עלייה של 36% בבקשות חדלות פירעון יחידים ב-2020; 1,200 בקשות פירוק
ב-2020 מספר הבקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון של יחידים עלה ב-36% לעומת 2019, כך מפרסמים באגף האגף האפוטרופוס הכללי, הממונה על חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה, בראשות עו"ד סיגל יעקובי, שהיא בינתיים גם ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים. העלייה מיוחסת גם להשפעות הקורונה - אך גם לכניסה לתוקף של הרפורמה בהליכי חדלות הפירעון המקלה על ההליך, שאושרה בתקופת שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, כיום שרת הפנים.
22,246 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון נפתחו ב-2020, מתוכן 17,495 בקשות הוגשו לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ו-4,751 בקשות שבהן היקף החובות נמוך מ-150,000 אשר הוגשו לרשות האכיפה והגביה. ב-2019 הוגשו 16,373 בקשות. באשר לצווי הפטר שניתנו ב-2020, מספר של אלה עמד על 7,056, ירידה של כ-8% מנתון של 7,633 ב-2019.
עוד בתקופה, נסגרו 17,717 תיקי פשיטת רגל או חדלות פירעון של יחידים, לעומת 16,695 ב-2019. מדובר בעלייה של כ-6% במספר תיקי יחידים שנסגרו תוך שנה. כמו כן, 1,200 בקשות לפירוק חברות וחדלות פירעון של תאגידים הוגשו, עלייה בשיעור של מעט פחות מ-2% לעומת 2019 בה הוגשו 1,179 בקשות.
על כל אלה אחראי הממונה על הליכי חדלות פירעון. בגזרת אפוטרופוס הכללי נוהלו עבור נעדרים נכסים עזובים בהיקף של בהיקף של 2.274 מיליארד שקל. מדובר ב-16,435 תיקי ניהול רכוש פעילים בסוף 2020, מתוכם 11,700 תיקי כספים ו-4,735 תיקי נדל"ן, הכוללים 855 דירות ובתי עסק. האפוטרופוס הכללי השיב לזכאים או ליורשיהם 201 נכסי מקרקעין וכספים בשווי של כ-25 מיליון שקל.
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1,800 תיקי חילוט נפתחו, כשאלה כוללים נדל"ן, כספים ומיטלטלין בחילוט זמני או קבוע, זאת "על רקע המאבק המתגבר בפשיעה הכלכלית ובהון השחור". התקבולים בקרנות החילוט מכוח החוק לאיסור הלבנת הון הסתכמו בסך של כ-42.69 מיליון שקל ואלה מכוח פקודת הסמים המסוכנים הסתכמו בסך של כ-14.9 מיליון שקל. עזבונות ותרומות למדינה בסך כ-130 מיליון שקל התקבלו ב-2020.
בתחום מערך הפיקוח על אפוטרופסים ומנהלי עיזבון, חולקו תמיכות בסכום של כ-20 מיליון שקל לכ-2,885 חסרי אמצעים אשר מונה להם אפוטרופוס. שכר הטרחה לתאגיד אפוטרופוסות או לאפוטרופוס מקצועי מגיע מתמיכות אלה.
בצד אלה תחום ייפוי כוח מתמשך וחלופות אפוטרופסות, צבר תאוצה כשבמרשם ההפקדות שמנהל האפוטרופוס הכללי, אושרו 27,107 ייפוי כוח מתמשכים ו-1,570 נכנסו לתוקף. בנוסף הופקדו 729 ייפויי כוח רפואיים, אושרו 265 מסמכי הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס ו-277 מסמכי הבעת רצון. במהלך 2020 מונו כ-100 תומכים בקבלת החלטות.
- אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- 1.היכונו להשלכות של ממשלת בנט-לפיד (ל"ת)שמאלנים הבייתה 21/06/2021 10:23הגב לתגובה זו
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
