עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

צמיחה של 71% ברכישה של חברות ישראליות; שפל חסר תקדים מחוץ להייטק

במהלך השנה החולפת חלה עלייה בהיקף ובסך העסקאות הכולל שהסתכם ב-16.8 מיליארד דולר; עם זאת מחוץ למגזר הייטק נרשם שפל ארוך שנים – 38 עסקאות בלבד; פעילות הרכישות בענפי התעשיה והאנרגיה התפוגגה כמעט לחלוטין
איתן גרסטנפלד | (1)

במהלך שנת 2204 נרשמה עלייה של 71% בעסקאות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות. עם זאת, מחוץ למגזר הייטק נרשם שפל ארוך שנים עם 38 עסקאות בלבד, כאשר הפעילות בענפי התעשיה והאנרגיה התפוגגה כמעט לחלוטין, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום פירמת PwC Israel.

על פי הדו"ח, המסכם את עסקאות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות, כרוכשות או כנרכשות, במהלך השנה חלה עלייה של 71% בהיקף עסקאות ושל 66% בממוצע השווי לעסקה. סכום העסקאות הכולל הסתכם ל-16.8 מיליארד דולר, לעומת 9.8 מיליארד דולר אשתקד, נתון שהינו מהנמוכים בעשור האחרון.

בשנת 2024 נרשמו 119 עסקאות בלבד, ביחס לשנים האחרונות ובתוך כך שנת 2023 בה בוצעו 110 עסקאות, זהו מספר נמוך אך השווי הממוצע לעסקה רשם שיא מזה 8 שנים וזינק ל-218 מיליון דולר מ-131 מיליון דולר בשנה שעברה (בהחרגת עסקאות בשווי של מעל 5 מיליארד דולר). הנטייה היחסית לעסקאות בעלות שווי גבוה ב-2024, קיבלה ביטוי ב-4 עסקאות בשווי של מעל מיליארד דולר. לעומת זאת, נתח העסקאות בשווי של עד 100 מיליון דולר צנח והיווה 56% בלבד מסך העסקאות לעומת 75% בשנה שעברה, נתון אשר מהווה שיא שלילי מ-2012.

ההייטק המשיך להוביל את שוק המיזוגים והרכישות עם 82% מהיקף העסקאות בסכום כולל של 13.8 מיליארד דולר, לעומת עסקאות הנון-טק, שנאמדות בהיקף כולל של 2.9 מיליארד דולר בלבד עם 38 עסקאות בלבד לעומת 53 אשתקד ו-102 עסקאות בשנת השיא 2021. בניכוי עסקאות ההייטק, 2024 מהווה שנת שפל גם במספר העסקאות הנמוך ביותר וגם בהיקף העסקאות שמהווה שיא שלילי בשנים האחרונות למעט 2023. לעומת ענפים כמו התעשייה והאנרגיה שנעדרים בצורה כמעט מוחלטת משוק העסקאות, מגזר הפארמה ומדעי החיים מציג עלייה ומהווה 12% מהיקף העסקאות בשנת 2024 בסכום כולל של 1.9 מיליארד דולר.

מתוך דו"ח המיזוגים והרכישות לשנת 2024

לפי מחברי הדו"ח למרות ששנת 2024 הייתה בסימן מלחמה, נוכחות המשקיעים הזרים בישראל מורגשת ביתר שאת, ונרשמה עלייה של 77% בהיקף הפעילות של רוכשים זרים, ביחס לשנת 2023. השקעות הזרים בחברות ישראליות הן הפלח המוביל עם 77% מסך ההשקעות והן נאמדו ב-11.8 מיליארד דולר – נתון גבוה יותר אפילו משנת 2022, שלמרות שהייתה פחות מורכבת מקומית, עמדה בסימן העלאות ריבית וצניחה בשווקי ההון. רכישות "כחול-לבן" בהן נרכשו חברות מקומיות ע"י רוכשים מקומיים היוו 16% מסך השקעות – נתון שיותר מהכפיל את עצמו לעומת 2023. בין העסקאות הישראליות המובילות ניתן למנות את Playtika שרכשה את Super Play ב-700 מיליון דולר, ושתי רכישות של Wiz בסכום כולל של כ-800 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"בארץ"

ליאת אנזל. קרדיט: יח"צ

רו"ח ליאת אנזל אביאל, שותפה וראש תחום M&A Services ב-PwC Israel: "באופן כללי, ניתן לקבוע כי שנת 2024 מציגה גידול משמעותי ביחס לשנת 2023 ומוגדרת כשנה מוצלחת, בהתחשב בנסיבות המקומיות והגלובליות, אך מנגד ובהסתכלות רחבה יותר מעבר למספרים, ישנה חזרה של השוק המקומי שנים אחורה. שנת 2024 הושפעה מהמשך הלחימה באזור, אשר החלה לקראת סוף 2023 והתרחבה בשנה החולפת. סביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת ברמה הגלובלית יחד עם חוסר וודאות גיאו-פוליטית וחששות ממיתון המשיכו ללוות אותנו גם בשנה האחרונה. ניכר כי לאחר ההלם הראשוני שהוביל להאטה דרמטית בסגירת עסקאות בישראל בסוף שנת 2023, ישנה התאוששות הדרגתית לאורך שנת 2024. למרות המאפיינים הייחודיים והאתגרים הביטחוניים של השוק המקומי, ראינו חזרה מרשימה של משקיעים זרים לישראל. נתון זה בולט ומדגיש את הביטחון והאמון שרוכשים בעולם לחדשנות ולתעשיית ההייטק המקומית והסייבר בפרט, שמפגינה חוזק ועמידות גם בעתות משבר וחוסר וודאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יותם 19/12/2024 00:41
    הגב לתגובה זו
    לזרוק את הגרנדמייזר הארור לפח.
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".