BMC רכשה את Calendra תמורת 31 מיליון דולר
BMC Software, המספקת פתרונות ניהול ארגוניים, הודיעה אתמול (ב') כי תרכוש תמורת כ-33 מיליון דולר במזומן את חברת Calendra – ספקית פתרונות ניהול זהויות מוכווני-עסקים.
הרכישה תאפשר ל-BMC Software לספק מערך משולב של פתרונות ניהול זהויות הכוללים מדריכים ארגוניים (כמו ספרי טלפונים ודפי זהב), ניתוב תהליכי עבודה, ניהול מרכזיות (PBX), וניהול פעיל של ספריות רשת.
מנהל אזורי ב- BMC Software, בועז פרלמן, אומר כי הפתרון המשולב מבטל את המורכבות בה נתקלים בדרך כלל לקוחות בשילוב טכנולוגיות שונות מיצרנים רבים. בנוסף, הרכישה מחזקת את היצע ה-BSM (ניהול שירותים עסקיים) של BMC Software, המאפשר ללקוחות לנהל IT מנקודת מבט עסקית.
Calendra היא חברה פרטית שמרכזה בפריז. ל-Calendra יותר מ-200 לקוחות וחמישה מיליון משתמשים מנוהלים בעולם. בסיס לקוחותיה רחב מאוד, החל מחברות קטנות ובינוניות עד חברות Global 2000 עם אתגרים עסקיות מורכבים ואוכלוסיות גדולות של עובדים, ספקים, שותפים עסקיים ולקוחות.
"מרחב ניהול הזהויות עובר קונסולידציה של ספקים, כאשר שחקנים גדולים שואפים לשפר את חדירת השוק שלהם", אמרה רוברטה וויטי, אנליסטית מגרטנר. "חברות מחפשות ספקים המסוגלים לשלב פתרונות ניהול מדריכים וספריות רשת וניהול זהויות. בנוסף, מערך ניהול זהויות הכולל ניתוב תהליכים משולב הוא המפתח לתחרותיות בשוק של היום".
פרלמן מציין כי יתרונות עיקריים של הרכישה כוללים: הוספת מבט עסקי על מידע מבוסס מדרכים וסביבת ניתוב תהליכים ניתנת להתאמה. שיטת לקוחות משופרת דרך האפשרות ליצור יישומי Directory המבטיחים קיום מדיניות אבטחה ואוכפים עקביות לרוחב כל תתשית ה-IT – כולל Web, פורטלים, מערכות כניסה בהזדהות יחידה (SSO), מערכות מנוהלות PKI ויישומי שרת/לקוח ומערכות Legacy.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
