סכנת נפשות: הואשם שמכר מאות כלי רכב במצב "טוטאלוס" - ככשירים

הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לחלט את הנכסים, חשבונות הבנק וכלי הרכב של אפי בן כליפה וכן לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו
יעל גרונטמן | (6)

סכנת נפשות: כתב אישום הוגש היום כנגד אפי בן כליפה, בעל עסק למכירת כלי רכב משומשים ומוסך, שמכר מאות רכבים שעברו תאונות קשות ושהוגדרו כ"טוטאלוס". זאת לאחר שהמכוניות הפגועות שופצו על ידו, ונמכרו לאחר שמסמכיהם זויפו והם הוצגו לרברות הביטוח ולקונים - ככשירים. זאת, תוך שהוא משמיט הכנסות במיליוני שקלים משלטונות המס ומבצע פעולות של הלבנת הון.

הנאשם, כך על פי עובדות כתב האישום, בעל מגרש רכבים ומוסך, קנה רכבים במצב "אובדן להלכה" (טוטאלוס) ממגרשי הסדר, תיקן אותם במגרש שבבעלותו וזייף מאות מסמכים, בין היתר בדבר התקנת כריות אוויר שלא הותקנו ברכבים מעולם או שהיו לא תקינות, כדי לגרום לכך שחברות הביטוח יעבירו לידיו בעלות בכלי רכב אלה. את המסמכים המזויפים העביר הנאשם לחברת הביטוח, לה שייכים כלי הרכב, ולאחר שראו בחברות הביטוח, לפי המסמכים שזויפו ע"י הנאשם, כי הרכבים עונים על הדרישות, העבירו לו בעלות.

לאחר מכן מכר הנאשם מאות רכבים ללקוחות, מבלי ליידע אותם בדבר מצבם האמיתי של הרכבים - פגיעות שלדה וטוטאלוס, ובכך סיכן את חיי אדם בכביש. כמו כן, בסכום מכירות בסך של כ- 3.5 מליון שקל ביצע הנאשם עבירות של הלבנת הון.

באחד המקרים, כאשר לקוח רצה לבצע בעצמו בדיקה לרכב, ניסה הנאשם לשחד את הבוחן שלא יגלה ללקוח על מצבו האמיתי של הרכב.

בנוסף, הונה הנאשם נושים שרצו לעקל את רכושו, הבריח מהכונס 23 כלי רכב וכן ביצע כאמור עבירות מס בהיקף של מיליוני שקלים.

הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לחלט את הנכסים, חשבונות הבנק וכלי הרכב של הנאשם וכן לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בבקשת המעצר נכתב: "למען בצע כסף פעל הנאשם על פי תכנון עברייני מדוקדק, באורח שיטתי, בתחכום, תוך הפעלת עובדיו ואנשים שעבדו עימו לביצוע עבירות, אשר הביאו בסופו של יום לפגיעה במתלוננים רבים ולסכנת חיים".

את כתב האישום הגישה פרקליטות מחוז דרום- פלילי, באמצעות עו"ד ווליד אלבז, לבית משפט המחוזי בבאר שבע כנגד אפרים בן כליפה והחברה בבעלותו "רכב אפי את עוז בע"מ", שאחד מתחומי העיסוק המרכזיים שלה היה שיקום כלי רכב שעברו תאונות קשות ומכירתן.

כתב האישום הוגש בגין מעשי מרמה רבים בהיקף של מיליוני שקלים, השמטת הכנסות בסך של למעלה מ-12 מיליון שקל, עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, הלבנת הון, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועוד.

החקירה נוהלה ע"י יחידת להב 433 במשטרה, בשיתוף פעולה עם רשות המיסים ובליווי הפרקליטות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דורון 06/12/2013 17:52
    הגב לתגובה זו
    הרי זו רשת שלמה שעסקה בכך.??? מה עם אותו בוחן משוחד, מה עם אותם עובדים ששיפצו את הרכב ומכרו כחדש???
  • 4.
    דני 02/12/2013 15:26
    הגב לתגובה זו
    כתובת?
  • 3.
    היכן המוסך והמגרש? (ל"ת)
    בעל מגרש 02/12/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
  • נתיבות - ביתם של הבאבות והדומרנים למיניהם... (ל"ת)
    תושב הרצועה 02/12/2013 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    e.t 02/12/2013 13:53
    הגב לתגובה זו
    מסדרים משרות למשפחות חברים , אין עבודה.... כל אחד והדרך שלו לפרנסת המשפחה ...אחד מפרנס רבים... משפחות שלמות עושות יד אחת על משרות ממשלתיות...בושה...גונב מגנב פטור
  • 1.
    עד לאן מגיעה תאוות הבצע ? פשוט עצוב כמה זבל יש בבני אד (ל"ת)
    יעקב 02/12/2013 13:39
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.