גיל שויד צ'ק פוינט
צילום: יח"צ

פרס מפעל חיים: גיל שוויד בטכנולוגיה, הזוג ברוניצקי - בתעשייה

ועדת הפרס:  "שויד הוא דוגמא ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת. הזוג ברוניצקי - פורצי דרך"
נועם בראל | (2)

שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע על זכייתו של מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד, בפרס ישראל מפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית. שויד נחשב לאחד מאבות ההייטק הישראליים, לפורץ דרך בתחום אבטחת המידע והסייבר ולממציא חומת האש המודרנית. בפרס תעשייה זכו יהודית (דיתה) ויהודה ברוניצקי מייסדי חברת אורמת תעשיות.

גיל שוויד: "התרגשתי לקבל את ההודעה על הבחירה בי כחתן פרס ישראל, ובמיוחד כשמדובר בתחום שמזוהה כל כך עם המדינה שלנו ועם החברה הישראלית. הפרס אולי ניתן לי אך הוא מגיע לכל עובדות ועובדי צ'ק פוינט ב-25 השנים האחרונות שבאמת יצרנו, ביחד, מענה לבעיה עולמית וביחד אנחנו הופכים את העולם לבטוח יותר. מדינת ישראל היא פלא והתעשייה שלנו, תעשיית ההי טק, הופכת את הרוח החדשנית שפועמת כאן למוצרים שמשפרים את העולם ומשנים את חייהם של כל אזרחי העולם באשר הם. אני מודה לוועדת הפרס, לשר החינוך ולכל העוסקים במלאכה"

צפו בתגובתו של גיל שויד

 

ועדת הפרס, בראשותו של שלמה דוברת: "גיל שויד נחשב לאדם פורץ דרך והשראה, דוגמא ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת הפועלת עד היום ממדינת ישראל. תרומתו למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי טק  כבר קרוב ל – 25 שנה, תעשיות היי טק מובילות עולמות בתחום אבטחת המידע והסייבר, יצירת אלפי מקומות עבודה וייצוג מצוינות וההון האנושי של ישראל בעולם. ההשפעות של גיל שויד על החברה הישראלית ועל הטכנולוגיה העולמית היא עצומה, הוא הפך להיות דמות ראויה לחיקוי בישראל ובעולם כולו".

 

גיל שויד נולד בירושלים בשנת 1968, שם גדל ולמד מחשבים מגיל 12. כבר בגיל 14 החל לעבוד בתחום המחשבים, ובמהלך לימודיו בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים למד ועבד באוניברסיטה העברית. הוא התגייס לשירות צבאי ביחידת 8200, שם עסק בפרויקטי מיחשוב חדשניים.

כמה שנים לאחר שירותו הצבאי של שויד, רשת האינטרנט, שהיתה עד אז רשת סגורה בין מוסדות אקדמיים, נפתחה לעולם. שויד הבין כבר אז כי עם פתיחת האינטרנט לגופים עסקיים ופרטיים, יעלה גם הצורך באבטחת רשתות ארגוניות, וב-1993 ייסד את חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה.

המוצר הראשון שפיתח שויד, ה-Firewall-1, הוא מוצר חומת האש המסחרי הראשון בעולם. ביסוד הפיירוול הראשון עמדה טכנולוגיה שהיתה בעלת יכולות מתקדמות לזהות תקשורת רשת על כל מרכיביה, ואפשרה לתעבורת התקשורת להתקיים באופן מאובטח. טכנולוגיה זו, שנרשמה כפטנט על שמו של שויד, מהווה עד היום את הבסיס להגנת רשתות ומגינה על מיליוני משתמשים ברחבי העולם.

קיראו עוד ב"בארץ"

שויד משמש כמנכ"ל חברת צ'ק פוינט מיום הקמתה, ובמשך השנים מילא בחברה תפקידים נוספים, בכלל זה נשיא ויושב ראש. הוא נחשב בעולם לאחד ממובילי הדעה המשפיעים ביותר בתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר.

מאז הקמת צ'ק פוינט לפני כ-25 שנים, הוביל שויד את החברה להיות אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי, הזוכה להכרה ולהצלחה בינלאומית ומהווה גאווה לאומית. צ'ק פוינט היא אחת מחברות הגנת הסייבר המצליחות בעולם ופועלת מתל אביב, עם הכנסות של כ-1.8 מיליארד דולר בשנה ויותר מ-100 אלף לקוחות. כיום מעסיקה צ'ק פוינט למעלה מ-4,500 עובדים ברחבי העולם, כמחציתם במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל.

"ברוניציקי איש חזון, יהודית - פורצת דרך"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 04/03/2018 16:49
    הגב לתגובה זו
    תהיה מסוכנת רק לפסיכופתים בחברה .
  • 1.
    אריה 04/03/2018 15:40
    הגב לתגובה זו
    משרד האוצר צריך לעשות חשבון נפש למה חברה ישראלית לא נסחרת בבורסה המקומית
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.