עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

צמיחה של 71% ברכישה של חברות ישראליות; שפל חסר תקדים מחוץ להייטק

במהלך השנה החולפת חלה עלייה בהיקף ובסך העסקאות הכולל שהסתכם ב-16.8 מיליארד דולר; עם זאת מחוץ למגזר הייטק נרשם שפל ארוך שנים – 38 עסקאות בלבד; פעילות הרכישות בענפי התעשיה והאנרגיה התפוגגה כמעט לחלוטין
איתן גרסטנפלד | (1)

במהלך שנת 2204 נרשמה עלייה של 71% בעסקאות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות. עם זאת, מחוץ למגזר הייטק נרשם שפל ארוך שנים עם 38 עסקאות בלבד, כאשר הפעילות בענפי התעשיה והאנרגיה התפוגגה כמעט לחלוטין, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום פירמת PwC Israel.

על פי הדו"ח, המסכם את עסקאות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות, כרוכשות או כנרכשות, במהלך השנה חלה עלייה של 71% בהיקף עסקאות ושל 66% בממוצע השווי לעסקה. סכום העסקאות הכולל הסתכם ל-16.8 מיליארד דולר, לעומת 9.8 מיליארד דולר אשתקד, נתון שהינו מהנמוכים בעשור האחרון.

בשנת 2024 נרשמו 119 עסקאות בלבד, ביחס לשנים האחרונות ובתוך כך שנת 2023 בה בוצעו 110 עסקאות, זהו מספר נמוך אך השווי הממוצע לעסקה רשם שיא מזה 8 שנים וזינק ל-218 מיליון דולר מ-131 מיליון דולר בשנה שעברה (בהחרגת עסקאות בשווי של מעל 5 מיליארד דולר). הנטייה היחסית לעסקאות בעלות שווי גבוה ב-2024, קיבלה ביטוי ב-4 עסקאות בשווי של מעל מיליארד דולר. לעומת זאת, נתח העסקאות בשווי של עד 100 מיליון דולר צנח והיווה 56% בלבד מסך העסקאות לעומת 75% בשנה שעברה, נתון אשר מהווה שיא שלילי מ-2012.

ההייטק המשיך להוביל את שוק המיזוגים והרכישות עם 82% מהיקף העסקאות בסכום כולל של 13.8 מיליארד דולר, לעומת עסקאות הנון-טק, שנאמדות בהיקף כולל של 2.9 מיליארד דולר בלבד עם 38 עסקאות בלבד לעומת 53 אשתקד ו-102 עסקאות בשנת השיא 2021. בניכוי עסקאות ההייטק, 2024 מהווה שנת שפל גם במספר העסקאות הנמוך ביותר וגם בהיקף העסקאות שמהווה שיא שלילי בשנים האחרונות למעט 2023. לעומת ענפים כמו התעשייה והאנרגיה שנעדרים בצורה כמעט מוחלטת משוק העסקאות, מגזר הפארמה ומדעי החיים מציג עלייה ומהווה 12% מהיקף העסקאות בשנת 2024 בסכום כולל של 1.9 מיליארד דולר.

מתוך דו"ח המיזוגים והרכישות לשנת 2024

לפי מחברי הדו"ח למרות ששנת 2024 הייתה בסימן מלחמה, נוכחות המשקיעים הזרים בישראל מורגשת ביתר שאת, ונרשמה עלייה של 77% בהיקף הפעילות של רוכשים זרים, ביחס לשנת 2023. השקעות הזרים בחברות ישראליות הן הפלח המוביל עם 77% מסך ההשקעות והן נאמדו ב-11.8 מיליארד דולר – נתון גבוה יותר אפילו משנת 2022, שלמרות שהייתה פחות מורכבת מקומית, עמדה בסימן העלאות ריבית וצניחה בשווקי ההון. רכישות "כחול-לבן" בהן נרכשו חברות מקומיות ע"י רוכשים מקומיים היוו 16% מסך השקעות – נתון שיותר מהכפיל את עצמו לעומת 2023. בין העסקאות הישראליות המובילות ניתן למנות את Playtika שרכשה את Super Play ב-700 מיליון דולר, ושתי רכישות של Wiz בסכום כולל של כ-800 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

ליאת אנזל. קרדיט: יח"צ

רו"ח ליאת אנזל אביאל, שותפה וראש תחום M&A Services ב-PwC Israel: "באופן כללי, ניתן לקבוע כי שנת 2024 מציגה גידול משמעותי ביחס לשנת 2023 ומוגדרת כשנה מוצלחת, בהתחשב בנסיבות המקומיות והגלובליות, אך מנגד ובהסתכלות רחבה יותר מעבר למספרים, ישנה חזרה של השוק המקומי שנים אחורה. שנת 2024 הושפעה מהמשך הלחימה באזור, אשר החלה לקראת סוף 2023 והתרחבה בשנה החולפת. סביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת ברמה הגלובלית יחד עם חוסר וודאות גיאו-פוליטית וחששות ממיתון המשיכו ללוות אותנו גם בשנה האחרונה. ניכר כי לאחר ההלם הראשוני שהוביל להאטה דרמטית בסגירת עסקאות בישראל בסוף שנת 2023, ישנה התאוששות הדרגתית לאורך שנת 2024. למרות המאפיינים הייחודיים והאתגרים הביטחוניים של השוק המקומי, ראינו חזרה מרשימה של משקיעים זרים לישראל. נתון זה בולט ומדגיש את הביטחון והאמון שרוכשים בעולם לחדשנות ולתעשיית ההייטק המקומית והסייבר בפרט, שמפגינה חוזק ועמידות גם בעתות משבר וחוסר וודאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יותם 19/12/2024 00:41
    הגב לתגובה זו
    לזרוק את הגרנדמייזר הארור לפח.
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.