פרשת מטות-מסעי: אינטרסים זרים לא על חשבון הציבור
לאחר שהפרשה הקודמת עסקה בחלוקת הנחלות בארץ ישראל, מוצגת בפרשת השבוע הנוכחית בקשתם של שבט גד וראובן ביחס לנחלתם. תגובת משה לבקשתם, מעוררת מחשבה ביחס לדרך הנכונה לפעול אל מול בקשות שעשויות לפגוע באינטרס הציבורי.
באמצע הפרשה, פונים השבטים ראובן וגד, אל משה בבקשה לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי, ולא להיות יחד עם בני ישראל בחלקו המערבי של הירדן. הטיעון של השבטים נסוב סביב רכושם ועיסוקם, "אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא, וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה". לטענתם היות והם מחזיקים במקנה רב (צאן ובקר), אך טבעי שהם ינחלו את החלק שנכבש, המתאים לצאן ולבקר.
משה לא ממהר לקבל את טענותיהם, "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ". משה מזהה את הסכנה שבבקשתם. ראשית, מצב בו שני שבטים מתנתקים מיתר העם עשוי לפגוע בלכידות ובשוויון. שנית, הדבר עשוי להביא לפגיעה במורל של יתר השבטים. לכך, הוא מצרף את סיפור חטא המרגלים, שהביא לפגיעה קשה בעם ובלכידותו.
בתגובה, נציגי השבטים מתחייבים כי לא יתנתקו מהציבור וכי ייקחו חלק כמו יתר השבטים במשימת כיבוש הארץ, "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לבסוף, ההצעה שלהם מתקבלת, ומפורטת כמין הסכם בין הצדדים על פני מספר רב של פסוקים. רק אז נענה משה לבקשתם, "וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיה".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחסי הון שלטון וקבוצות לחץ
אמנם לעולם לא ניתן יהיה לדעת מה היה קורה אילו נענה משה לבקשתם הראשונה של שני השבטים. אך ניתן לשער, כי הייתה יוצרת נתק בין השבטים או לכל הפחות יוצרת חוסר שוויון. לאור זאת, משה מציג מנהיגות במיטבה ומסרב להיכנע לבקשה שעשויה ליצור פערים, על אף כוחם של השבטים.
נדמה שעל אף מרחק הזמן, הסיפור נוגע בשתי סוגיות רגישות ביותר של החברה הישראלית, יחסי הון שלטון, ושוויון בנטל. כך, הפסוק "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה", הפך במהלך השנים לסמל של המאבק לשיווין בנטל, בעיקר בכל הקשור לשרות צבאי. אמנם ההקשר מעט שונה, אך הטענה הבסיסית היא זהה, מדוע רק חלק מהציבור נוטל בעול המלחמה בעוד היתר נמנעים מכך.
בנוסף, נדמה כי הסיפור מזכיר מקרים מהעבר הקרוב והרחוק בהם פנו טייקונים ובעלי ממון להנהגה, בבקשות שונות ומשונות. בין אם זה כחלק מהפרטה של חברות לאומית או זכויות על משאבי טבע, ובין אם מדובר בדרישה להקלות רגולטוריות. בכל המקרים, הדרישה או הבקשה מנומקת בטיעונים שונים על טובת הכלל והציבור, אך מעל הכול עומדת התפיסה כי הדבר מגיע להם בגלל רכושם.
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
מול אלו, עומדת דרך הנהגתו של משה, הוא לא נבהל מהשבטים על אף כוחם ובטח שלא מחפש צידוקים לאשר את בקשתם. נראה שעל אף השוני בין הסוגיות המסר הוא זהה. הערכים שאמורים לעמוד בראש סדר העדיפויות של המנהיג, הם השוויון והלכידות החברתית. כל יתר הטיעונים או האינטרסים של קבוצה כזו או אחרת יכולים בהחלט להישקל אך לא על חשבון האינטרס הכולל של הציבור.
- 5.המשיכו כך . (ל"ת)דן 17/07/2020 17:16הגב לתגובה זו
- 4.אבי 17/07/2020 16:56הגב לתגובה זולקחו את החרדים כשעיר לעזאזל ! ולרוב הם ממש לא עוזרים בכלל .
- 3.כל הכבוד ביזפורטל קצת יהדות (ל"ת)אבי 17/07/2020 16:34הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 17/07/2020 14:49הגב לתגובה זולימוד התורה ערך עליון לעם היהודי,הם מחזיקים אותנו,,,העיקר האחדות
- 1.טל 17/07/2020 10:31הגב לתגובה זוממש נהנה לקרוא כל שבוע!

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.