למה לפזול הצידה אם אפשר להסתכל קדימה?
זה קורה בכול תחום, בתחום מוצרי הצריכה, בעולם הטכנולוגי, בעולם השירותים ואפילו בעולם שלנו, עולם הפרסום. זה מתחיל כאשר אנחנו עושים 'מחקר שוק' ולומדים את המתחרים. אנחנו מציצים לראות איזו פרסומת הם יצרו עבור המותג המתחרה, אחר כך בודקים את האתר של החברה המתחרה, שלטי חוצות, קמפיינים והופ, מבלי ששמנו לב, אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים להשתוות להם.
הדוגמה הכי טובה לכך היא גוגל. גוגל שלטה בשוק עד לא מזמן והייתה לה שליטה בלתי מעורערת על תחום האינטרנט כולו. המצב הגיע לכך שבמקום להגיד את המילה 'אינטרנט' או 'רשת' היינו אומרים 'גוגל' - כי זה היה שם נרדף ממש.
אבל מה לעשות כיום אנחנו חיים בעולם שבו אימפריות קמות ונופלות במהירות, שלא כמו בעבר: את האימפריה הרומית לקח 576 שנים להפיל. והיום? היום בעידן הטכנולוגי דברים נראים לגמרי אחרת.
בימים אלו גוגל חוגגת 12 שנים. ובעידן שלנו, זה משול ל'רגל בקבר'. השאלה היא האם זה הכרחי? האם האימפריה הגוגלינאית חייבת לקרוס או שיש לה תקווה?
אני סבורה כי גוגל עשתה טעות גדולה, אותה טעות שמאיימת על כולנו, אנחנו לומדים את האויב ומנסים להשתוות לו במקום להתעלות מעליו.
והאויבים של גוגל הם כל צל של ספק חברות 'אפל' וכמובן 'פייסבוק'. בשנים האחרונות עמלה גוגל על השתוות לחברות אלו. היא מנסה ללא הצלחה לסחוף אותנו למעין רשת חברתית ונכשלת פעם אחר פעם. היא ניסתה לייצר מתחרה לאייפון של 'אפל' עם הגוגלפון וגם צעד זה לא זיכה אותה ביותר מדי חסידים.
ככה לא מנצחים במערכה. במקום להסתכן, להביא אל הצרכן דבר מה חדש ולייצר יתרון גוגל משקיעה את רוב זמנה בפיתוח מוצרים מתחרים והיא עושה כן ללא הצלחה מרובה.
מוטב שגוגל תיזכר איך הכול התחיל... במקום לחשוש מאיך זה יגמר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
