41 מיליארד שקל בשנה לקצבאות זקנה - אבל איפה האחריות האישית של הציבור?
בעקבות הצפי של האוצר להגדלת הגירעון מעבר לתחזית ולאחר הסערה בוועדת הכספים של הכנסת בהכנת חוק תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2024-2023 פורסמו היום נתונים על כמות מבקשי קצבת הזקנה בישראל מאת הביטוח הלאומי.
לפי הנתונים ישנם יותר ממיליון מקבלי קצבאות אזרח ותיק ושארים, או במדויק 1.128 מיליון אזרחים שקיבלו 41 מיליארד שקל, כאשר מתוכם יותר מ-205 אלף משפחות מקבלות השלמת הכנסה, ו-89 אלף מקבלות קצבת שארים.
בביטוח הלאומי לא סתם חשפו היום את הנתונים. אין ספק שכאשר רואים את הנתונים הללו וחושבים על קשישים שחיים אך ורק מקצבה זו כיצד הם יכולים להסתדר ולחיות הרי הסכום באמת מגוחך. אך במשרד האוצר לא ימהרו להתרגש מכך, יש להם הרבה מאוד בעיות אחרות ואין להם באמת מאיפה להביא עוד כסף.
מנגד צריך לומר - אנשים, קחו אחריות על החיים שלכם. תחסכו, תוציאו פחות, תעבדו יותר. תיזהרו עם ההוצאות שלכם ואל תקנו מותרות. תשקיעו את הכסף לעתיד שלכם, תגדילו הפרשות לפנסיה. אל תחכו ליום שבו יוצאים לפנסיה כדי להתחיל לתכנן אותה. נכון, מי רוצה לחשוב על הפנסיה כשצעירים? אבל זו טעות. האחריות האישית קודמת להכל. אל תחכו ש'המדינה תסדר לכם את החיים' - תעשו את זה בעצמכם. נכון זה קשה, נכון יותר קל להתלונן על המדינה, אבל זה לא יפתור לכם את הבעיות.
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
35 מיליארד שקל מתקציב הביטוח הלאומי
הביטוח הלאומי שילם בשנה האחרונה 41 מיליארד שקל לקצבאות אזרח ותיק, שארים והשלמת הכנסה. 35.8 מיליארד שקל שולמו מתקציב ביטוחי של הביטוח הלאומי ו-5.3 מיליארד שקל שולמו במימון אוצרי שהם תשלומים שלא במסגרת 'ביטוח' אלא חקיקה ייעודית (כגון קצבת 'אזרח ותיק מיוחדת' לעולה חדש או תושב חוזר).
מספר מקבלי השלמת הכנסה לקצבאות אזרח ותיק ושארים, הוא כ-205 אלף משפחות, מתוכן 145 אלף אזרחים ותיקים, 25 אלף שאירים, 34 אלף מקבלי 'קצבת אזרח ותיק מיוחדת' לעולים חדשים ותושבים חוזרים ו-114 מקבלי קצבת 'שארים מיוחדת'.
בביטוח לאומי מציינים כי כ-23% מהמשפחות הן זוגות וכ-77% יחידים. בנוסף, כ- 70% מהמקבלים הן נשים, מתוכן 52% אינן נשואות ועוד 18% נשים נשואות.

קיראו עוד ב"בארץ"
128 אלף תביעות חדשותלפי נתוני הביטוח הלאומי קצבת זקנה ליחיד עומדת על 1,680 שקל. אם יש לו תוספת ותק מקסימלית, אזי סכום הקצבה יעמוד על 2,520 שקל. הקצבה לאזרח יחיד בן 80 עומדת על 1,775 שקל, עם תוספת ותק על 2,663 שקל. בהנחה שלאזרח הוותיק יש בן זוג קצבתו תעמוד על 2,525 שקל, כאשר עם תוספת ותק על 3,7780 שקל.
וכמובן שהסיפור הרי הוא לא רק קצבאות זקנה, בביטוח הלאומי טוענים כי בכל שנה הם מטפלים ב-128 אלף תביעות חדשות לסיעוד, ויש כ-302 אלף זכאים בדרגות סיעודיות שונות. כאשר סכום קצבאות הסיעוד נאמדות בכ-15 מיליארד שקל.
לפי הנתונים, כ-28% מהאזרחים הוותיקים בישראל כיום מקבלים סיעוד, מתוכם 43% בדרגות 4-6 (הדרגות הגבוהות יותר המעידות על מצב רפואי מורכב)
"הביטוח הלאומי סבור שיש להעלות את קצבאות הזקנה ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לעשות כן" טוענת ירונה שלום, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי. לדבריה: "כיוון שהקצבה לא הועלתה באופן מהותי מזה שנים רבות וכחברה אינינו יכולים להרשות לעצמנו 'שזקן יבכה על זקנתו'. הביטוח הלאומי יציע מספר אפשרויות לשינוי החקיקה לגורמים הרלוונטיים".
- 6.ענן 20/05/2023 22:54הגב לתגובה זובושה וחרפה לתת קצבה כזאת עלובה לקשישים שבנו את הארץ וכל חיהם עבדו בשביל המדינה אפילו לכדורים זה לא מספיק להם הקצבה אמורה להיות לא פחות מי 4000 שקל
- 5.מבין2 17/05/2023 09:14הגב לתגובה זומעלים לכולם משכורות והזקנים כרגיל לא מעניינים את הפוליטיקאים.
- 4.עובד סוציאלי 17/05/2023 08:34הגב לתגובה זוזה לא רק ה41 מיליארד, . הקצבאות מעודדות בטלה . יש הרבה מאוד אזרחים בני הגיל השלישי בעלי מקצוע נדרשים שרוצים להמשיך לעבוד ולתרום לחברה . תנו להם ..עודדו אותם ..
- 3.אבישלום 16/05/2023 22:39הגב לתגובה זובנוסף אני ממליץ שלא יתנו קצבה ל2 העשירונים העליונים ואת הסכום שיחסך יתנו ל8 העשירונים התחתונים, וכך הקצבה תעלה ב25%
- 2.להוריד לאברכים 16/05/2023 22:19הגב לתגובה זוזקן שתרם שרת ועבד נגזל.
- 1.רון גל 16/05/2023 19:37הגב לתגובה זואנשים, קחו אחריות על החיים שלכם. תחסכו, תוציאו פחות, תעבדו יותר. תיזהרו עם ההוצאות שלכם ואל תקנו מותרות. תשקיעו את הכסף לעתיד שלכם, תגדילו הפרשות לפנסיה. אל תחכו ליום שבו יוצאים לפנסיה כדי להתחיל לתכנן אותה. נכון, מי רוצה לחשוב על הפנסיה כשצעירים? אבל זו טעות. האחריות האישית קודמת להכל. אל תחכו ש'המדינה תסדר לכם את החיים' - תעשו את זה בעצמכם. נכון זה קשה, נכון יותר קל להתלונן על המדינה, אבל זה לא יפתור לכם את הבעיות.
- תנסה לחסוך משכר מינימום (ל"ת)אלוהים 16/05/2023 22:49הגב לתגובה זו
- רון גל 17/05/2023 08:54כי לא לקחת אחריות על החיים שלך ולא התפתחת. וגם זוג שמרוויח שכר מינימום יכול לחסוך אם הם יביאו רק ילד אחד ויגורו בפריפרייה.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)