ההוצאה החודשית של הישראלים בכרטיסי אשראי זינקו ב-60% לעומת שנה שעברה

בחודש אפריל 2021, בעיקר בגלל פסח ויום העצמאות, הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי סכום כולל של כ-32 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-20 מיליארד שקל שהוציאו באפריל 2020 - במהלך הסגר הראשון. עם זאת, מדובר בנתון נמוך ב-10% לעומת החודש הקודם
סתיו קורן |

נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מעידים כי המשק הישראלי מתאושש בצורה מהירה ממשבר הקורונה בכל הקשור להוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי ומשיכות המזומן.

בחודש אפריל 2021 זינקו ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בשיעור חד של 60.24% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת חודש אפריל 2020 שבמהלכו חל הסגר ההרמטי הראשון, הוטלו מגבלות על התנועה והפעילות במשק נעצרה כמעט לחלוטין. 

במהלך אפריל 2021, שבמהלכו חל חול המועד פסח תשפ"א ויום העצמאות ה-73 למדינת ישראל, הוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי סכום כולל של כ-32 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-20 מיליארד שקל שהוציאו באפריל 2020. הסכום באפריל השנה נמוך ב-10% מהסכום שהוציאו הישראלים בחודש מרץ שעמד על כ-35 מיליארד שקל. באפריל 2019 סכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי הגיע לכ-27 מיליארד שקל.

באפריל 2021 נרשמה עלייה חריגה בהוצאות ברכישות פיסיות בכרטיסי אשראי, הקניות המתבצעות בבית העסק עצמו, שעלו בשיעור גבוה יותר מאשר העלייה בהוצאות בעסקאות ללא הצגת כרטיס אשראי (אונליין). ההוצאות בעסקאות הפיסיות עלו בשיעור של 91.49% והן הגיעו לסכום כולל של 14.425 מיליארד שקל, לעומת סכום של 7.533 מיליארד שקל באפריל שנה שעברה.

בהשוואה למרץ 2021 חלה ירידה של 10.1% בסכום ההוצאות בעסקאות הפיסיות שעמדו באותו החודש על כ-16 מיליארד שקל. באפריל 2019 הסכום הכולל שהוציאו הישראלים בעסקאות פיסיות בכרטיסי אשראי עמד על כ-14 מיליארד שקל. מהנתונים של שב"א עולה כי גם בהוצאות ברכישות אונליין נרשמה בחודש שעבר עלייה משמעותית של 41.16% והן הגיעו לסכום כולל של כ-17  מיליארד שקל לעומת סכום כולל של 12.336 מיליארד שקל באפריל 2020. באפריל 2019 ההוצאות בעסקאות אונליין עמדו על סכום של כ-12 מיליארד שקל.

עוד נתונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%