הבורסה באחד העם עולה וחולמת על שארם-א-שייך

הצפי לפגישת שרון אבו מאזן מעודד את המשקיעים במניות הישראליות יותר מצמצום פערי הריביות בין ישראל לארה"ב. המדדים פתחו בזינוקים, טבע מוסיפה 1.1%, אלווריון עולה ב-1.7%
חזי שטרנליכט |

יום נוסף נפתח בעליות שערים בבורסה. המדדים המובילים ממשיכים לצבור תאוצה והם מתחזקים בשיעורים ניכרים כבר ברגעי הפתיחה. כל זאת למרות שאתמול הצטמצם פער הריביות בין השקל לדולר, לאחר שגרינספאן העלה את הריבית על הדולר ל-2.5%. המאקרו המקומי עוזר לאופטימיות הקוסמית - פגישה של שרון ואבו מאזן בה יכריזו על סוף האינתיפדה בשבוע הבא בהחלט משפרת את המצב רוח לחובבי המניות.

מדד ת"א 25 עולה ב-0.72% ל-643.62 נקודות, מדד ת"א 100 עולה ב-0.7% לרמת 669.95 נקודות, מדד התלטק 15 יורד ב-0.15% ל-433.58 נקודות. המחזור הראשוני מסתכם בכ-43 מיליון שקל.

בין העולות הבולטות במדד ת"א 25: אפריקה ישראל המנתרת ב-2.58%, קבוצת דלק שעולה ב-1.88%, אלווריון שמוסיפה 1.73%, טבע שמטפסת ב-1.17%, הפועלים שמטפסת ב-1.12%. 17 מניות עולות בפתיחה במדד המעו"ף, ו-8 נסחרות בירידה.

זה הזמן לנדל"ן? לא בטוח. הענף המת עדיין לא מראה סימני התאוששות. היום מתפרסם בידיעות אחרונות כי חברת סולל בונה צפויה להקטין את היקפי הפעילות שלה ולפטר עובדים. החברה האם של סולל בונה, "שיכון ובינוי" צפויה להעביר מחצית מפעילות החברה לחו"ל, ואת השינויים מתכנן המנכ"ל הנכנס אורי שני. בינתיים פתח מדד נדל"ן 15 פתח בעליה של 0.72% לרמת 304.79 הנקודות.

היכונו לטקס העברת חילופי הידיעות על ועדי העובדים. מי היוצא מכותרות העיתונים? ריקי בכר. יו"ר ועד דיסקונט. יש שם בוס פרטי, הסכם, רבע מיליארד שקל לעובדים. תודה ושלום. מי הנכנס? יו"ר ועד עובדי בנק לאומי, לואי רוט. מריקי לרוט. בידיעות אחרונות חושפים הבוקר כי רוט הורה למאות עובדי קבלן של הבנק המועסקים על ידי חברות חיצוניות שלא להגיע לעבודה. רוט טען כי אין קשר להליך ההפרטה ולהוראה הזאת, הוא פשוט רוצה את 700 השכירים הפרטיים מאוגדים תחתיו. זה הכל. מניות לאומי עולות הבוקר ב-1.02%.

עוד טיפהל'ה על בנק לאומי. במעריב מדווחים הבוקר כי הבנק יעניק קו אשראי בהיקף של מיליארד שקל לפרוייקט החשמל של האחים עופר במישור רותם. הקבוצה תביא מהבית 200 מיליון שקל, סימנס הגרמנית - שהיא בין יצרניות המשחנים והטורבינות הגדולות בתבל, תספק את הסחורה, וכל מה שנצטרך בסוף הוא לחבר את השלטר. מניות החברה לישראל פתחו בירידה של 0.51%.

צמד התאומים דדי ואיזי בורוביץ פוסעים עוד שעל יחדיו בדרך למכירת חברת התעופה ארקיע. עליהם להפרד ממנה בהוראת הרגולטורים משום שכזכור הם רכשו את חברת התעופה הלאומית אל על. קבוצת כנפיים דיווחה אתמול על 6 מתעניינים בארקיע וביניהם: האחים נקש, גם עובדי החברה עצמם התאגדו לשם העניין, ואפילו ראש עיריית אילת לשעבר, גבי קדוש. שיהיה בהצלחה בעסקי התעופה. מניות כנפיים תחלנה להסחר ב-10:00, אל על פתחה בתוספת של 0.5%, וגרנית הכרמל מטפסת ב-1.3%.

אולמרט קבע, גלברד יישם. בפלאפון לא מתמהמהים. החברה הודיעה על מסלול חדש שבמסגרתו ישלמו הלקוחות תשלום חודשי קבוע של 49 שקל. הם ידברו ב-49 אגורות בדקה בכל הרשתות. כל זאת במסגרת תוכנית הפתחתת תשלום דמי הקישוריות. עוד מפורסם בידיעות אחרונות הבוקר, כי עובדי החברה יקבלו בחזרה את שיחות החינם. נקווה שהם "לא רק מדברים" שם. מניות בזק, נסחרות בעליה של 1.17%.

לא קל שם בדור כימיקלים. הכל יוצא לכותרות העיתונים וזה בהחלט לא מחמיא להנהלה ולבעלים. הבוקר מתפרסמים הנתונים שמצא הבודק החיצוני בחברה. בין השאר מתגלה בדו"ח כי היו"ר של החברה, צבי מור, אולץ להחזיר לחברה 528 אלף אירו שאותם קיבל כשכר דירקטורים, וגם תוספות שכר של 278 אלף שקל ו-453 אלף שקל ששולמו לו כמענק עודף בלי האישורים הנדרשים. המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של החברה, אולצו אף הם לפרוש. מניות החברה בבעלות משפחת דנקנר פתחו הבוקר בעליה של 0.53%.

כור הלא תשאלי לשלום אחזקותיך? מניות הקונצרן פתחו בעליה של 1.33% כשברקע פרסום תוצאות חברת הטלקום ECI המוחזקת על ידה. המנכ"ל דורון ענבר נשמע אופטימי בראיון לגלובס. "צבר ההזמנות פנטסטי" הוא אומר ומוסיף כי זה הנתון החשוב ביותר. הוא חוזה צמיחה שתעקוף את הצמיחה של העמיתות של ECI בשוק הטלקום. החברה חתמה את 2004 ברווח נקי של 10.4 מיליון דולר, לאחר שקדמו לה 4 שנים של הפסדים רצופים, עקב משבר הטלקום הגדול. ההכנסות ברבעוןה רביעי גדלו ביחס לשנה שעברה ב-8.7% והסתכמו בכ-139.7 מיליון דולר. האנליסטים ציפו רק ל-135 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.