מלונות אפריקה ישראל קיבלו דירוג BBB- ממעלות
האנליסט גיל לופוביץ מחברת דירוג האשראי מעלות מעניק היום לאג"ח של חברת מלונות אפריקה ישראל, השייכת לקבוצת הנדל"ן, דירוג של BBB-. אשרור הדירוג, מוסר לופוביץ, נובע במידה רבה מהשתייכות החברה לקבוצת אפריקה ישראל השקעות ומהצהרת אפריקה ישראל השקעות בפני מעלות בדבר מחויבותה המהותית לפעילותה של החברה, לחוסנה הפיננסי וליכולת הפירעון שלה.
בעתיד מתוכננת הנפקת סדרת אג"ח חדשה שטרם דורגה, סדרה ג'. ב-6 במאי 2004 הנפיקה חברת מלונות אפריקה ישראל למשקיעים מוסדיים אגרות חוב לא סחירות בהיקף כולל של 142.3 מיליון שקל, כאשר מתוכם הונפקו 87 מיליון שקל בהנפקה מיידית ו-55.33 מיליון שקל בהנפקה בדרך של ניצול אופציה שניתנה למשקיעים לרכישת כמות נוספת של אג"ח.
חברת מלונות אפריקה ישראל עוסקת במתן שירותי מלונאות ונופש. החברה מנהלת ומפעילה בזיכיון שלושה מותגים של רשת Holiday Inn, מלונות "Crown Plaza" בתל, ובתי המלון של "Holiday Inn Express".
במעלות מציינים כי החברה לא מימשה אופציה לכמות נוספת של אג"ח בסך של כ-3 מיליון שקל. אגרות החוב שכן הונפקו הן צמודות (קרן וריבית) למדד המחירים לצרכן והן הונפקו בריבית של 5.8% לתקופה של 10 שנים, בתשלומי קרן שווים לכל רבעון במהלך חיי האיגרת ובתוספת ריבית על היתרה הבלתי מסולקת.
אגרות החוב הונפקו ללא דירוג מעלות והן מובטחות בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה על הזכויות במקרקעין של מלון קראון פלזה תל אביב ובערבות של חברת האם, אפריקה ישראל. עוד מציין לופוביץ כי ענף המלונאות בישראל מדורג על ידי מעלות ברמת סיכון גבוהה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
