הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת מטות-מסעי: אינטרסים זרים לא על חשבון הציבור

שני שבטי ישראל מבקשים נחלה בעבר הירדן המזרחי. זה לא מוצא חן בעיני משה; כיצד תגובתו קשורה לשתי הסוגיות הבוערות ביותר בחברה הישראלית - השוויון בנטל ויחסי הון שלטון
איתן גרסטנפלד | (5)
נושאים בכתבה אינטר במדבר פרשת השבוע שוק ההון

לאחר שהפרשה הקודמת עסקה בחלוקת הנחלות בארץ ישראל, מוצגת בפרשת השבוע הנוכחית בקשתם של שבט גד וראובן ביחס לנחלתם. תגובת משה לבקשתם, מעוררת מחשבה ביחס לדרך הנכונה לפעול אל מול בקשות שעשויות לפגוע באינטרס הציבורי. 

באמצע הפרשה, פונים השבטים ראובן וגד, אל משה בבקשה לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, ולא להיות יחד עם בני ישראל בחלקו המערבי של הירדן. הטיעון של השבטים נסוב סביב רכושם ועיסוקם, "אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא, וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה". לטענתם היות והם מחזיקים במקנה רב (צאן ובקר), אך טבעי שהם ינחלו את החלק שנכבש, המתאים לצאן ולבקר.

משה לא ממהר לקבל את טענותיהם, "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ". משה מזהה את הסכנה שבבקשתם. ראשית, מצב בו שני שבטים מתנתקים מיתר העם עשוי לפגוע בלכידות ובשוויון. שנית, הדבר עשוי להביא לפגיעה במורל של יתר השבטים. לכך, הוא מצרף את סיפור חטא המרגלים, שהביא לפגיעה קשה בעם ובלכידותו.

בתגובה, נציגי השבטים מתחייבים כי לא יתנתקו מהציבור וכי ייקחו חלק כמו יתר השבטים במשימת כיבוש הארץ, "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לבסוף, ההצעה שלהם מתקבלת, ומפורטת כמין הסכם בין הצדדים על פני מספר רב של פסוקים. רק אז נענה משה לבקשתם, "וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיה".

> לכל פרשות השבוע

יחסי הון שלטון וקבוצות לחץ

אמנם לעולם לא ניתן יהיה לדעת מה היה קורה אילו נענה משה לבקשתם הראשונה של שני השבטים. אך ניתן לשער, כי הייתה יוצרת נתק בין השבטים או לכל הפחות יוצרת חוסר שוויון. לאור זאת, משה מציג מנהיגות במיטבה ומסרב להיכנע לבקשה שעשויה ליצור פערים, על אף כוחם של השבטים.

נדמה שעל אף מרחק הזמן, הסיפור נוגע בשתי סוגיות רגישות ביותר של החברה הישראלית, יחסי הון שלטון, ושוויון בנטל. כך, הפסוק "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה", הפך במהלך השנים לסמל של המאבק לשיווין בנטל, בעיקר בכל הקשור לשרות צבאי. אמנם ההקשר מעט שונה, אך הטענה הבסיסית היא זהה, מדוע רק חלק מהציבור נוטל בעול המלחמה בעוד היתר נמנעים מכך.

בנוסף, נדמה כי הסיפור מזכיר מקרים מהעבר הקרוב והרחוק בהם פנו טייקונים ובעלי ממון להנהגה, בבקשות שונות ומשונות. בין אם זה כחלק מהפרטה של חברות לאומית או זכויות על משאבי טבע, ובין אם מדובר בדרישה להקלות רגולטוריות. בכל המקרים, הדרישה או הבקשה מנומקת בטיעונים שונים על טובת הכלל והציבור, אך מעל הכול עומדת התפיסה כי הדבר מגיע להם בגלל רכושם.

קיראו עוד ב"בארץ"

מול אלו, עומדת דרך הנהגתו של משה, הוא לא נבהל מהשבטים על אף כוחם ובטח שלא מחפש צידוקים לאשר את בקשתם. נראה שעל אף השוני בין הסוגיות המסר הוא זהה. הערכים שאמורים לעמוד בראש סדר העדיפויות של המנהיג, הם השוויון והלכידות החברתית. כל יתר הטיעונים או האינטרסים של קבוצה כזו או אחרת יכולים בהחלט להישקל אך לא על חשבון האינטרס הכולל של הציבור.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    המשיכו כך . (ל"ת)
    דן 17/07/2020 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 17/07/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    לקחו את החרדים כשעיר לעזאזל ! ולרוב הם ממש לא עוזרים בכלל .
  • 3.
    כל הכבוד ביזפורטל קצת יהדות (ל"ת)
    אבי 17/07/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 17/07/2020 14:49
    הגב לתגובה זו
    לימוד התורה ערך עליון לעם היהודי,הם מחזיקים אותנו,,,העיקר האחדות
  • 1.
    טל 17/07/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
    ממש נהנה לקרוא כל שבוע!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל הפיקוח על הבנקים בנקים

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: 




להמשך הכתבה לחץ כאן