איילת שקד
צילום: נועם מושקוביץ וואלה!News

השרה שקד: "הפחידו אותי שאם ארצה למנות אנשים אחרים - יחסלו אותי"

לדבריה כבר לא תופרים היום תיקים לפוליטיקאים; על מצבם של תושבי יהודה ושומרון שבשליטה ישראלית אמרה: "טוב יותר מתושבי עזה"
מורן ישעיהו | (5)

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה אמש (ד') למינויה לתפקיד בבחירות האחרונות במסגרת הרצאה במרכז האקדמי פרס ברחובות. לדבריה, "בנט החליט שבלי תיק המשפטים אנחנו לא נכנסים לממשלה. אנשים הפחידו אותי שאם אכנס וארצה לשנות ולמנות אנשים אחרים - יחסלו אותי בתוך כמה חודשים. למרות שפחדתי החלטתי שזו הזדמנות אדירה ושאעשה את זה. כמובן שהיום אני חושבת שזה קשקוש".

אחרי 3 שנים בתפקיד היא טוענת לשביעות רצון: "המשרד הוא משרד מטה וחולש כמעט על כל התחומים בהם הממשלה פועלת. אני יושבת גם בקבינט מדיני בטחוני. אישה יחידה בחדר לפעמים עם 40 גברים. הייתי שמחה אם היו יותר. אני לא מרגישה הבדל, הפליה או מחסום. משרד המשפטים ומערכת המשפט בנויה מהובלה נשית".

על תפירת תיקים לפוליטיקאים אמרה כי "יכול להיות שלפני 15 שנה המצב היה אחרת. היום אני מכירה את ראשי המערכת וזה בוודאי לא יקרה".

בהתייחס לנושא הפלסטיני טענה כי "מדינת ישראל נסוגה עד הס"מ האחרון מרצועת עזה. למי שחושב שנכון לבצע או התנתקות או הקמת מדינה פלסטינית באיזור יהודה ושומרון אני אומרת -  עשו את הניסוי הזה והוא נכשל ואני לא מתכוונת לעשותו במרכז הארץ".

 

מנגד, אמרה שקד שיש "להחיל את החוק הישראלי על שטחי סי, שם יש כ-450,000 ישראלים וכ-120,000 פלסטינים. לתת להם אזרחות, שיהיו שווי זכויות, ושבשטחיי איי ובי תהיה קונפדרציה יחד עם עזה".

"היום המצב של תושבי יהודה ושומרון שבשליטה אזרחית פלסטינית ובשליטה בטחונית ישראלית יותר טוב מהמצב של תושבי עזה. הם לא היו רוצים להתחלף איתם", הוסיפה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יעקב 22/03/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    הרבה מענקים עלות זולה יותר לגנים ובתי הספר.שמירה מסביב לישובים כאשר תושבי ישראל חשופים, כבישים ומחלפים חדשים ארנונה מוקטנה ומה לא
  • שמואל 22/03/2018 19:21
    הגב לתגובה זו
    יש לך בעייה רצינית בהבנת הנקרא. שקד התכוונה לתושבים הערבים ולא ליהודים.
  • 2.
    חנה 22/03/2018 12:54
    הגב לתגובה זו
    חילונית שיושבת במפלגה שדוגלת בהשתת מדינת הלכה דתית בושה
  • מחבלי מרץ, נמאסתם!!! (ל"ת)
    יחיא 23/03/2018 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    :-) ...אין מה לעשות, היא צודקת. (ל"ת)
    מוחמד באדר 22/03/2018 12:06
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.