לא רק חברות התקשורת: גם הבנקים וחברות הביטוח יחויבו במתן מענה מהיר
בלי יוצא מהכלל, תיקון לחוק הגנת הצרכן קובע זמן המתנה מקסימלי של 6 דקות בכל מוקדי השירות; "היום נדמה שהתחרות היא מי ייתן את השירות הגרוע יותר"
לאחר שפורסמו אמש המדדים החדשים לזמני המתנה למענה אנושי במוקדי שירות הלקוחות של חברות התקשורת, ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב גם בנקים וחברות ביטוח במתן מענה מהיר. "היום אושרו תיקונים עקיפים לחוק הגנת הצרכן שמפקחים על הבנקים וחברות הביטוח וגם הם בפנים כולל חברות האשראי", נמסר מהועדה.
אחרי "חוק 3 הדקות" שבא לאזן את זמני ההמתנה במוקדי המכירות ומוקדי השירות, אושרה היום הצעת חוק הקובעת כי זמן ההמתנה למענה אנושי מקצועי יעמוד על 6 דקות ויחול על כל החברות ללא יוצא מן הכלל. יוזמה זו של ח"כ איתן כבל תיכנס לתוקפה בעוד כ-9 חודשים.
מה זה אומר? בועדת הכלכלה מסבירים כי "במקור נקבע שאחרי 3 דקות ייתנו לנו מענה. היום, נותנים מענה תוך 3 דקות אבל מציעים להמתין או להשאיר הודעה ויחזרו. אז זה נגמר. אם פתאום חייבו אותנו בחשבון בעוד 10 שקלים או 20 אגורות על משהו שאנחנו לא יודעים, חשוב לנו להתקשר ולקבל מענה במקום ולא להמתין עכשיו שנה".
על פי הרשות להגנת הצרכן ההצעה מוסיפה 3 דקות המתנה מקסימום: "שלא יהיה מצב שאם הצרכן בוחר שלא להשאיר הודעה, ולהמתין, אז בכל מקרה חייבים לענות לו תוך זמן שהוא אבסולוטי, זה התיקון".
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעצם, המשמעות היא שצרכן שלא בחר באופציה של השארת הודעה, יחויב בקבלת מענה תוך 6 דקות. נציין כי התיקון מתייחס לדברים העיקריים מבחינת הלקוח בעסקה מתמשכת, בהם טיפול בתקלות, בירור מצב חשבון וסיום התקשרות.
"היום נדמה שהתחרות היא מי ייתן את השירות הגרוע יותר ולציבור הגיעו מים עד נפש", אמר כבל. בהתייחס להוראות הרישיון שהוציא אתמול משרד התקשורת, רגע לפני הדיון שהתקיים היום אמר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת כי התיקונים היו במגירות 5 שנים ויצאו רק עתה.
- 3.הכל טוב ויפה, אבל מה עם המענה במשרדי הממשלה??? (ל"ת)האזרח הקטן 28/01/2019 15:14הגב לתגובה זו
- 2.לח 27/05/2018 09:13הגב לתגובה זוזה שטיות רק עם הסק עם הקנס יהיה ביטול הרשיון זה יתגשם עם לא חבל על הזמן
- 1.מחנצ 23/05/2018 08:43הגב לתגובה זומעניין רק את החברות הפרטיות, זה שאני כבר מנסה להשיג את רשות האוכלוסין והאגירה שבוע ויותר ואת משרד התחבורה זה בסדר, זה לא יעזור לך לשקם את מפלגתך שמרוחה על הרצפה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
