יונית לוי חדשות 12
צילום: צילום מסך קשת 12
מהאקדמיה

צריכת חדשות מייצרת חרדות; מה עובר על הישראלים בחודשים האחרונים

77% מהישראלים חוו חרדה, 4% בחרדה קיצונית; הציבור הישראלי צורך שידורי חדשות בהיקף גדול כדי לקבל ביטחון, אלא שהחדשות, גורמות לו לחרדה. כך עולה מסקר שהוביל ד"ר גל יעבץ, מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן
הדס מגן | (11)

צריכת חדשות בימים אלה, לא עוזרת להפחית חרדה, אלא ההיפך. זו המסקנה שעולה מסקר שנערך השבוע במחלקה למדעי המידע, באוניברסיטת בר אילן. הסקר, אותו הוביל ד"ר גל יעבץ, מהמחלקה למדעי המידע,  נעשה בקרב 504 ישראלים מהציבור היהודי, מיד לאחר מתקפת הטילים האיראנית, והוא מצטרף לסקרים קודמים שערכה המחלקה מאז ה-7 באוקטובר, ובסה"כ 4 סקרים. בסקר נבדקו רמות החרדה של הנשאלים בעקבות האירועים, וכן צריכת המדיה שלהם. 

 

מהסקר האחרון עלה כי 77% מהנשאלים חוו תחושות חרדה, עוד 4% דיווחו על חרדה קיצונית, בעוד 19% מהנשאלים כלל לא חוו חרדה. כ-40% מהנשאלים, צרכו שידורי חדשות בליל המתקפה, בהיקף, של 3 שעות ומעלה לתוך השעות הקטנות של הלילה.

לדברי יעבץ, "צריכת המדיה הרקיעה שחקים.  למשל בשיא המלחמה, בשבועות הרביעי והחמישי לתוך המלחמה, צרכו למעלה מ-4 שעות ביום, וכאן, בערב הזה לבדו, כ-40% צרכו 3-4 שעות בלבד. למעשה, המשמעות היא שלאורך כמעט כל שעות המתקפה, אנשים היו מחוברים לווריד של החדשות".  

מהסקר עולה עוד, כי יש רמת אמון גבוהה של הציבור בגופים ממסדיים. יעבץ: " אנו יכולים לראות שלכל אורך האירועים,  כ-73%  מהציבור בחברה היהודית העריכו את דובר צה"ל בתור הגורם האמין ביותר".

מהסקרים הקודמים, אומר יעבץ, בניסיון לבדוק את הקשר ההיסקי בין רמת החרדה לבין צריכת שידורי החדשות, עולה קשר חיובי מובהק: כלומר, שככל שהיקף הצריכה עולה, עולה גם רמת החרדה.

לכאורה יש כאן ממצאים סותרים: מצד אחד חווים חרדה, מצד שני צופים בדובר צה"ל כדי לקבל תחושת בטחון, מצד שלישי, ככל שצופים יותר, רמת החרדה עולה.

"זה לא סותר, אך זה מסביר את המודל הבא: מרגישים חרדה ברמה גבוהה, מרגישים בלחץ, ומחפשים להיאחז במשהו. אז צופים בחדשות, וזה מעלה את מפלס החרדה, ויותר מזה: גורם לאנשים לחפש פלטפורמות נוספות, כמו טלגרם, כדי לקבל יותר ויותר מידע.

קיראו עוד ב"בארץ"

"שאלנו אנשים מה גורם להם לצרוך חדשות, והתשובה היתה צורך בתחושת בטחון וצורך בעדכונים. אני לא חושב שזו סתירה. אנחנו לא בהכרח עושים דברים רציונליים ,אנו רוצים לצרוך מידע מהסוג הזה. אתה נכנס לשם ומקבל תיעודים , אבל זה רק גורם להעלות את רמת החרדה. זה מעגל קסמים".

"האירועים האחרונים", אומר יעבץ, גם החזירו לשולחן את "'מדורת השבט'. בשנים האחרונות היתה נטייה מאוד גדולה להספיד את ערוצי המדיה המסורתיים, ביחד עם העלייה של הרשתות החברתיות ופתאום אנו רואים שיש חזרה לשבטיות. מעבר לזה שאנו מדברים עם החברים ,אנו רוצים שיהיה לנו מקום אחד, שבו מישהו יפרש את הדברים במילים שלו".

ומה היו הממצאים לגבי מידת שביעות הרצון מהתקשורת?

"אנו יכולים לראות שבאירוע עצמו, התקשורת סייעה לתחושת בטחון. אך ככל שמתרחקים מהאירועים, זה נשחק. ראינו את זה גם בקורונה. מהר מאוד היתה תחושה של עייפות. אותו דבר לגבי השבעה באוקטובר. הפרשנים והעיתונאים קיבלו בהתחלה מקום מאוד חשוב, אבל כעבור זמן, האמון מתחיל לרדת, כי הדברים חוזרים על עצמם ויש עייפות מדיה. ואז אנשים פונים לרשתות החברתיות. ה-7 באוקטובר היה נקודת שיא, וככל שהתרחקנו מהאירוע, התחילו פרסומות והפרשנים הפסיקו למלא זמן אוויר".

 

יש איזו המלצה מהממצאים?

"המסקנה שאני לוקח מזה ברמה האישית, היא שצריכת חדשות לא עוזרת להפחית חרדה. אם אתה בחרדה, עדיף למצוא אלטרנטיבות על פני צריכת חדשות".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שלטון הערב רב 02/05/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
    שומר נפשו ,בריאותו,ושלוותו יתרחק מלצפות ושלמוע את ערוצי שטיפת המח והטמעת המסרים של בעלי אינטרס,של הממסד,ושל שלטון הערב רב רק נזק
  • 9.
    ג'ק 30/04/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
    החרדות נגרמות בעיקר מחוסר אמון במנהיגות , בידיעה שהמנהיגים מושחתים לא ישרים ולא מוכשרים להוביל לעתיד טוב יותר אלא להפך . הפכו את ישראל למצורעת ומנותקת בעולם . להאשים את התקשורת זה בריחה מהמציאות . להפך .
  • 8.
    ניר אלון 30/04/2024 02:06
    הגב לתגובה זו
    הם סתם מזיינים בשכל.
  • 7.
    אזרח 21/04/2024 08:19
    הגב לתגובה זו
    יודע יותר וממש לא בחרדות שמנסים להכניס את כולם ערוצי החבלה. אתם בחרדות והם סופרים את הכסף!!!!
  • 6.
    ערוצי התבהלה מייצרים תבהלה, ערוץ 14 יוצר כיף... (ל"ת)
    ממליץ לכולם לנסות!!! 20/04/2024 19:59
    הגב לתגובה זו
  • רואה ונהנה 25/04/2024 15:46
    הגב לתגובה זו
    אמרה בת היענה לפני שנטרפה
  • 5.
    אנג'לה 20/04/2024 18:21
    הגב לתגובה זו
    ערוץ ביביסטי מתועב.
  • 4.
    יונה 20/04/2024 17:24
    הגב לתגובה זו
    לא חייבים ליצפות ,יש הרבה ערוצים שאינם חדשותיים
  • 3.
    יונה 20/04/2024 17:23
    הגב לתגובה זו
    מפחידה,מבטה מצמית
  • 2.
    בעיקר מי שצופה ב 13, ערוץ מפחיד ומלחיץ מאוד (ל"ת)
    20/04/2024 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שם 20/04/2024 12:10
    הגב לתגובה זו
    לא לשכוח שהאינטרס (מודע או לא מודע) של חברות החדשות הוא לייצר חרדה. למה? כי זה מייצר יותר צפייה = יותר רווחים. לכן, בכוונה או לא, הערוצים המצליחים ביותר הם אלו שמדווחים בצורה מחרידה במיוחד. אפשר להרגע... זו לא המציאות.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.