בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

משרד האוצר מתכנן להפסיק את הפיצוי לעסקים החל מינואר

מתווה הפיצויים שונה לאחרונה לרעת העסקים; ועדיין - העסקים קיבלו סכומים חלקיים בגין הנזקים של אוקטובר
איציק יצחקי | (9)
נושאים בכתבה פיצויים

משרד האוצר מספק פיצוי לעסקים שהכנסותיהם ירדו במעל 25%. זה לא סכום שמכסה על הפסדים, אבל זה סכום שבהחלט עוזר. מדובר על עסקים בכל רחבי הארץ, כאשר עסקים קרובים לגבול מקבלים פיצוי מלא. 

הפיצוי אמור היה להיות חודשי, אבל התרגיל של האוצר עבר את ועדת הכספים - עסקים לא יקבלו פיצוי בנפרד עבור חודש נובמבר ועבור חודש דצמבר, אלא יצטרכו לאחד את החודשים האלו. בדצמבר חל שיפור בעסקים וכתוצאה מכך, מדרגת התמיכה בהם תהיה נמוכה. איחוד דצמבר עם נובמבר יבטל בעצם את הפיצוי הגדול שעסקים רבים היו אמורים לקבל בנובמבר. 

אז מצד אחד, יש פיצוי על דצמבר, רק שמצד שני הוא פוגע בעסקים רבים. מעבר לכך, נזכיר את מה שחשפנו כאן - עסקים עד היום לא קיבלו את הפיצויים המגיעים להם, אלא חלק מסוים לרוב גם בלי הסבר. צריך להגיד - אין חובה לתמוך בעסקים. עסקים בהגדרה יכולים להצליח או להיכשל ופעילותם מלאה בסיכונים. אבל ברגע שהתקבלה החלטה לתמוך בהם, אי אפשר לתת להם לחכות יותר מחודשיים לפיצוי. חלקם קורס. 

ועכשיו מתברר שבאוצר לא מעוניינים להמשיך בתמיכה הכלכלית לעסקים. המשק מתאושש, המשק מתרגל למצב של מלחמה וחוזר לשגרה. עסקים ברחבי הארץ לא יקבלו פיצוי, אך עסקים במרחק קרוב לגבול ימישכו לקבל פיצויים. השאלה מה יקבע ביחס לאשקון וערים נוספות שהוחלט לפצות אותן באופן מלא. ההגיון הוא שגם שם תופסק התמיכה.

שאלה חשובה היא לגבי העיר אילת. אילת מתרסקת כלכלית - "אילת מתרסקת. מי שאין לו גב כלכלי, לא ישרוד את המלחמה". היא זקוקה לסיוע ישיר ומהיר, בינתיים זה לא קורה.  

עד כה, העביר האוצר כ-4 מיליארד שקל לעסקים שהגישו בקשות. כמות התביעות לפיצויים עומדת על 220 אלף. אלו בקשות בגין אוקטובר. התביעות בגין נובמבר-דצמבר יוגשו באמצע ינואר ועד אמצע אפריל. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דודי לב 05/01/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    במדינה שפויה עסקים צריכים לשלם מיסים לממן את המדינה ולא שהמדינה תממן אותם עסק לא ריווחי אין לו זכות קיום מהר להפסיק לממן פרזיטים
  • 6.
    מורן 04/01/2024 04:49
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר תת רמה האמא של התת רמה
  • 5.
    נטליה 02/01/2024 09:11
    הגב לתגובה זו
    חייבים להפסיק לממן את ממשלת שודדים , גנבים, להחליפם!!!
  • 4.
    זורי 02/01/2024 06:49
    הגב לתגובה זו
    סמוטריץ נתן את כול הכספים לאורית סטרוק אין לו לאנשי המילואים שהעסקים שלהם התפרקו לגמרי.
  • ברכה 02/01/2024 09:10
    הגב לתגובה זו
    אידיוט מושלם .
  • 3.
    שאול 02/01/2024 06:32
    הגב לתגובה זו
    1. שירגישו על בשרם מה זו קריסה כלכלית באשמתם . 2 . שיביעו הזדהות עם ההחלטות המטומטמות שהתקבלו לאורך שנת 2023 המקוללת . .
  • חנניה 17/01/2024 05:23
    הגב לתגובה זו
    כל חבר כנסת לא לשלם משכורת כמו חברי מועצת העיר המשכורת רק לשרים וזה יתואם למשכורת של סגן ראש העיר .
  • 2.
    ג'ורג' 01/01/2024 23:38
    הגב לתגובה זו
    מגדל סוסי מרוץ נתן לסוס לאכול רק לפני מרוץ . בסוף הסוס מת מרעב . הבנת את זה בצלאל ? אל תהיה סוס או חמור ..
  • 1.
    ברור 01/01/2024 23:10
    הגב לתגובה זו
    רק קיבלתי 5 הודעות שהנושא בבדיקה. בינתיים כבר לקחתי הלוואה מהבנק שמזל שיכלתי לקחת. כבר עברו חודשיים.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).