גיל שויד צ'ק פוינט
צילום: יח"צ

פרס מפעל חיים: גיל שוויד בטכנולוגיה, הזוג ברוניצקי - בתעשייה

ועדת הפרס:  "שויד הוא דוגמא ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת. הזוג ברוניצקי - פורצי דרך"
נועם בראל | (2)

שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע על זכייתו של מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד, בפרס ישראל מפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית. שויד נחשב לאחד מאבות ההייטק הישראליים, לפורץ דרך בתחום אבטחת המידע והסייבר ולממציא חומת האש המודרנית. בפרס תעשייה זכו יהודית (דיתה) ויהודה ברוניצקי מייסדי חברת אורמת תעשיות.

גיל שוויד: "התרגשתי לקבל את ההודעה על הבחירה בי כחתן פרס ישראל, ובמיוחד כשמדובר בתחום שמזוהה כל כך עם המדינה שלנו ועם החברה הישראלית. הפרס אולי ניתן לי אך הוא מגיע לכל עובדות ועובדי צ'ק פוינט ב-25 השנים האחרונות שבאמת יצרנו, ביחד, מענה לבעיה עולמית וביחד אנחנו הופכים את העולם לבטוח יותר. מדינת ישראל היא פלא והתעשייה שלנו, תעשיית ההי טק, הופכת את הרוח החדשנית שפועמת כאן למוצרים שמשפרים את העולם ומשנים את חייהם של כל אזרחי העולם באשר הם. אני מודה לוועדת הפרס, לשר החינוך ולכל העוסקים במלאכה"

צפו בתגובתו של גיל שויד

 

ועדת הפרס, בראשותו של שלמה דוברת: "גיל שויד נחשב לאדם פורץ דרך והשראה, דוגמא ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת הפועלת עד היום ממדינת ישראל. תרומתו למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי טק  כבר קרוב ל – 25 שנה, תעשיות היי טק מובילות עולמות בתחום אבטחת המידע והסייבר, יצירת אלפי מקומות עבודה וייצוג מצוינות וההון האנושי של ישראל בעולם. ההשפעות של גיל שויד על החברה הישראלית ועל הטכנולוגיה העולמית היא עצומה, הוא הפך להיות דמות ראויה לחיקוי בישראל ובעולם כולו".

 

גיל שויד נולד בירושלים בשנת 1968, שם גדל ולמד מחשבים מגיל 12. כבר בגיל 14 החל לעבוד בתחום המחשבים, ובמהלך לימודיו בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים למד ועבד באוניברסיטה העברית. הוא התגייס לשירות צבאי ביחידת 8200, שם עסק בפרויקטי מיחשוב חדשניים.

כמה שנים לאחר שירותו הצבאי של שויד, רשת האינטרנט, שהיתה עד אז רשת סגורה בין מוסדות אקדמיים, נפתחה לעולם. שויד הבין כבר אז כי עם פתיחת האינטרנט לגופים עסקיים ופרטיים, יעלה גם הצורך באבטחת רשתות ארגוניות, וב-1993 ייסד את חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה.

המוצר הראשון שפיתח שויד, ה-Firewall-1, הוא מוצר חומת האש המסחרי הראשון בעולם. ביסוד הפיירוול הראשון עמדה טכנולוגיה שהיתה בעלת יכולות מתקדמות לזהות תקשורת רשת על כל מרכיביה, ואפשרה לתעבורת התקשורת להתקיים באופן מאובטח. טכנולוגיה זו, שנרשמה כפטנט על שמו של שויד, מהווה עד היום את הבסיס להגנת רשתות ומגינה על מיליוני משתמשים ברחבי העולם.

קיראו עוד ב"בארץ"

שויד משמש כמנכ"ל חברת צ'ק פוינט מיום הקמתה, ובמשך השנים מילא בחברה תפקידים נוספים, בכלל זה נשיא ויושב ראש. הוא נחשב בעולם לאחד ממובילי הדעה המשפיעים ביותר בתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר.

מאז הקמת צ'ק פוינט לפני כ-25 שנים, הוביל שויד את החברה להיות אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי, הזוכה להכרה ולהצלחה בינלאומית ומהווה גאווה לאומית. צ'ק פוינט היא אחת מחברות הגנת הסייבר המצליחות בעולם ופועלת מתל אביב, עם הכנסות של כ-1.8 מיליארד דולר בשנה ויותר מ-100 אלף לקוחות. כיום מעסיקה צ'ק פוינט למעלה מ-4,500 עובדים ברחבי העולם, כמחציתם במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל.

"ברוניציקי איש חזון, יהודית - פורצת דרך"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 04/03/2018 16:49
    הגב לתגובה זו
    תהיה מסוכנת רק לפסיכופתים בחברה .
  • 1.
    אריה 04/03/2018 15:40
    הגב לתגובה זו
    משרד האוצר צריך לעשות חשבון נפש למה חברה ישראלית לא נסחרת בבורסה המקומית
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.