למה לפזול הצידה אם אפשר להסתכל קדימה?
זה קורה בכול תחום, בתחום מוצרי הצריכה, בעולם הטכנולוגי, בעולם השירותים ואפילו בעולם שלנו, עולם הפרסום. זה מתחיל כאשר אנחנו עושים 'מחקר שוק' ולומדים את המתחרים. אנחנו מציצים לראות איזו פרסומת הם יצרו עבור המותג המתחרה, אחר כך בודקים את האתר של החברה המתחרה, שלטי חוצות, קמפיינים והופ, מבלי ששמנו לב, אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים להשתוות להם.
הדוגמה הכי טובה לכך היא גוגל. גוגל שלטה בשוק עד לא מזמן והייתה לה שליטה בלתי מעורערת על תחום האינטרנט כולו. המצב הגיע לכך שבמקום להגיד את המילה 'אינטרנט' או 'רשת' היינו אומרים 'גוגל' - כי זה היה שם נרדף ממש.
אבל מה לעשות כיום אנחנו חיים בעולם שבו אימפריות קמות ונופלות במהירות, שלא כמו בעבר: את האימפריה הרומית לקח 576 שנים להפיל. והיום? היום בעידן הטכנולוגי דברים נראים לגמרי אחרת.
בימים אלו גוגל חוגגת 12 שנים. ובעידן שלנו, זה משול ל'רגל בקבר'. השאלה היא האם זה הכרחי? האם האימפריה הגוגלינאית חייבת לקרוס או שיש לה תקווה?
אני סבורה כי גוגל עשתה טעות גדולה, אותה טעות שמאיימת על כולנו, אנחנו לומדים את האויב ומנסים להשתוות לו במקום להתעלות מעליו.
והאויבים של גוגל הם כל צל של ספק חברות 'אפל' וכמובן 'פייסבוק'. בשנים האחרונות עמלה גוגל על השתוות לחברות אלו. היא מנסה ללא הצלחה לסחוף אותנו למעין רשת חברתית ונכשלת פעם אחר פעם. היא ניסתה לייצר מתחרה לאייפון של 'אפל' עם הגוגלפון וגם צעד זה לא זיכה אותה ביותר מדי חסידים.
ככה לא מנצחים במערכה. במקום להסתכן, להביא אל הצרכן דבר מה חדש ולייצר יתרון גוגל משקיעה את רוב זמנה בפיתוח מוצרים מתחרים והיא עושה כן ללא הצלחה מרובה.
מוטב שגוגל תיזכר איך הכול התחיל... במקום לחשוש מאיך זה יגמר.

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
"דירקטוריון צים ממוקד בהשאת ערך משמעותית לכלל בעלי המניות של החברה", כותבים חברי הדירקטוריון ומפרטים על ההתפתחויות האחרונות בחברה בעקבות הניסיון של מנכ"ל החברה, אלי גליקמן לקנות את החברה.
"לאחר שקיבל הצעה מקדמית ולא מחייבת לרכישת כל המניות הרגילות המונפקות של החברה מאלי גליקמן, המנכ"ל והנשיא של החברה, ומרמי אונגר", כותבים חברי הדירקטוריון "החל מיד וללא דיחוי בבחינה אסטרטגית של חלופות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים מינה את Evercore כיועץ הפיננסי שלו ואת משרד עורכי הדין מיתר ומשרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP כיועצים המשפטיים שלו.
"הבחינה, אשר מתקיימת מזה חודשים אחדים, כוללת שקילה ובחינה של חלופות פוטנציאליות להשאת ערך, לרבות מכירת החברה והזדמנויות להקצאת הון והחזר הון, במטרה למקסם ערך לבעלי המניות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים קיבל הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי, אותן הוא בוחן בקפידה.
"אין כל וודאות שעסקה כלשהי תתרחש כתוצאה מבחינת החלופות האמורות ודירקטוריון צים אינו צפוי ליתן עדכונים בנוגע לבחינה זו עד שיושג הסכם או עד שהבחינה תושלם בדרך אחרת".
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- צים: צניחה בהכנסות וברווח - צופה שהרבעון הבא יהיה מאתגר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדירקטוריון צים מונו לאחרונה שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים בעלי מוניטין רב - יאיר אבידן וד"ר יורם טורבוביץ' - אשר משלימים את המומחיות הפיננסית והעסקית המשמעותית של הדירקטוריון בעודו ממשיך להעריך חלופות למקסום ערך.
