BMC רכשה את Calendra תמורת 31 מיליון דולר
BMC Software, המספקת פתרונות ניהול ארגוניים, הודיעה אתמול (ב') כי תרכוש תמורת כ-33 מיליון דולר במזומן את חברת Calendra – ספקית פתרונות ניהול זהויות מוכווני-עסקים.
הרכישה תאפשר ל-BMC Software לספק מערך משולב של פתרונות ניהול זהויות הכוללים מדריכים ארגוניים (כמו ספרי טלפונים ודפי זהב), ניתוב תהליכי עבודה, ניהול מרכזיות (PBX), וניהול פעיל של ספריות רשת.
מנהל אזורי ב- BMC Software, בועז פרלמן, אומר כי הפתרון המשולב מבטל את המורכבות בה נתקלים בדרך כלל לקוחות בשילוב טכנולוגיות שונות מיצרנים רבים. בנוסף, הרכישה מחזקת את היצע ה-BSM (ניהול שירותים עסקיים) של BMC Software, המאפשר ללקוחות לנהל IT מנקודת מבט עסקית.
Calendra היא חברה פרטית שמרכזה בפריז. ל-Calendra יותר מ-200 לקוחות וחמישה מיליון משתמשים מנוהלים בעולם. בסיס לקוחותיה רחב מאוד, החל מחברות קטנות ובינוניות עד חברות Global 2000 עם אתגרים עסקיות מורכבים ואוכלוסיות גדולות של עובדים, ספקים, שותפים עסקיים ולקוחות.
"מרחב ניהול הזהויות עובר קונסולידציה של ספקים, כאשר שחקנים גדולים שואפים לשפר את חדירת השוק שלהם", אמרה רוברטה וויטי, אנליסטית מגרטנר. "חברות מחפשות ספקים המסוגלים לשלב פתרונות ניהול מדריכים וספריות רשת וניהול זהויות. בנוסף, מערך ניהול זהויות הכולל ניתוב תהליכים משולב הוא המפתח לתחרותיות בשוק של היום".
פרלמן מציין כי יתרונות עיקריים של הרכישה כוללים: הוספת מבט עסקי על מידע מבוסס מדרכים וסביבת ניתוב תהליכים ניתנת להתאמה. שיטת לקוחות משופרת דרך האפשרות ליצור יישומי Directory המבטיחים קיום מדיניות אבטחה ואוכפים עקביות לרוחב כל תתשית ה-IT – כולל Web, פורטלים, מערכות כניסה בהזדהות יחידה (SSO), מערכות מנוהלות PKI ויישומי שרת/לקוח ומערכות Legacy.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
