"האינפלציה ב-2022 תעמוד על 2%"
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מעדכן את תחזית המאקרו הכלכלית, על רקע הפתיחה הכמעט מלאה של המשק בחודש מרץ 2021, וההתאוששות הכלכלה הישראלית.
תחזית מדד מחירים לצרכן
ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5% ובספטמבר עבר את אמצע טווח היעד של הממשלה, לראשונה מאז שנת 2013. זאת, על רקע התאוששות בפעילות הכלכלית, השפעת עליות במחירי הייצור והשילוח וסחורות המיובאות. בעולם, השפעת השיבושים בשרשראות האספקה, לצד גידול בביקושים הובילה לעליות מחירים משמעותיות ואף למחסור בחלק מהמדינות המפותחות.
לאור הנתונים שהתקבלו והמשך המגמה בעליות המחירים בעולם, התחזית לשנת 2021 עודכנה כלפי מעלה ב-0.1 נקודות האחוז ל-1.5% בממוצע, שינוי של 2.8% ב-12 החודשים דצמבר 2021 מול דצמבר 2020.
תחזית הכנסות המדינה
לאחר משבר הקורונה, ההכנסות ממסים צמחו בקצב חסר תקדים. במהלך 2021 ההכנסות ממסים ישירים עלו בכ-25%, לעומת כ-6% בממוצע בשנים טרום המשבר. ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-2021 בכ-16%, לעומת 2.9% בממוצע בשנים טרום המשבר.
הגאות בשוקי ההון, בנדל"ן ואקזיטים במגזר ההי-טק תרמו באופן משמעותי להכנסות ממסים. כך, מדד הנאסד"ק עלה בשנת 2021 בלמעלה מ-38% אחוזים (ממוצע לעומת ממוצע שנת 2020), זאת בהשוואה לגידול ממוצע של 13% ב-5 שנים שקדמו למשבר הקורונה (2019-2015). כדי להמחיש את ההשפעה של הגידול מהיר במדד הנאסד"ק, יצוין כי על פי מודל תחזית ההכנסות האגפי גידול של אחוז במדד הנאסד"ק בממוצע מתואם עם גידול בהכנסות של כחצי מיליארד שקל בשנה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית ההכנסות אשר הוצגה בחודש אוגוסט 2021 הוכנה בחודשי יולי, על סמך נתוני הרבעון השני. במהלך החודשים שלאחר מכן, המשיכו ההכנסות לצמוח בקצב מהיר, משמעותית מעבר למצופה. בעקבות כך, ועל רקע עדכון תחזית הצמיחה, עודכנה תחזית ההכנסות ממסים ואגרות כלפי מעלה בכ-16.5 מיליארד שקל בשנת 2021 ובכ-14 מיליארד שקל בשנת 2022.
תחזית ההכנסות האחרות ל-2021 עודכנה כלפי מעלה והיא עומדת כעת על 27.6 מיליארד שקל , זאת בהשוואה ל-25.6 מיליארד שקל בתחזית הקודמת. העלייה מתמקדת בסעיפי הביטוח הלאומי ויתר ההכנסות האחרות. בעקבות התאוששות המשק ממשבר הקורונה לצד היציאה ההדרגתית ממתווה החל"ת, עלו הכנסות המוסד לביטוח הלאומי וירדו הוצאותיו. בסעיף יתר ההכנסות האחרות נרשמו הכנסות חריגות כתוצאה ממכרזי תחבורה, שהעלו את תחזית ההכנסות בסעיף זה.
התחזית החדשה שגובשה בצוות מקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית לוקחת בחשבון את ההתמודדות עם הגל הרביעי ללא הגבלות חריפות על הפעילות הכלכלית, עדכון כלפי מעלה של נתוני התוצר שפורסמו וחישוב אומדן צמיחה פוטנציאלי חדש שנערך באגף. התחזית המתקבלת על ידי מודל המקרו האגפי מצביעה כעת על צמיחה של 7.1 אחוזים בשנת 2021 וצמיחה בשיעור של 4.7 אחוזים בשנת 2022. בתוך כך, הצמיחה בשנת 2021 משקפת התאוששות בקצב הצמיחה הפוטנציאלי, לאחר שזה נפגע בשנת 2020 עקב מגבלות על הפעילות הכלכלית. במקביל, פער תוצר שנפתח בשנת 2020 צפוי להיסגר להערכתנו כבר בשנת 2022.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
הצריכה הפרטית, שנפגעה בשיעור חד בשנת 2020 (9.2%-), מתאוששת השנה בקצב מהיר (13.1%) וצפויה להמשיך ולצמוח בשנת 2022 (7.5%). כמו כן, צפויה המשך צמיחה ביצוא (בזכות ענף ההי-טק) והתאוששות מסוימת בתיירות בשנת 2022.
- 6.רז 22/03/2022 15:33הגב לתגובה זוחודשיים מתחילת 2022 והמדד עלה כמעט ב 1 אחוז מדד 2022 יהיה מעל 2 אחוז
- 5.שלי 01/03/2022 10:17הגב לתגובה זוהכול עולה ומדד המיחרים שואף ל0 לא יתכן המדד השנתי צריך להיות 5%פלוס
- 4.תעמולה סובייטית (ל"ת)איציק 16/11/2021 10:52הגב לתגובה זו
- 3.עמך 15/11/2021 19:05הגב לתגובה זוהאריזות התכווצו הדירות גם.הממשלה מחביא את האינפלציה בכל מיני מניפולציות .בנק ישראל הוא בנק של בנקאים מרושש את מעמד הביניים עם ריבית אפס ומעדירה את העשירים. ככה החלה המהפכה הצרפתית.
- שלי 06/03/2022 16:28הגב לתגובה זוהמדד צריך להיות בישראל 5%שנתי ישראבלופ
- 2.להעלות הריבית ל 1% (ל"ת)שלומי 15/11/2021 15:13הגב לתגובה זו
- 1.גיבוב של שטויות (ל"ת)רבקה 15/11/2021 14:46הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
