למה לפזול הצידה אם אפשר להסתכל קדימה?
זה קורה בכול תחום, בתחום מוצרי הצריכה, בעולם הטכנולוגי, בעולם השירותים ואפילו בעולם שלנו, עולם הפרסום. זה מתחיל כאשר אנחנו עושים 'מחקר שוק' ולומדים את המתחרים. אנחנו מציצים לראות איזו פרסומת הם יצרו עבור המותג המתחרה, אחר כך בודקים את האתר של החברה המתחרה, שלטי חוצות, קמפיינים והופ, מבלי ששמנו לב, אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים להשתוות להם.
הדוגמה הכי טובה לכך היא גוגל. גוגל שלטה בשוק עד לא מזמן והייתה לה שליטה בלתי מעורערת על תחום האינטרנט כולו. המצב הגיע לכך שבמקום להגיד את המילה 'אינטרנט' או 'רשת' היינו אומרים 'גוגל' - כי זה היה שם נרדף ממש.
אבל מה לעשות כיום אנחנו חיים בעולם שבו אימפריות קמות ונופלות במהירות, שלא כמו בעבר: את האימפריה הרומית לקח 576 שנים להפיל. והיום? היום בעידן הטכנולוגי דברים נראים לגמרי אחרת.
בימים אלו גוגל חוגגת 12 שנים. ובעידן שלנו, זה משול ל'רגל בקבר'. השאלה היא האם זה הכרחי? האם האימפריה הגוגלינאית חייבת לקרוס או שיש לה תקווה?
אני סבורה כי גוגל עשתה טעות גדולה, אותה טעות שמאיימת על כולנו, אנחנו לומדים את האויב ומנסים להשתוות לו במקום להתעלות מעליו.
והאויבים של גוגל הם כל צל של ספק חברות 'אפל' וכמובן 'פייסבוק'. בשנים האחרונות עמלה גוגל על השתוות לחברות אלו. היא מנסה ללא הצלחה לסחוף אותנו למעין רשת חברתית ונכשלת פעם אחר פעם. היא ניסתה לייצר מתחרה לאייפון של 'אפל' עם הגוגלפון וגם צעד זה לא זיכה אותה ביותר מדי חסידים.
ככה לא מנצחים במערכה. במקום להסתכן, להביא אל הצרכן דבר מה חדש ולייצר יתרון גוגל משקיעה את רוב זמנה בפיתוח מוצרים מתחרים והיא עושה כן ללא הצלחה מרובה.
מוטב שגוגל תיזכר איך הכול התחיל... במקום לחשוש מאיך זה יגמר.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
