17 עובדות על נשים בישראל: מפערי השכר ועד מספר העובדות בהייטק - צפו ברשימה

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמו השבוע שורה של נתונים לרגל יום האישה. הנה כמה מהנתונים הבולטים 
ענת דניאלי | (5)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסמה שורה של נתונים ששווה להכיר לרגל יום האישה הבינלאומי שמתקיים היום. נתוני הלמ"ס מראים כי בסוף שנת 2015 חיו בישראל 3,102,500 נשים בנות 15 ומעלה. חלקן של הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הנשים היה 12.3%, בהשוואה ל-9.9% בקרב הגברים. קרב בני 65 ומעלה חלקן של הנשים היה 55.8%, בהשוואה ל-50.4% בכלל האוכלוסייה.

1. מתי נשים מתחתנות? הגיל הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (25.9) ונוצריות (25.8) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (22.2) ודרוזיות (24.1). 

2. מתי נשים יולדות בממוצע את הילד הראשון? הגיל שבו נשים יולדות את ילדן הראשון עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2015 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.6 בהשוואה ל-26.5 בשנת 2004.

3. אחוז רווקות בנות 49-45 (בסוף גיל הפריון): 9.4% בקרב כלל האוכלוסייה.

4. תוחלת החיים: בישראל בשנת 2015 עמדה תוחלת החיים בקרב נשים על 84.1 ושל גברים על 80.1 שנים.  בתוחלת החיים של הנשים לא חל  שינוי לעומת שנת 2014  ואילו תוחלת החיים של הגברים ירדה ב-0.2 שנה. 

5. אמהות יחידניות: כ-4.9% מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות בשנת 2015 היו לנשים רווקות, ופי 2 מהאחוז שרווח לפני כ-20 שנה. בלמ"ס ציינו כי נשים אלה נוטות ללדת מגיל 30 ומעלה, ובמיוחד בגילים 39-35.

6. אמהות חד הוריות: כ-11% מהאימהות היהודיות לילדים עד גיל 17 עומדות בראש משפחות חד-הוריות, בהשוואה לכ-7% מהאימהות הערביות.

7. החלוקה בשוק העבודה: 48.3% מהשכירים ב-2015 היו נשים ו- 51.7% גברים. 

8 .פערי השכר: ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,666 ש"ח ושל גבר שכיר הייתה 11,219 ש"ח. במגזר היהודי ההכנסה הממוצעת של אישה שכירה הייתה 8,011 שקלים (הכנסה הגבוהה ב-43.1% מזו של אישה במגזר הערבי), ושל גבר שכיר 12,316 שקלים (גבוהה ב-87%! מגבר במגזר הערבי). הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין הגברים לנשים עמד על 31.7%, אך בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הזה הצטמצם ל-27.0%. 

בלמ"ס מסבירים כי חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (44.9 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.7 שעות עבודה בשבוע לאישה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-15.1%. עדיין נשאר פערי שכר גבוהים לפי מין שחלקם נובעים מבחירת תחום התעסוקה וההבניות של שוק התעסוקה הישראלי.

קיראו עוד ב"בארץ"

9. הייטק: בתחום ההייטק עבדו 107.5 אלף נשים ב-2016, לעומת 189.7 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 36.2% מכלל המועסקים בתחום זה.

10. תפקידי ניהול: חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע בשנת 2016 ל-34.1%.

11. שנות לימוד: ממוצע שנות הלימוד של אישה שכירה דומה לזה של גבר - 14.3 ו-13.9, בהתאמה בלמ"ס ציינו כי ככל שעולה רמת ההשכלה גדלה ההכנסה מעבודה שכירה. ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של אישה שכירה נמוכה בכל קבוצות שנות הלימוד מאשר גבר שכיר. הפער הגדול ביותר הוא 24.4% ונמצא בקבוצת שנות לימוד 15-13.

12. מה נשים לומדות? תחומי הלימוד שבהם נמצאו האחוזים הגבוהים ביותר של נשים היו מקצועות עזר רפואיים (83.1%) וחינוך והכשרה להוראה (80.2%). לעומת זאת, האחוזים הנמוכים ביותר הנשים הנמוכים ביותר היו במדעים הפיזיקליים (37.1%) במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (29.9%) ובהנדסה ואדריכלות (28.1%). 

13. מתי נשים לומדות? הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.3 שנים לעומת 26.2 בקרב הגברים

14. במה נשים עובדות? בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי יותר משליש מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מנהלות משרדים, פקידות משרד כלליים, קופאיות ומוכרות כרטיסים, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות לחינוך מיוחד, מחנכות לגיל הרך ובעלות משלח יד בתחום ההוראה. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר מ-70% מהמועסקים במשלח היד.

15. ביטחון תעסוקתי: 61% מהמועסקות מעריכות שיש להן סיכוי גדול או סיכוי גדול מאוד למצוא עבודה במקרה שיאבדו את מקום עבודתן (58% מהגברים). 

16. שביעות רצון מהשכר: שיעור הנשים המרוצות מההכנסה שלהן נמוך בהשוואה לגברים: 56% לעומת 62%, בהתאמה.

17. בעלות הבית: בשנת 2015 היו כ-390,000 עצמאים בישראל (שהם כ-11% משוק העבודה). 63.9% מהעצמאים היו גברים ורק 36.1% - נשים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מורה 15/03/2017 16:21
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן ללמוד מבריה"מ שתיקנו את השגיאות וביטלו את המשרות המרובות של כול הבטלניות שלא רוצות לעבוד עם תלמידים, אלא לפקח על מורות, שיפסיקו להפריע לעבודה!
  • 2.
    מה חסר בכתבה 09/03/2017 13:19
    הגב לתגובה זו
    לא עובדות במוסכים בבניה בנהגות,,מנתקות את האבות הגרושים מתנגדות למשמורת משותפת וגורמות לילדים עוול נורא לא מוכנות לעבוד ש נוספות גם כשיש צורך, בחברת יצוא מסויימת התקבלה הזמנה דחופה-והיה צורך להקדים את יציאת האוניה-העובדים התבקשו להישאר- ולעזור לארוז חבילות = ומי לא נישאר= ? תינחשו אבל כתבות על אפלייה - כמו חול
  • עוד גרוש מתוסכל ועוד גרושה שיצאה לחופשי (ל"ת)
    חחחח 15/03/2017 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רונן 08/03/2017 10:49
    הגב לתגובה זו
    נשים מרוויחות זהה לגברים , יש הטיה שעושים ממוצע וחציון שגברים נוטים למקצועות הייטק והנדסה שהם מתגמלים נמאס מהפמפום הפמינסטי כל הזמן , נשים מנהלות הם כמעט כולם כמו שרה נתניהו צורחות !!! מרושעות !!! מכשפות !!! מעסיקות פוגעניות !!! יש לכם סטיסטיקה וממוצע על זה ???????
  • גם בהייטק נשים מופלות בשכר (ל"ת)
    מאירה 15/03/2017 16:20
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.