מעצר אזיקים מאסר
צילום: Istock

כתב אישום נגד בני משפחת כחלון ו-10 נאשמים נוספים

העבירות - סחיטה, עבירות נשק, עבירות מס ועוד (כל אחד על פי חלקו); החל משנת 2010 הנאשמים עסקו בין היתר במתן הלוואות "בשוק האפור" וגבייתן בריביות מנופחות

פרקליטות מחוז ת"א פלילי הגישה היום לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום כנגד נעם כחלון, אברהם כחלון, אביהם שמואל כחלון מחולון ו-10 נאשמים נוספים בגין עבירות סחיטה, עבירות נשק, עבירות מס ועוד (כל אחד על פי חלקו). זאת לאחר שהחל משנת 2010 הנאשמים עסקו בין היתר במתן הלוואות "בשוק האפור" וגבייתן בריביות מנופחות.

על פי כתב האישום, החל משנת  2010 היו הנאשמים מאוגדים כחבורה עבריינית אחת, אשר פעלה באופן מאורגן, היררכי ושיטתי, לביצוע עבירות פליליות מסוגים שונים. החבורה עסקה במתן הלוואות ב"שוק האפור", גבתה עבורן ריביות מנופחות האסורות על פי חוק, והסתירה את רווחיה הכלכליים מרשויות המס ומהרשות לאיסור הלבנת הון. בראש החבורה עמדו בני משפחת כחלון מחולון ובאמצעות המוניטין המאיים והאלים שצברו לעצמם במרוצת השנים גבו לאורך שנים ארוכות סכומי כסף אדירים מהלווים. משלא עמדו הלווים בתשלומי ההחזר, השתמשו הנאשמים באמצעים אלימים שונים, לרבות ברימונים ובאקדחים, על מנת להטיל עליהם ועל קרוביהם אימה ולהפעיל עליהם לחץ שיניע אותם לשלם את חובם.

כך לדוגמא, מתלונן אשר צבר חוב בסך 300,000 שקל כלפי הנאשמים ולא עמד בתשלומים, הוזמן לפגישה עם נעם ואברהם כחלון, הוכנס לתא המטען של רכבו והובל לבית סבתם של נעם ואברהם כחלון שם הוכה. בהמשך לכך, הנאשמים הורו לאחד ממכריהם לאתר את המתלונן ולמנוע ממנו לקבל טיפול רפואי מתועד ולהתלונן במשטרה. במקרה אחר, לאחר שמתלונן לא עמד בתשלומי ההלוואה, איים עליו נעם כחלון כי "בפעם הבאה שאתה תברח אני אפגע לך בילדים", ולאור האיום חזר המתלונן לשלם את חובו. בדומה לכך, לעבר ביתו של מתלונן אחר שלא עמד בתשלומים ירו כ-10 כדורים, וחודש לאחר מכן הציתו את רכבו ואת חזית ביתו של המתלונן, עת שהה בבית.

לחלק מהנאשמים יוחסו עבירות של פגיעה בפרטיות לאחר שעקבו אחרי בני משפחותיהם של משפחה עבריינית יריבה ולחלק מהנאשמים יוחסו גם עבירות מס לאור אי דיווח על הכנסותיהם מפעילותם בתחום השוק האפור.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינו עו"ד כי "מעשיהם של המשיבים זרעו הרס וחורבן בחיי משפחות רבות. רבים מן המתלוננים, אשר חששו לחייהם, הסתגרו בביתם או נעלמו כליל, כדי להימלט מזרועם הארוכה של המשיבים ומפגיעתם הרעה". בנוסף, התבקש בית המשפט לחלט את הרכוש שנתפס שבבעלות נעם, אברהם ושמואל כחלון ונאשם נוסף.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אורן 08/08/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
    שיקבו בכלא.נכון לוו ב200 אוז שנתי 95 אחוז החזירו.מכרו את הבחית השאר הוכו אוימו ועוד להחזיר צריך אבל מישהו רשם לקחו שיחזירו נכון בצורה חוקית.עברו על החוק שימוצא הדין במלאו חזחרים לא שורדים מובלים לשחיטה
  • 6.
    123 08/08/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    שיהיה לשופטים אומץ, למען יראו וייראו.
  • 5.
    האמת 08/08/2022 04:27
    הגב לתגובה זו
    ש90 אחוז מהפשיעות האלימות בעם שלנו זה סמולנים יוצאי ליטא. אבל בגלל גזענות מפרסמים רק את הפשיעות שלהם.
  • גד המרוקאי 11/08/2022 00:33
    הגב לתגובה זו
    כחלון זה בכלל לא מרוקאי דפקט אתה בטל איזה לבנבן מצאצא שלכוזרים שהמירו דתם בפולין או בקוזר ליהדות. נכון? תחפש מי שינענע ע אותך ואם לא תמצא תבוא אני ינענע אותך טוב טוב
  • 4.
    אנונימי 07/08/2022 23:21
    הגב לתגובה זו
    אין ענישה מרתיעה
  • 3.
    נו באמת 07/08/2022 22:08
    הגב לתגובה זו
    הם בחרו ללוות כסף, ואז לא שילמו אותו. במדינה מתוקנת היו מכניסים את הלווים לכלא, ולא את מי שהם גנבו ממנו וחיו על חשבונו!
  • אבל יש חוק ולא חוק המאפיה (ל"ת)
    צני 08/08/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
  • לימור 08/08/2022 01:26
    הגב לתגובה זו
    אנשים כמוך שהם תומכים באלימות מקומם בכלא!! אף אחד גם לא הכריח אותם להלוות מי שמלווה צריך לקחת סיכון , אנשים לא עבדים
  • 2.
    תהיו כחלונים (ל"ת)
    ללא כחל וסרק 07/08/2022 19:51
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 08/08/2022 09:25
    הגב לתגובה זו
    לגבות ריבית קצוצה? לחטוף? לפצוע? למנוע טיפול רפואי? ואת כל זה אתה מצדיק? לא סתם האלימות במדינה גואה, טיפשים כמוך תורמים לכך! הם משפחת פשע מהמסד ועד הטפחות
  • 1.
    תהיו כחלונים (ל"ת)
    אנונימי 07/08/2022 19:50
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.