית. זאת אחריות שלה לעובדים שלה וגם לעצמה. "אצלי אין כזה דבר - חברה לא רווחית. אני לא מוכרת בכל מחיר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".