סיכום 2010 בשוק המניות בארץ - ומבט קדימה אל 2011
מדד המעוף - שלא התנהל השנה על מי-מנוחות, בלשון המעטה- חוזר לעלות, לאחר ירידות של כ- 2.2% במהלך חודש נובמבר. מתחילת חודש דצמבר עלה מדד המעוף ב-5.5% ובכך השלים עלייה של 14.8% מתחילת השנה. אין ספק שאנו עדים ל"ראלי" סוף שנה במניות, אולם שנת 2010 הייתה שנה תנודתית מאוד בשוק המניות, כאשר את מחצית השנה הראשונה של השנה סיים מדד המעוף בירידה של כ-7% על רקע משבר החובות באירופה.
להלן מספר נתוני סיכום על המדדים המובילים בבורסה השנה:
הנקודה החשובה היא כי בעוד מדדי המניות מסיימים את השנה בעליות שערים חדות- מדד המעוף השיג החודש יותר משליש מהתשואה השנתית המצטברת שלו- שוק אג"ח הממשלתיות והקונצרניות מסיים את השנה בקול ענות חלושה. הדבר אינו מקרי שכן עליית תשואות אג"ח ברחבי העולם (התשואה על אג"ח של ארה"ב זינקה בשבועות האחרונים מרמה של 2.4% לרמה של 3.4%); התשואות לפדיון הנמוכות באג"ח הממשלתיות והקונצרניות והצפי להמשך עליית הריבית במשק - כל אלה הביאו לירידות שערים בתחום הסולידי.
מתחילת החודש אנו רואים יציאה של כספים מקרנות אג"ח הממשלתיות והקרנות הכספיות (פדיונות הענק של 1.3 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות נובעים, בין היתר, מהעלאת דמי הניהול בקרנות הכספיות של פסגות) ועצירה של גיוסים בקרנות אג"ח הקונצרניות שהיוו השנה 86% מכלל הגיוסים בענף קרנות הנאמנות. מנגד רשמו הקרנות המנייתיות מתחילת החודש גיוסים של כ-350 מיליון שקלים וכך ניתן לראות בבירור את המשך חזרתו של הציבור לשוק המניות.
ומה צפויה להיות המגמה במהלך 2011 ?
כפי שמסתמן כעת, גם שנת 2011 צפויה להיות חיובית בשוק המניות. סביבת הריבית הנמוכה כמו-גם התשואות הנמוכות הנגזרות ממנה באפיק הסולידי תומכות בשוק המניות.. בנוסף, דו"חות החברות במדד ת"א 25 לרבעון השלישי של השנה המשיכו להציג שיפור ברווחיות החברות ולפיכך מומלץ למשקיעים להמשיך ולהשקיע במניות. מנגד, המגמה השלילית בשוק הסולידי עדיין לא מיצתה את עצמה והתחזקות הפדיונות בקרנות האג"ח מעידה על כך. לכן, מומלץ, לעת עתה, לא להגדיל חשיפה לאפיק זה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
