כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

ההוצאה החודשית של הישראלים בכרטיסי אשראי זינקו ב-60% לעומת שנה שעברה

בחודש אפריל 2021, בעיקר בגלל פסח ויום העצמאות, הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי סכום כולל של כ-32 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-20 מיליארד שקל שהוציאו באפריל 2020 - במהלך הסגר הראשון. עם זאת, מדובר בנתון נמוך ב-10% לעומת החודש הקודם
סתיו קורן |

נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מעידים כי המשק הישראלי מתאושש בצורה מהירה ממשבר הקורונה בכל הקשור להוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי ומשיכות המזומן.

בחודש אפריל 2021 זינקו ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בשיעור חד של 60.24% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת חודש אפריל 2020 שבמהלכו חל הסגר ההרמטי הראשון, הוטלו מגבלות על התנועה והפעילות במשק נעצרה כמעט לחלוטין. 

במהלך אפריל 2021, שבמהלכו חל חול המועד פסח תשפ"א ויום העצמאות ה-73 למדינת ישראל, הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי סכום כולל של כ-32 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-20 מיליארד שקל שהוציאו באפריל 2020. הסכום באפריל השנה נמוך ב-10% מהסכום שהוציאו הישראלים בחודש מרץ שעמד על כ-35 מיליארד שקל. באפריל 2019 סכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי הגיע לכ-27 מיליארד שקל.

באפריל 2021 נרשמה עלייה חריגה בהוצאות ברכישות פיסיות בכרטיסי אשראי, הקניות המתבצעות בבית העסק עצמו, שעלו בשיעור גבוה יותר מאשר העלייה בהוצאות בעסקאות ללא הצגת כרטיס אשראי (אונליין). ההוצאות בעסקאות הפיסיות עלו בשיעור של 91.49% והן הגיעו לסכום כולל של 14.425 מיליארד שקל, לעומת סכום של 7.533 מיליארד שקל באפריל שנה שעברה.

בהשוואה למרץ 2021 חלה ירידה של 10.1% בסכום ההוצאות בעסקאות הפיסיות שעמדו באותו החודש על כ-16 מיליארד שקל. באפריל 2019 הסכום הכולל שהוציאו הישראלים בעסקאות פיסיות בכרטיסי אשראי עמד על כ-14 מיליארד שקל. מהנתונים של שב"א עולה כי גם בהוצאות ברכישות אונליין נרשמה בחודש שעבר עלייה משמעותית של 41.16% והן הגיעו לסכום כולל של כ-17  מיליארד שקל לעומת סכום כולל של 12.336 מיליארד שקל באפריל 2020. באפריל 2019 ההוצאות בעסקאות אונליין עמדו על סכום של כ-12 מיליארד שקל.

עוד נתונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.