שוק החיתום: 150 הנפקות של מניות והמירים היו בשנת 2011 - רשימת 8 הבולטות
שוק ההנפקות סגר שנה קשה. מחצית השנה הראשונה של 2011 הייתה סבירה ואף טובה אך החל מחודש יולי שוק ההנפקות התייבש וחווה עצירה "קטסטרופלית", כפי שמכנים זאת בכירים בתחום, עם דימיון כלשהו למשבר ב-2008. למעשה, מספר הגיוסים נחתך השנה ביותר מ-30%.
החתמים ברובם שומרים על אופטימיים אם כי הם מודים שהמשבר באירופה, והאביב הערבי עלולים להמשיך להעיב על השוק ברבעון הראשון של 2012. מנגד, ישנו לחץ גדול על חברות רבות החייבות לגלגל סכומי חוב נכבדים ב-2012 ובשנים הבאות והנזילות של הקופות והגופים הפנסיוניים עשויה לעזור להם למחזר את החובות.
עם זאת, בין הגורמים העיקריים שעלולים להוביל למחנק אשראי נציין את מדיניות הבנקים הקשוחה באשר למתן אשראי לחברות ממונפות בכלל ולנדל"ן בפרט ואת חוקי חודק הדורשים מעתה בחינה מדוקדקת יותר של הגופים המקבלים את הכספים.
השנה התאפיינה בסכומי גיוס נמוכים ומספר נמוך של הנפקות. ב-2011 היו 150 הנפקות של מניות והמירים לעומת 207 בשנה שעברה ו-93 הנפקות אג"ח לעומת 157 אשתקד.
המגמה הבולטת שהסתמנה השנה היא עלייתו של סקטור הגז-נפט. התחום אשר היה נחשב כספקולטיבי ולא מקובל בקרב גופי ההשקעות המרכזיים החל לבסס את מקומו וקיבל את החותמת הרשמית לתחום לגיטימי בתחום ההנפקות. מעבר לכך, נראה כי תחום זה ממלא את מקום סקטור הביומד בתחום "מניות החלום".
"המקצוענים והיצירתיים בלטו ב-2011, שנת הלימוד וההפנמה של חודק
"ב-2011 בלטו גופי החיתום המקצוענים והיצירתיים שהצליחו לתפור את החליפה לחברה ולמשקיעים", אמר בשיחה עם Bizportal איתן עקיבא, סמנכ"ל בכלל חיתום. "אחת המגמות שהסתמנו הייתה המעבר של תחום הגז-נפט למיינסטרים מתחום ספקולטיבי. הסקטור הפך כעת לגיטימי מבחינת הגופים והגיוסים".
"שנת 2011 הייתה שנת הלימוד וההפנמה של המלצות ועדת חודק. חודק הפך את נושא גיוס ומחזור החוב לקשה יותר והדבר השפיע על השוק ולמעשה עצר אותו בצורה מסויימת עד שהפך לסטנדרט".
בשורה התחתונה עקיבא אופטימי לקראת 2012 ומעריך כי לקראת המחצית השנייה של 2012 נראה גיוסי הון בשיעורים גבוהים משראינו בשנים האחרונות.
"סקטור הגז- נפט בלט לחיוב והיה חזק"
רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות: "שנת 2011 הלכה ונחלשה ככל שהתקדמה. ראינו גיוסי הון מעטים. תחום שבלט לחיוב והיה חזק הוא האנרגיה עם הנפקות של שותפויות חיפושי גז ונפט לדוגמת רציו ושמן. מגמה נוספת שהסתמנה היא עסקאות 'אחד על אחד' כתחליף לאשראי בנקאי מגופים מוסדיים והנפקות פרטיות כתחליף להנפקות ציבוריות".
נציין כי 166 מתוך 466 מהאג"ח הצמודות הסחירות בבורסה נסחרות בתשואה דו-ספרתית. "התשואה מבטאת תופעה של מינוף יתר. יש להוריד את המינוף באמצעות עיבוי האקוויטי של החברות על ידי גיוסים או אפילו מימוש נכסים". באשר לחודק אמר כהן אורגד כי "נראה יותר סדרות תואמות חודק ב-2012".
"רמת הריבית הנמוכה במשק והצורך במיחזור של 24 מיליארד שקלים של אג"ח יתנו את הדלק ל-2012"
רועי אייזנמן, מנכ"ל מגדל חיתום: "שנת 2011 התחלקה לשני חלקים: במחצית הראשונה ראינו היקפי גיוס גבוהים וכמות הנפקות גדולה. בהמשך 2011 ראינו הפסקה בשוק ההנפקות כתוצאה מהטלטלות בשוק ההון. לקראת סוף השנה חלה יציאה מהקיפאון עם הנפקות של חברות גדולות, מבוססות ומדורגות גבוה כבנק לאומי, נתיבי גז ושיכון ובינוי".
"ב-2012 הדברים שיתנו את הדלק יהיו רמת הריבית הנמוכה במשק והצורך במיחזור של 24 מיליארד שקלים של אג"ח". במגדל צופים כי שוק הגיוסים יהיה חם ב-2012 תוך התאמה של תנאיי הגיוס לרגולציה בדגש על חודק. "המוסדיים מקפידים כיום על כללים נוקשים יותר בכל הנוגע להנפקות והחברות שמגיעות לגיוס מתאימות את עצמן לרוח התקופה ולהתנהלות המוסדיים.
הנפקות ה-IPO
1. קרסו מוטורס הנפיקו מניות וגייסו 250 מיליון שקלים כאשר 195 מתוכם מוסדי.
2. אנרג'יקס הנפיקו מניות וכתבי אופציות וגייסו 146 מיליון לא מהמוסדיים, מהציבור בלבד.
3. שמן נפט וגז הנפיקה מניות וכתבי אופציה בגיוס ציבורי של 120 מיליון שקלים.
4. רשת הסופרמרקטים ויקטורי הנפיקה מניות וגייסה 64 מיליון שקלים כאשר מתוכם 47 מוסדי.
5. רדהיל ביופרמה גייסה 52 מליון שקלים מהציבור בהנפקת מניות וכתבי אופציה.
6. אייסקיור מדיקל גייסה 38 מיליון שקלים מתוכם 31 מהמוסדיים.
7. רוסטה גרין גייסה 22 מיליון שקלים מהציבור בהנפקת מניות וכתבי אופציה.
8. גליקומיינדס גייסה מהציבור 20 מיליון שקלים.
ההנפקות הגדולות
שותפות חיפושי הגז והנפט רציו יהש עם הגיוס הגדול ביותר השנה של 258 מיליון שקלים מהציבור.
הרחק מאחור רבד עם גיוס של 53 מיליון שקלים מתוכם 44 מיליון ממשקיעים מוסדיים.
המנפיקה הסדרתית
- 3.מוסדי מאוכזב 01/01/2012 11:08הגב לתגובה זולא לקנות ננפקות שלו
- 2.דירוג מידרוג 30/12/2011 11:48הגב לתגובה זומישהו יודע מתי חברת הדירוג מעדכנת את הדירוג של אג" ח כו של אפריקה ישראל ?
- 1.ברוכיאן 30/12/2011 10:47הגב לתגובה זוהשוק רווי.הציבור מבולבל.עדיף מעט איכותיות על הרבה זבל
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
