לא רק חברות התקשורת: גם הבנקים וחברות הביטוח יחויבו במתן מענה מהיר
בלי יוצא מהכלל, תיקון לחוק הגנת הצרכן קובע זמן המתנה מקסימלי של 6 דקות בכל מוקדי השירות; "היום נדמה שהתחרות היא מי ייתן את השירות הגרוע יותר"
לאחר שפורסמו אמש המדדים החדשים לזמני המתנה למענה אנושי במוקדי שירות הלקוחות של חברות התקשורת, ועדת הכלכלה אישרה היום (ג') תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב גם בנקים וחברות ביטוח במתן מענה מהיר. "היום אושרו תיקונים עקיפים לחוק הגנת הצרכן שמפקחים על הבנקים וחברות הביטוח וגם הם בפנים כולל חברות האשראי", נמסר מהועדה.
אחרי "חוק 3 הדקות" שבא לאזן את זמני ההמתנה במוקדי המכירות ומוקדי השירות, אושרה היום הצעת חוק הקובעת כי זמן ההמתנה למענה אנושי מקצועי יעמוד על 6 דקות ויחול על כל החברות ללא יוצא מן הכלל. יוזמה זו של ח"כ איתן כבל תיכנס לתוקפה בעוד כ-9 חודשים.
מה זה אומר? בועדת הכלכלה מסבירים כי "במקור נקבע שאחרי 3 דקות ייתנו לנו מענה. היום, נותנים מענה תוך 3 דקות אבל מציעים להמתין או להשאיר הודעה ויחזרו. אז זה נגמר. אם פתאום חייבו אותנו בחשבון בעוד 10 שקלים או 20 אגורות על משהו שאנחנו לא יודעים, חשוב לנו להתקשר ולקבל מענה במקום ולא להמתין עכשיו שנה".
על פי הרשות להגנת הצרכן ההצעה מוסיפה 3 דקות המתנה מקסימום: "שלא יהיה מצב שאם הצרכן בוחר שלא להשאיר הודעה, ולהמתין, אז בכל מקרה חייבים לענות לו תוך זמן שהוא אבסולוטי, זה התיקון".
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעצם, המשמעות היא שצרכן שלא בחר באופציה של השארת הודעה, יחויב בקבלת מענה תוך 6 דקות. נציין כי התיקון מתייחס לדברים העיקריים מבחינת הלקוח בעסקה מתמשכת, בהם טיפול בתקלות, בירור מצב חשבון וסיום התקשרות.
"היום נדמה שהתחרות היא מי ייתן את השירות הגרוע יותר ולציבור הגיעו מים עד נפש", אמר כבל. בהתייחס להוראות הרישיון שהוציא אתמול משרד התקשורת, רגע לפני הדיון שהתקיים היום אמר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת כי התיקונים היו במגירות 5 שנים ויצאו רק עתה.
- 3.הכל טוב ויפה, אבל מה עם המענה במשרדי הממשלה??? (ל"ת)האזרח הקטן 28/01/2019 15:14הגב לתגובה זו
- 2.לח 27/05/2018 09:13הגב לתגובה זוזה שטיות רק עם הסק עם הקנס יהיה ביטול הרשיון זה יתגשם עם לא חבל על הזמן
- 1.מחנצ 23/05/2018 08:43הגב לתגובה זומעניין רק את החברות הפרטיות, זה שאני כבר מנסה להשיג את רשות האוכלוסין והאגירה שבוע ויותר ואת משרד התחבורה זה בסדר, זה לא יעזור לך לשקם את מפלגתך שמרוחה על הרצפה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
