אייל ברקוביץ' אופירה וברקוביץ'
צילום: מסך: קשת 12

יפעיל את הקסם? אייל ברקוביץ' נכנס לתחום הקורקינטים השיתופיים

חברת ליאו תפעיל קורקינטים חשמליים בת"א אך לא תביא בשורה - המחיר יהיה דומה למתחרות: 5 שקלים לנסיעה בתוספת חצי שקל לכל דקה

גיא עיני | (5)

שדרן הרדיו ומגיש תוכנית טלויזיה ואחד מגדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים, אייל ברקוביץ', הודיע היו כי הוא נכנס לשוק השכרת הקורקינטים החשמליים.

חברת ליאו (LEO) בה שותף ברקוביץ' תחל להפעיל קורקינטים בישראל, אוסטרליה, גרמניה, ספרד וצרפת. הפעילות בישראל תחל במהלך חודש מרץ בערים תל אביב, רמת גן, חיפה ואילת במחיר של 5 שקלים עבור השכרת כלי ו-50 אגורות לכל דקת שימוש. הכלים של ליאו יהיו זמינים לציבור במשך 24 שעות לאורך כל היממה, בשונה מהפסקת השירות כמקובל כיום בענף מ- 22:00 עד לבוקר למחרת.

 

אחד היתרונות שמציגה ליאו היא בטכנולוגיה העומדת מאחורי האפליקציה המשרתת את המשתמש. המאפשרת לשמור קורקינט עבור רוכב העושה את דרכו אל הכלי בהליכה, או צפוי לסיים בקרבתו מסלול נסיעה בתחבורה ציבורית.

בנוסף, האפליקציה מאפשרת להכניס את הקורקינטים למצב המתנה של 15 דקות, במידה והרוכב מעונין להמשיך את הנסיעה בקרוב ללא חשש שבינתיים הכלי יועבר לרוכב אחר. כך ניתן להיכנס לבתי קפה, משרדים ועסקים, בתי מגורים ושירותים שהקורקינט ממתין לחזרת הרוכב. אפשרות שתתאים את השימוש בליאו כחלק מאורח החיים האורבני.

בחברה השקיעו משקיעים פרטיים לפי שווי של 10 מיליון דולר, ההון ישמש להפעלת השירות במהלך חודש מרץ עד לפריסה של 10 אלף יחידות בישראל עד סוף השנה ולחדור לערים נוספות בישראל ובעולם. במקביל להשכרת הקורקינטים ליאו מתכננת להרחיב את הפעילות בתחום ה-Sharing Mobility גם להשכרת אופניים חשמליים שפותחו על ידי החברה בהתאמה לענף השיתופי עם צמיגים רחבים וניסיונות מרובים לבלימה בתנאי שטח קשים.

הקורקינט החשמלי-שיתופי של ליאו 

מאחורי המיזם עומדת חברת אינוקים (Inokim), בעלת וותק של 7 שנים  בפיתוח ושיווק קורקינטים חשמליים. לחברה ניסיון בתחזוקה של יותר מ- 200 אלף יחידות ששווקו בישראל, ארה"ב, אירופה ובמזרח. המודל של ליאו תוכנן עם סוללה נשלפת, האפשרות להחלפה מידית לסוללה מלאה יוצרת חסכון של כ- 40% בהוצאות התפעול של צי הכלים. הקורקינטים מצוידים בצמיגים עם אחיזת שטח משופרת לתשתיות עירונית, ויכולת להתמודדות עם מדרונות קשים.

 

האופניים החשמליות-שיתופיות של ליאו

קיראו עוד ב"בארץ"

"קורקינטים חשמליים הם עתיד התחבורה העירונית. מרכזי הערים בעולם מתפתחים באופן מואץ. דרוש פתרון תחבורתי שיתופי ואקולוגי להפחתת עומסי התנועה, חיסכון במקומות חניה וצמצום זיהום האויר. אני רואה במעורבותי בתחום השקעה כלכלית חכמה, יחד עם תרומה ליצירת עולם יותר טוב", אמר ברקוביץ'.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יפעיל קסם כמו שהפעיל בראשון חחחח (ל"ת)
    גרי 04/02/2019 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אין ביטוח, טוב לי זה לא יקרה (ל"ת)
    רבי 04/02/2019 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שחקן גדול אדם קטן (ל"ת)
    יעקב 04/02/2019 02:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המערכת 03/02/2019 18:54
    הגב לתגובה זו
    טעה כשטען שהאתיופים נהנים מעדיפות אצל השוטרים. ברקוביץ בצבע לבן.גם כל משפחתו צבועים בלבן.איך יידע מה מרגיש שחור נרדף ע"י משטרה גזענית? חלילה לי אין טענות.גם אני לבן מכף רגל עד ראש. מי יידאג לשחורים?
  • 1.
    יעקב 03/02/2019 18:35
    הגב לתגובה זו
    שחקן גדול בקנה מידה ישראלי שמנסה להיות מה שהוא לא שדרן ואישה עסקים
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?