סטודנט ישראלי: ההאקר הסעודי הוא מלצר מקסיקני בן 19; צפו במלאכת האיתור

עומר חביב הוא סטודנט מקסיקני שפעיל במספר פורומים למען המאבק הפלשתיני. קובץ נוסף שפרסמה קבוצת ההאקרים היום הכיל סוס טרויאני שעלול לגרום נזק
ג'וש דוקרקר | (7)

פרשת ההאקר הסעודי שפרסם אלפי כרטסי אשראי העסיקה השבוע את המדינה וגרמה לישראלים לחשוש מהתקפה אלקטרונית נרחבת. סטודנט ישראלי בשם אמיר פדידה, ביצע מחקר אינטרנטי בניסון להתחקות אחר אותו האקר סעודי וטוען שמצא כי מדובר בצעיר מקסיקני בן 19.

על פי דיווח בתקשורת, הצעיר המקסיקני עובד בבית קפה בפאצ'וקה ופעיל בפורומים למען פלשתין. לטענת הישראלי, הוא מצא גם את דף הפייסבוק של ההאקר שמכונה OxOmar ושמו האמיתי הוא עומר חביב.

פדידה תולה את הקלות בה מצא את עומר בטעויות שעשה בדרך, בין השאר טעותו העיקרית היתה הפנייה לגורמי תקשורת בישראל. לאחר מספר שעות ואיסוף פרטי מידע רבים ברשת, הגיע פדידה לפרטי חביב.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עכשיו יש למוסד שם וכתובת ... קדימה לעבודה !!! (ל"ת)
    אזרח חרד 08/01/2012 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    SystemShock 08/01/2012 08:46
    הגב לתגובה זו
    אחרי שעשה שמות במערכות פיננסיות בישראל ועוד למשך תקופה, אמר לעצמו " מעצמת הייטק ועדיין לא גילו אותי.. מעצמת בלוף" אז אחרי כל זה רצה לתת ל" האקרים" הישראלים תחושה מסויימת של סיפוק אז הוא השאיר להם סימנים.. מה זה סימנים כאילו זרק להם אבנים על פרצוף כדי שישימו לב אליו, בלוקים. בקיצר, נראה לכם שהמקסיקני הזה באמת הוא.. אתם כל כך פתטים שזה כייף!
  • 4.
    חי במינוס 07/01/2012 07:51
    הגב לתגובה זו
    חומות האבטחה של אילו המגינים עלינו ועל רכושינו-אני רוצה לחיות על המאדים.
  • אלון 08/01/2012 10:32
    הגב לתגובה זו
    .
  • 3.
    ביבי עושק ישראל 07/01/2012 04:27
    הגב לתגובה זו
    יהיה יותר קל במכסיקו
  • 2.
    אייל 07/01/2012 01:05
    הגב לתגובה זו
    הוא כל כך חובבן עד כדי כך שעלו עליו כל כך מהר. פשוט עלוב... האקר אמיתי לא היה כזה רברבן וכנראה שגם לא היו עולים עליו. עכשיו נקווה שיתפסו אותו וישימו אותו מאחרוי סורג ובריח.
  • 1.
    רק חבל שזה לא המוסד......... (ל"ת)
    ארק 06/01/2012 23:46
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.