מנהל הפיתוח במיקרוסופט בישראל: "עתיד ילדינו יאופיין במקצועות אחרים לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום"

מערכת Bizportal | (3)
נושאים בכתבה היי טק

"לא נכון לשאול כמה מהנדסים חסרים היום בתעשיית ההיי טק. השאלה הרלוונטית היא כמה מהנדסים יצטרכו בעוד עשור", כך אמר היום יורם יעקובי,  מנכ"ל סגן הפיתוח של מייקרוסופט בישראל במסגרת כנס אל יהורוביץ לכלכלה וחברה. "העולם משתנה, והיום אין תעשיה שאין בה היי טק. הילדים שאנחנו מחנכים היום בבית הספר- העתיד שלהם יאופיין במקצועות אחרים לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום. אומנם משרד החינוך נרתם בכל הכוח בסוגיית המתמטיקה, אבל ב-15 השנים האחרונות לא יצרה ההשכלה הגבוהה יותר מהנדסים". יעקובי ציין כי הטיעונים של האוניברסיטאות על מחסור במשאבים היא לא רלוונטית. "לא צריך היום מרצה שיעמוד מול 500 סטודנטים בשביל ללמד מדעי המחשב. אנחנו צריכים שלכולם יהיה בסיס של תכנות, ולכן יש להכניס לימודי תכנות מגיל צעיר בבתי הספר".

פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, אמר בכנס: "הבעיה או האתגר, תלוי את מי שואלים, הוא שפריון העבודה בישראל כמו גם מיומנויות המורים הם מהנמוכים ב-OECD. המורה הממוצע בישראל הוא רק קצת מעל טורקיה וצ'ילה ומה שיותר מטריד זה שאנחנו לא מצליחים לסגור את הפער מול המדינות המובילות בעולם כבר לפחות ארבעה עשורים. הבעיה של אי השוויון מתחילה אולי בגן ובבית הספר, אך היא נמשכת לתוך שוק העבודה ואם רוצים לסגור פערים בפריון, אז צריך לצמצם את אי-השוויון. במבחנים אנחנו מוצאים שבת"א מיומנויות המורים גבוהות ב-50% מהמיומנויות של המורים במגזר הערבי. מערכת החינוך חייבת לפעול לצמצום האי שוויון כי שם זה מתחיל". פרופ' זוסמן ציין כי אחד המפתחות לצמצום אי-השוויון היא באמצעות הפניית מורים טובים בעלי מיומנויות גבוהות לצמצום הפערים.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו יכולים לראות שחסמי הכניסה לתחומי תעסוקה שונים, ביניהם תחום התוכנה, יורדים וישנם יותר אנשים גם בלי הכשרה רשמית שיכולים להשתלב. בישראל אנחנו מתבדלים ברוח יזמית מאוד גדולה, אם רואים שני אנשים הולכים יחד, זה כנראה כי הם מקימים סטארט אפ".

מולי אדן, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמי, אמר: "אני פרנואידי ואני חרד. אם לא ניערך, אני רואה עשרות אלפי עובדים מובטלים. זה פוגע בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ואחר כך ביתר החברה. אפשר להיערך לזה, אוטומציה ורובוטיקה יכולים להעלות פריון, אך אנחנו לא ערוכים לזה. השינוי שאנחנו עומדים בפניו הוא אקספוננציאלי והתשובות של משרדי הממשלה הן תשובות ליניאריות. אני חושב שמדינת ישראל תהיה לא רלוונטית. האויב הכי גדול של חדשנות ויצירתיות היא ההצלחה כי היא מובילה לשאננות. הייתי רוצה לראות גוף ממשלתי אחד שיהיה אחראי על הנושא הזה שיציב יעדים מדידים כמו שעשו עם מקצוע המתמטיקה. אם לא ניערך נכון יוכפל הפער הסוציו אקונומי".

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים התייחסה להיערכות הממשלה לשוק העבודה העתידי, וציינה: "שוק העבודה משתנה כבר היום, ואנו רואים כישורים רבים שכבר אינם נדרשים. כל מושג העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו היום משתנה, בין אם יותר עבודה כפרילנסרים או אחרים וזה מציב לנו אתגרים רגולטורים וצורך בהקמת רשתות ביטחון".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יואב 20/06/2017 11:10
    הגב לתגובה זו
    להיות מורה זה "סידור נוח". בדרך כלל, לא נמצא בהוראה את השפיצים. בדרך כלל מה שמספקים הסמינרים למורים לבתי הספר אלה כוחות הוראה ללא ידע, הבנה. אנשים שממוצע הפסיכומטרי שלהם - תרצו או לא -זה מדד טוב - הוא כ- 500 מתחת לממוצא הארצי של כ-550. הרבה מתחת לפסיכומטרי של המתקבלים לפקולטות המבוקשות - סביב 700
  • 2.
    איש אחד 19/06/2017 18:41
    הגב לתגובה זו
    להפריט את החינוך. שירות ממשלתי = שירות גרוע, מקובע, חסר מעוף, חסר יצירתיות, חסר מוטיבציה. שיטת השוברים יכולה להוות אלטרנטיבה.
  • 1.
    נועם 19/06/2017 16:10
    הגב לתגובה זו
    בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.